"אם צריך שביתה, נעשה את זה"

לאחר שמכבי תל אביב הבטיחה את עלייתה לשלב הנוק אאוט של ליגת אירופה, הבעלים מיטשל גולדהאר הבטיח לכל השחקנים שהוא יעניק בונוסים נאים על ההישג הספורטיבי, וזאת אף על פי שלא לכולם יש בחוזה בונוס מובטח במקרה של הצלחה באירופה. כדי להסדיר את עניין הבונוסים, ערן זהבי, שירן ייני, יואב זיו וברק יצחקי ניהלו משא ומתן עם ההנהלה מטעם השחקנים. לאחר דיאלוג מוצלח בין הצדדים כל שחקן בקבוצה קיבל מעל ומעבר למצופה. ככה צריך להתנהל, לא? דיאלוג בין בעלי קבוצה ושחקנים שבסופו הקבוצה מתקדמת לשיאים ספורטיביים.

בינתיים, בשאר הקבוצות הישראליות שחקנים רבים לא מקבלים את שכרם בזמן, אם בכלל (אחד הגורמים העיקריים למכירת משחקים הוא הלנת שכר), שחקנים שלא חותמים על חוזה נאלצים להתאמן לחוד, שחקני נבחרת רודפים אחרי מועדונים בשביל החזרי נסיעות. זכויות עובד? הצחקתם את בעלי הקבוצות.

לכדורגלנים בישראל נמאס מיחסי העובדה הללו והם מתאגדים. אחרי עבודת שטח ממושכת של כמה כדורגלנים והסתדרות העובדים, רוב שחקני ליגת־העל והליגה הלאומית חתמו על הטפסים של ההסתדרות. כ־600 שחקנים מליגת־העל והליגה הלאומית החליטו להצטרף לארגון החדש שמבטיח "התחלה חדשה" ביחסי ההתאחדות לכדורגל והשחקנים. ההסתדרות הודיעה להתאחדות בחודש שעבר כי היא נציגת השחקנים ולא ארגון השחקנים בראשותו של אריה אלטר. מאיזו קבוצה לא הצטרף אפילו שחקן אחד לאיגוד החדש? מכבי פתח תקווה, הקבוצה של משפחת המלוכה של הכדורגל הישראלי. אולי זה מספר את כל הסיפור.

אבי לוזון. "ההתאחדות לכדורגל מתקשה לדעת מי בדיוק הגוף היציג של השחקנים" צילום: אורן אהרוני

בוגרי המחאה החברתית

מי הובילו את המהלך הדרמטי, שצפוי להיות עוד יותר דרמטי ככל שמתקדמים לעבר "הרפורמה" של ההתאחדות לכדורגל והקמת מינהלת הליגה? אוהד כהן, שוער הפועל כפר סבא, מיכאל זנדברג, קשר עירוני רמת השרון, ודן רומן, קשר הפועל רמת גן - הם מנהיגי הוועד הפועל, שכולל גם את יואב זיו ומהראן ראדי ממכבי תל אביב, שי אהרון מהפועל קטמון ירושלים ויפעת כהן ממ.ס קריית גת.

למה זנדברג, שבמשך שנים היה אחד מהישראלים בעלי השכר הגבוה ביותר בכדורגל הישראלי, מוצא את עצמו כמנהיג ועד עובדים? "הייתי בכל המחאות החברתיות", הוא אומר. "חבר טוב שלי היה אחד ממקימי הוועד בפלאפון, ופשוט הסתכלתי סביב והגעתי למסקנה שאני צריך לעשות את זה עבור הכדורגל הישראלי. אני רואה מה קרה לנו ברמת השרון בתחילת העונה, כשבגלל שראש העיר הושעה מתפקידו לא קיבלנו שכר. כמו רמת השרון ישנן עפולה ואום אל־פחם ועוד קבוצות שלא משלמות. הבקרה לא מתפקדת, ואני רואה שארגון השחקנים הישן לא עובד בשבילנו. השכר שלנו הוא בדיחה עבור הרבה בעלי קבוצות. גם כאלו שנחשבים לבעלי קבוצה פשוט מחליטים על הורדת שכר. למה? ככה. זה קורה בכל הליגות. בתור צעיר לא חשבתי על זה וספק אם הייתי יוצא למאבק, אבל עכשיו, כשחקן בוגר, אני מבין את החשיבות של ההתאגדות. אני באופן אישי לא במצב רע, אבל לא שילמו לי פנסיה כאן ולא שילמו לי שכר שם. וככדורגלן, אתה כאילו לומד לקבל מצב כזה בהבנה כי זו המציאות בעולם הכדורגל שלנו".

