איך מגלים כישרונות מיוחדים?

לגלות כשרונות, או 'סקאוטינג' בז'רגון המקצועי, זה סוג של אומנות. לא כל אחד יכול לעשות את העבודה הקשה והמסובכת הזו, שמערבת בתוכה גם לא מעט פוליטיקה. אפשר לקרוא כך לעומק בספרו המצויין של מייקל קלווין - The Nowhere Men.

גנאברי. מהיר אבל מאוד חד צילום: אי אף פי

את הטיפים הבאים ליקטתי מסוכנים, סקאוטים, פיזיולוגיים, מאמנים ומנהלים ספורטיביים כאלו ואחרים. מטרת הכתבה היא לא לרדד את עבודת הסקאוטינג, אלא להעניק תובנות על עבודה קשה, שמטרתה לגלות את הכוכבים הבאים או לפחות את הילדים שיכולים להיות הכוכבים הבאים של עולם הכדורגל.

אל תתרשמו ממהירות גולמית

פעמים רבות כששחקן צעיר נראה מהיר הרבה יותר מחבריו לקבוצה ויריביו זה בגלל שמבחינה ביולוגית הוא יותר בוגר מהם. זה קורה לא מעט וזאת מאחר שזה לא נדיר שילד בן 14 מבחינה כרונולוגית יגיע לבגרות ביולוגית של בן 18. רק בגלל הבגרות הביולוגית הזו הוא מהיר וחזק יותר מהנערים בני גילו. עם זאת, היתרון הזה, שגורם לו לבלוט מעל כולם, מתבטל בשלב מאוחר יותר של ההתפתחות שלו כשחקן. כשחבריו מגיעים לגיל הביולוגי שלו – הוא מאבד את היתרון העיקרי שלו, זה שגרם למגלי כישרונות לשים לב אליו, כוח ומהירות.

כן להתרשם ממהירות וצורת כדרור

האם שחקן שמהיר עם הכדור ברגליו הוא מיוחד יותר? ובכן, זה תלוי בצורת הכדרור שלו. האם הכדור "דבוק" לו לרגל? האם קשה להוציא לו את הכדור מהרגליים במהלך ריצתו? האם הוא מכדרר "לתוך" שחקנים ולא בורח מהם? אם הכדור נשאר קרוב לרגל, הוא לא מפחד להיכנס לפקעת רגליים והוא אף נראה יותר מהיר עם הכדור מאשר בלעדיו – אז הוא כנראה בעל יכולת כדרור מיוחדת במינה.

שור או ינשוף?

מודעות היא עניין חשוב ביותר על מגרש הכדורגל. השחקנים הגדולים תמיד מודעים בדיוק לאיפה הם נמצאים על המגרש ויותר חשוב – איפה יריביהם ועמיתיהם על המגרש (אגב, לשחקנים טובים יש גם ראייה יותר טובה על פי בדיקה שנערכה במספר מרפאות של פיפ"א). האם השחקן הצעיר שאתם צופים בו כל הזמן מסובב את הראש ובודק איפה חבריו לקבוצה נמצאים (עם ובלי הכדור). האם הוא משתמש באינפורמציה שהוא קולט בצורה טובה? האם הוא מכדרר עם הראש למעלה או עם הראש למטה כמו שור? האם הוא מוצא חללים פתוחים ומוסר לשם כדורים כדי שחבריו לקבוצה ירוצו לקבלם או האם הוא מוסר את הכדור לרגל של השחקן? כשהוא זוכה בכדור בתאקל, האם הוא ישר בודק איפה הוא נמצא וחבריו או שהוא מתחיל לכדרר עם הראש למטה? אם שחקן מסובב את הראש כמו ינשוף לאורך המשחק, דעו לכם שהוא מיוחד.

אומץ זה חינניות תחת אש

האם 'אומץ' זה הרצון של שחקן זה או אחר 'להיכנס' לתאקל? האם הרצון שלו לחטוף כדור מבלי להתחשב בכאב שמצפה לו זה אומץ? האם הרצון של שחקן לייצר רגעים של גאונות – טריקים ופליקים בכדור שמשחררים אותו משומריו - זה אומץ? האם הוא מנסה דברים ששחקנים אחרים לא מנסים? ממסירות עומק ועד הקפצות מיוחדות כאלו ואחרות ברחבת היריב? ומה אחוזי ההצלחה של אותם טריקים והקפצות? אם הוא מצליח לעשות את הדברים המיוחדים בזמן אמת, כלומר בזמן משחק ולחץ, אז כנראה הרמה הטכנית והמנטאלית שלו גבוהות יותר מאשר שאר השחקנים.

רוס בארקלי. משחק עם הראש למעלה צילום: איי אף פי

הכל במקום?

קואורדינציה היא אולי הכלי הקוגנטיבי החשוב ביותר לכדורגלן. איך מזהים ששחקן ניחן ביכולות מוטוריות גבוהות יותר מהרגיל? בודקים כמה זמן לוקח לו להשתלט על הכדור, בודקים איך הוא מסתובב עם הכדור או בלעדיו על המקום. האם הוא עושה שינויי כיוון במהלך הריצה בצורה חדה יותר מיריביו? האם הגוף שלו 'מאלתר' את דרכו החוצה מפקעת שחקנים – בסיוע כוח ועוצמות או בעזרת גמישות וערמומיות? איך הוא נופל? בצורה רכה? השחקן המיוחד תמיד ימצא את הדרך לפתור בעיות שמולו גם אם הוא נמוך ויותר עדין מיריביו. קל לזהות קוארדינציה גבוהה אצל שחקן כאשר הוא בעימות מול שחקן גדול יותר ממנו ובכל זאת יוצא מהעימות עם הכדור ברגליו.