ישאלו אתכם אנשים, אתם מקבלים מלא כסף בתור כדורגלנים, מה אתם צריכים איגוד בכלל?

רומן: "יש תדמית כזאת, כל השחקנים קמים ב־2 בצהריים ויש להם חברה דוגמנית והם מוציאים את כל המשכורת במועדונים בתל אביב. לא מתייחסים אלינו כאל אנשים עובדים, שכמו כולם, נמצאים בקשיים. נכון ל־2012, כ־80% מהכדורגלנים הישראלים מרוויחים פחות מ־100 אלף ברוטו בשנה. זה כ־8,000 שקל בחודש. כל עיכוב בשכר הוא משמעותי. עד גיל 21 לא מרוויחים כמעט כלום - בגלל צבא ,ואז כמה זמן אפשר לקיים קריירה? 10 שנים? זה כלום".

כהן: "יש איזו הילה מסביב למשחק והמקצוע. וזה נוח לאוהדים, לאנשים ואפילו לכדורגלנים להאמין בזה. הרי כולם חולמים להיות כדורגלנים. גם כדורגלנים חולמים להיות כדורגלנים ולהרוויח הרבה. אבל אז פתאום, בגיל 28, אחרי 4 שנים בליגה הלאומית, מסתכלים קדימה והחיים לא נראים כל כך ורוד. יוצאים מהמשחק וממש צריך להתחיל את החיים בגיל 30–35. אתה לא יודע כלום - השקעת כל חייך במשחק ואתה יוצא ממנו כמו ילד. הרבה פעמים בלי בגרות, בלי ניסיון תעסוקתי, בלי שום דבר שמכין אותך לחיים".

זנדברג: "שחקנים צעירים רק רואים את הצ'אנס מול העיניים שלהם ומוכנים לחתום על הכל. רק כדי להיות מקצוענים. ויש מי שמנצל את זה".

למה עכשיו?

כהן: "אם היינו עושים את זה לפני 10 שנים, לא היינו שורדים בכדורגל. פשוט קבוצות לא היו מחתימות אותנו. אני יודע שכשאני קיבלתי רישיון עריכת דין בישראל, התחילו להתייחס אליי בצורה אחרת. היו מכנים אותי 'יו"ר ועד העובדים' ולא רצו אותי בקבוצה. ברגע שאתה משכיל, כשאתה לא סתם שחקן שמקבל הכל ב'אמן', אז מתייחסים אלייך בצורה חשדנית. איתי לבד עוד אפשר להסתדר - אבל החשש הוא שיגיעו אליי שחקנים צעירים וישאלו אותי שאלות. זה יכול ליצור 'בעיות' לקבוצות".

תגידו, אין לכם סוכנים שאתם משלמים להם כדי לטפל בכם?

כהן: "שחקן עם סוכן תלוי הרבה פעמים במערכת היחסים של הסוכן עם הקבוצה. השחקנים לא בהכרח מודעים לכך, אבל הרבה פעמים סוכן לא יילחם עבור שחקן אחד מול קבוצה מסוימת כי מחר בבוקר הוא צריך להביא אליה שחקן אחר".

זנדברג: "לי מעולם לא היה סוכן. יכול להיות שזו היתה טעות והייתי יכול לצאת לחו"ל, אי אפשר לדעת, אבל למזלי, אנשים מסביבי דאגו לי, הזהירו אותי, טיפלו בי. סמכתי עליהם מא' עד ת'. הרבה פעמים הסוכנים בעצמם חותמים על הסכמים נוראיים עבור השחקנים. ארגון השחקנים נותן סיוע ברמת הפרט, אבל הוא בעצם חלק מהמערכת. צריך לתקן את השיטה מהיסוד, ואת זה הארגון לא מסוגל לעשות".

מה המטרות שלכם?

רומן: "בטווח הקצר אנחנו רוצים לטפל בעניין הלנות השכר, הבטוחות בבקרה התקציבית, התנאים הסוציאליים והפנסיה של השחקנים. בפשטות, אנחנו רוצים שיתייחסו אל הכדורגלנים כאל עובדים".

כהן: "עניין הפנסיה, למשל, הוא בלתי נתפס. הרבה פעמים לא מעבירים לשחקנים את הפנסיה".

זנדברג: "עד 2008 בכלל לא היתה פנסיה וגם היום קבוצות לא משלמות פנסיה. הרבה פעמים יש 'פנסיה' - השחקן משלם את החלק שלו ואת החלק של המעביד. זה לא פנסיה. לפעמיים היינו מקבלים החזר".

כהן: "התנאים הסוציאליים זה בדיחה. למשל, פעם ביררתי על דמי הבראה. אתה יודע מה אמרו לי? שלא צריך דמי הבראה כי מוציאים אותי ל־10 ימים בחו"ל בתחילת העונה. כלומר - מחנה אימונים. במחנה אימונים מתאמנים שלוש פעמים ביום ורצים ביערות. זה דמי הבראה? דמי החופשה? אין דבר כזה. אומרים לי – אתה מקבל 12 משכורות ועובד 11 חודשים".

רומן: "כששיחקתי בהולנד, שילמו לכולם 12 משכורות, ולפני היציאה לפגרה נתנו כסף חופשה מיוחד. זה כאילו קיבלת 13 משכורות. זה היה מדהים ומשלמים את זה לכולם".

עו"ד דפנה שמואלביץ', שמייצגת את השחקנים מטעם ההסתדרות, מסבירה: "כלכלת הספורט לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים. זה אקס־טריטוריה, שבה ההתאחדות והקבוצות רואות את עצמן מעל החוק. ומדובר במעסיקים שרמת ההתערבות שלהם בחיים של השחקן היא הכי גדולה שיש: המעסיק קובע לשחקן מה הוא אוכל; מתי הוא נח; מתי מותר לו לצאת לבלות ועם מי הוא אמור לישון. מנגד - ההתייחסות לשכר של השחקן היא מזלזלת. העבירות על החוק הן רבות. הרבה מאוד מעסיקים בכדורגל הישראלי לא משלמים מתי שצריך, אם בכלל. על פי חוק הגנת השכר - השכר חייב להיות משולם עד 10 בחודש. אבל ההתאחדות לכדורגל, הרגולטור, לא מקפידה על זה ובטח שלא הקבוצות. הקלות הבלתי נסבלת של הלנת השכר היא נוראית".

ומה הבעיה עם הבקרה התקציבית? הרי תמיד מעבירים את הכסף בסוף.

כהן: "הבעיה היא שהבקרה התקציבית נבחרת על ידי ההתאחדות, שזה הקבוצות, ויוצא שהיא מגנה יותר על האינטרסים של הקבוצות מאשר של השחקנים. לשחקנים מאחרים בשכר? לא נורא - יחכו 4־5 חודשים עד שהקבוצות יסתדרו".

רומן: "מה הבעיה?! איך יכול להיות שקבוצה כמו אום אל־פחם, שבמשך שנה שלמה הלינה שכר בצורה שיטתית, מצליחה לעבור בבקרה?".

אוהד כהן. "כשאני קיבלתי רישיון עריכת דין בישראל, התחילו להתייחס אליי בקבוצה בצורה אחרת. היו מכנים אותי 'יו"ר ועד העובדים' ולא רצו אותי כל כך בקבוצה" צילום: ישראל יוסף

"כל קנס הוא לא חוקי"

ומה השחקנים רואים כמטרות לטווח הארוך?

זנדברג: "הסכם קיבוצי. מסמך שיאגד את היחסים של השחקנים מול הקבוצות. את הפנסיה, את המעמד, את החובות ואת הזכויות. למשל, עניין תקנון המשמעת - יש לכל קבוצה תקנון משמעת שלה. שחקנים נענשים בצורה שרירותית. בלי קשר למה שעשו. זה קנס לא חוקי".

רומן: "כל קנס שפוגע במשכורת הוא לא חוקי על פי חוקי המדינה. תקנון משמעת אחיד ומסודר יעשה סדר בנושא הקנסות, למשל".

כהן: "קבוצות קובעות לעצמן כל מיני חוקים - כמו אל תיגע בכדורים לפני אימון או אל תלך אם כפכפים במתחם. ואז תוקעים את השחקנים עם קנסות על עבירות 'משמעת'. הסכם קיבוצי לא אמור לגרום לכך שכל השחקנים יקבלו את אותו השכר, אבל כן להשוות בין כל השחקנים מבחינת מעמדם החוקי. שלשחקן מכבי אום אל־פחם יתייחסו כמו ליניב קטן".

"בכדורסל יש תקנון משמעת אחיד - שנכתב בעקבות תביעה שהגישה ההסתדרות בשם השחקנים. התקנון נקבע כבר לפני יותר מ-13 שנה", מסבירה שמואלביץ'. "אחרי תקופה כל כך ארוכה גם השחקנים, גם האיגוד וגם הקבוצות הפנימו את כללי המשחק מול ארגון עובדים יציג. כולם התרגלו לעבוד זה מול זה, ויש הבנה שלכל צד יש כוח, לא רק למעסיקים".

רומן: "איך יכול להיות, למשל, ששחקן נוער (דויד בקל ממכבי פתח תקווה - א"ד), שלא שיחק בבוגרים - מקבל במוסד לבוררות מחיר של 2 מיליון שקל? זה נראה לך הגיוני?".

דן רומן. "אלטר תמיד אמר שאין סולידריות ולא הבין שהוא אחראי על הסולידריות. דיבר אל האינדיבידואל — לזה שהוא השיג לו את הכסף — ומעולם לא לקולקטיב" צילום: טל שחר

"15 שנה אותן סיסמאות"

למה אתם לא יכולים לעשות הכל במסגרת איגוד השחקנים הקיים?

כהן: "כולנו מכירים את הארגון 15 שנה ושומעים את אותן הסיסמאות 15 שנה. גם הבעיות מלוות אותנו כבר 15 שנה. ולמה זה ככה?". ובכן, כאן נכנס כנס ארגון השחקנים שהתקיים ב־2012. "בכנס הגיע אחוז קטן של השחקנים - כמו תמיד. בערך 70", מספר זנדברג. "ולכנס הזה מוזמן אבי לוזון. שם, בכנס שלנו, הוא אומר לנו שאם מאחרים במשכורות שחקנים, זה לא כזה נורא. עלינו מולו ואמרנו: 'אם בבנק שלך לא היו משלמים לפקידים בזמן, אז לא הייתם מקבלים את זה בשקט'. מה הוא עונה? אתם לא מרוויחים כמו הפקיד בבנק. אתה מבין? זה כאילו בסדר לאחר לנו במשכורת בגלל שאנחנו כדורגלנים?".

רומן: "למה מנכ"ל ארגון השחקנים מזמין בכלל את יו"ר ההתאחדות לכנס שלנו? אמרתי את זה לאלטר - שהוא לא יודע מה תפקיד ארגון השחקנים".

כהן: "הרגשנו כאילו שאלטר וההתאחדות נגד השחקנים. זה לא צריך להיות ככה. ואת מי האשימו בזה? אותנו. חיים רביבו, שהיה היו"ר אז, אמר לנו שאם לשחקנים היה אכפת, היו מגיעים לכנס 700 שחקנים ולא 70 שחקנים. תקפו אותנו על זה שאין מספיק סולידריות שארגון השחקנים אמור להיות אחראי עליה".

רומן: "ההרגשה היא שאלטר הולך יד ביד עם לוזון. אחרי הכנס ישבנו ודיברנו ורצינו לעשות דקת סולידריות עם השחקנים שלא מקבלים את השכר שלהם - דקה אחת שבה כל השחקנים לא משחקים. דיברנו עם אלטר על זה והוא זה שסיכל את המהלך. הוא פנה ליושבי ראש ואמר להם על התכנון שלנו. ואז מגיע אליי היו"ר של הקבוצה שלי ואמר לי שאלטר אמר לו שאני התלוננתי על כך שאין לי מים חמים בחדר ההלבשה. כשמנכ"ל שאמור לייצג אותך נותן את השם שלך לבעלי הקבוצות - זה מספר את כל הסיפור".

אבל המנכ"ל עושה עבודה, לא? הוא החזיר 3 מיליון שקל לשחקנים בשנתיים האחרונות.

זנדברג: "זו המנטרה הקבועה שלו. 'החזרנו כסף לשחקנים'. הוא כל הזמן אומר את זה. שואלים אותו 'איך אתה מרגיש?', והוא עונה 'החזרנו כסף לשחקנים'. התפקיד שלו זה לא להחזיר כסף לשחקנים אלא לדאוג שלא יוכלו לקחת מהשחקנים כסף מלכתחילה".

רומן: "אם היה כלב שמירה ערני, לא היינו במצב שצריך להחזיר כסף לשחקנים. זה כסף ששייך לנו. זו התשובה שלהם להכל - אבל ארגון שחקנים אמיתי צריך לפתור את הבעיות מהשורש, לא לכבות שריפות. זו זריית חול בעיני השחקנים".

בינתיים ההתאחדות לא מגיבה להכרזת ארגון השחקנים החדש על כך שהם הנציגים של השחקנים ולא אריה אלטר. ניר אלון, יו"ר חטיבת הספורט בהסתדרות: "באנו לעשות סדר בענף כמו שעשינו בכדורסל. מתחילה רפורמה בכדורגל, ואנחנו רוצים לגעת בכל ענייני יחסי עובד־מעביד בין הקבוצות לשחקנים".

ההתאחדות עדיין לא מגיבה.

"אנחנו בעד הידברות. משא ומתן זו הדרך קדימה. אנחנו נשיג הבנות איתם. ההתאחדות לכדורגל לא חוזרת למכתבים שלנו", מוסיפה עו"ד שמואלביץ'. "יש לנו דרכים אחרות לכפות על ההתאחדות לכדורגל לדבר איתנו, אבל הם יכולים לחסוך את המאבקים האלה. הם יכולים לקצר את הדרך, את המאבקים המשפטיים ואת הכסף לעורכי הדין, ולדבר איתנו".

זנדברג. "אם כל הסכומים ישולמו בזמן, לא יהיו קנסות, לא יהיו פירוקי קבוצות — המוצר הזה שנקרא כדורגל ישראלי ייראה הרבה יותר טוב וכולם ייהנו מזה" צילום: עוז מועלם

"שביתה? אולי"

בחזרה לשחקנים, אין חשש שהמהלך הזה גומר לכם את הקריירה?

כהן: "חשוב לציין שלא כל הבעלים בכדורגל הישראלי הם בעלי גרועים. ההפך, יש המון בעלים שמשלמים בדיוק בזמן ומה שצריך - פנסיה, תנאים סוציאליים והכל. סתיו שחם, הבעלים בהפועל כפר סבא, הוא כזה. גם אלונה ברקת. יש עוד. אנחנו כן רוצים להגיע ולעבוד עם יושבי הראש. אנחנו רוצים שההסכם ייטיב עם כולם. צריך להבין שהקול שלנו צריך להישמע ולהיות מובא בחשבון".

זנדברג: "אנחנו חושבים שאם יסתכלו על ההתארגנות בצורה מפוכחת, יגלו שזה אינטרס של כולם שיהיה ארגון שחקנים חדש. אם כל הסכומים ישולמו בזמן, לא יהיו קנסות מגוחכים, לא יהיו פירוקי קבוצות - המוצר ייראה הרבה הרבה יותר טוב וכולם ייהנו מזה. זה עושה רע לכולם כשהבעלים לא משלמים לנו. זה עושה נזק אדיר למשחק".

מה תעשו אם לא יקשיבו לכם?

רומן: "אנחנו ניאבק! אם צריך לעשות אקטים שהם יותר קיצוניים - כמו לשבות - אז אנחנו נעשה את זה. מה שחשוב כרגע זה ליצור סולידריות בקרב השחקנים ובקרב הציבור. זה האתגר הגדול. אלטר תמיד אמר שאין סולידריות ולא הבין שהוא אחראי על הסולידריות. הוא לא גרם לשחקנים להבין שכולנו באותה הסירה. הוא דיבר אל האינדיבידואל - לזה שהוא השיג לו את הכסף שהיו חייבים לו - ומעולם לא דיבר לקולקטיב. הוא לא גרם לנו להבין שיש אפשרות להרים את הראש. הוא לא גרם לנו להבין ששחקנים לא צריכים לשחק כדורגל אם לא משלמים להם. הוא לא שם גבול. כרגע לא משנה מה יעשו לנו, אנחנו משחקים - אנחנו ילדים טובים. זה המצב".

כהן: "המצב האידיאלי הוא שיהיה נציג שחקנים במינהלת עצמה".

אבל בעלי הקבוצות מרוויחים מהמצב הנוכחי - הם לא ייתנו לדברים להשתנות.

"את זה אתה אמרת".

אריה אלטר. "מדהימה כמות המעשיות המסופרות הרחוקות מהאמת" צילום: ראובן שוורץ

תגובות: "סיפורי חסמב"ה מרתקים"

מארגון השחקנים נמסר בתגובה: "מדהימה כמות המעשיות המסופרות הרחוקות מהאמת. אריה אלטר וחיים רביבו הם אלה שפתחו במו"מ עם ההסתדרות על הצטרפות של שחקני הכדורגל בישראל להסתדרות. טיוטת הסכם אף נוסחה בין הצדדים ואושרה על ידי הנהלת הארגון. תמוה בעינינו שההסתדרות העדיפה ברגע האחרון לסגת מהסכם מסודר ולצרף שחקנים בצורה פיראטית. תמוהות מאוד ואף מעוררות סימני שאלה הפעולות הנסתרות של השחקנים שחברו להסתדרות. כותרות צעקניות זה נחמד, וגם סיפורי החסמב"ה של דן רומן מרתקים, אבל אינם נכונים.

חבל ששחקנים שחלקם קיבלו משכורות בזכות פעילותו של אלטר יורקים לבאר שממנה שתו. העובדות מדברות בעד עצמן: בזכות ארגון השחקנים יש היום לשחקני הכדורגל בישראל תנאים סוציאליים, הוחזרו לשחקנים בשנתיים האחרונות 3 מיליון שקל, הוגשו מאות בוררויות בשנתיים האחרונות שהסתיימו ב־98% הצלחה, קבוצות לא הצליחו לחמוק מתשלום משכורות, ארגון השחקנים הוא זה שפונה לבקרה וגורם למימוש הערבויות. ארגון השחקנים מטפל בכ־300 פניות בכל חודש. מדובר בעבודה שחורה, שקטה, רובה אינה בכותרות, אבל זו עבודה שאיש מעולם לא עשה עבור שחקני הכדורגל בישראל, וזאת במקביל לעבודה מול המינהלת המתגבשת, ההתאחדות והבקרה".

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "ההתאחדות לכדורגל מתקשה לדעת מי בדיוק הגוף היציג של השחקנים. עד שהדבר יובהר או יוסדר בין הנצים, ההתאחדות פועלת מול ארגון השחקנים שמוכר על ידי פיפ"א ככזה, וכרגע לא מדובר בארגון החדש. מבלי לגרוע מהאמור, ההתאחדות כלל אינה ארגון מעסיק יציג ואינה משלמת שכר לשחקנים. הבקרה התקציבית היא אחת המוערכות ביותר באירופה וזכתה לשבחים רבים. פועלה של הבקרה בכל פעם ששחקנים לא קיבלו את שכרם היה ללא דופי. הבקרה חילצה פעמים רבות קבוצות ושחקנים ממצבים קשים והבטיחה קבלת שכר. עם זאת, להבטיח ודאות של 100% זאת יומרה שקשה לעמוד בה.

עצוב לראות שהטענות שמועלות בעניין בחירת הבקרה, מלמדות בעיקר על אי־הכרת החומר. מבט בתקנון הבקרה התקציבית מגדיר בדיוק איך נבחרת הבקרה. נשיאות בית הדין העליון, בראשות השופט אורי גורן, קובעת מי יהיה יו"ר הרשות. תקנוני ההתאחדות בכל הקשור למעמד השחקן מושתתים על תקנונים בינלאומיים. הטענה המיותרת בעניין המוסד לבוררות והבוררים מלמדת שוב על אי־הכרת החומר. הבוררים נבחרים על ידי נשיאות בית הדין העליון, כך שלמזכירות או לבעלי תפקיד אחרים בהתאחדות אין כל קשר לעניין".