מהירות סיבוב ומחשבה

כמה שניות לוקח לשחקן צעיר להשתלט על הכדור, לסובב את הגוף שלו ולמסור לצד השני של המגרש? בכמה נגיעות בכדור הוא עושה את זה? שחקנים מיוחדים יודעים לשחק עם הכדור גם מבלי לגעת בו. הם יודעים להטעות את היריב גם בתנועת אגן מינימלית. הם יודעים לעשות פעולה שלאחרים לוקחת שנייה וחצי בפחות משנייה. ברמות הגבוהות זה זמן קריטי.

ווינר, אוהב לנצח?

כמעט כל הסבר על מנטליות של ווינרים הוא קלישאתי אבל יש מדע גם מאחורי זה. יהודה שנער, מומחה "הווינריות" הישראלי (עבד עם סר קלייב וודוורד, מאמן נבחרת אנגליה ברוגבי שהוביל אותה לזכייה באליפות העולם) אומר שיש כלים לזהות ווינר. "ווינריות זו היכולת לייצר הצלחות חוזרות" מסביר שנער. "צריך למצוא את 'הלוחם האציל' — זה המאמין עמוק בפנים בזכותו, בחובתו, כלפי עצמו וביכולתו להיות בצד המנצח והמצליח ויהי מה. זאת, להבדיל, בין השאר, ממי שמראה אמנם המון להט ומוטיבציה אבל הגרעין שלו הוא הרצון להרשים". שחקן צעיר מיוחד יצעק על עצמו אחרי שנכשל בפעולה כלשהי. שחקן פחות מיוחד ימצא אשם. שופט, יריב, מאמן, רוח, מים מה שזה לא יהיה. הוא ימצא אשם אחר מלבדו.

האם הוא שם בשביל חבריו?

האם השחקן הצעיר תומך בחבריו לקבוצה? לא עם זרוע מסביב לכתף אחרי שהחמיצו פנדל, אלא במשחק עצמו. האם הוא מגיע לסייע בעבודות הגנתיות ויותר חשוב, האם הוא רץ טיפה יותר בשביל לפתוח זווית נוחה יותר למסירה מחבר? האם הוא מסייע לקבוצה שלו למצוא פתרונות במגרש? האם הוא מביט לכיוון המאמן שלו כשצריך רעיון חדש? האם הוא מסייע לחברים שלו ללמוד מטעויות במהלך המשחק?

נגיעה אחת. זה מה שצריך

האם השחקן יכול לשנות את כיוון המשחק בנגיעה אחת? האם הוא צריך כמה נגיעות כדי לשחרר את עצמו לבעיטה? האם הוא יכול לשחרר את חבריו לקבוצה לבעיטה עם נגיעה אחת בכדור? יצירתיות במספר מינימלי של נגיעות בכדור היא המצרך הנדיר ביותר בכדורגל.

מתאו קובאצ'יץ'. זוכה להשוואות מפירלו צילום: אימג'בנק / Gettyimages

טינאייג'רים מיוחדים שאולי נראה בברזיל 2014

דומניקו ברארדי

חלוץ יובנטוס שמשחק בסאסולו הוא בן 19 וכבש כבר רביעייה מול מילאן כדי להוביל את הקבוצה הקטנה לניצחון היסטורי. 11 שערים ב־13 משחקים הם סיבה טובה מספיק כדי להזמינו לסגל נבחרת איטליה.

רוס בארקלי

קשר אברטון בן ה־19 הוא אחד מהסיבות להצלחת הקבוצה בליגה האנגלית השנה. האנגלי הצעיר יכול לבעוט ולמסור עם שתי הרגליים והוא מנהל משחק משובח עבור הקבוצה הליברפולית. כוחו הפיזי מאפשר לו להתמודד עם קשרים דפנסיביים ובלמים קשוחים במיוחד.

סרג' גנאברי

השחקן ההתקפי של ארסנל רק בן 18 וכבר מדברים עליו בהקשר של נבחרת גרמניה במונדיאל בברזיל. יש עוד הרבה מאוד כישרונות צעירים גרמנים שיכולים להגיע לברזיל ובגלל עומס כישרונות ימצאו את עצמם מחוץ לסגל הגרמני. עם זאת, ייתכן שדווקא גנאברי יוסיף משהו אקסטרה לסגל של יואכים לב. הגרמני הצעיר הוא מהיר יותר מכל שחקן גרמני, הוא מאוד חד ומאוד פיקח. הוא כבר פתח כמה פעמים בהרכב של ארסנל במשחקים חשובים.

מתאו קובאצ'יץ'

הקשר הקרואטי בן ה־19 הוא השחקן הכי מרשים באינטר המגמגמת. הוא כבר עכשיו מקבל המון כבוד מהאוהדים האיטלקיים בגלל איכויות של פליימייקר עמוק. יכולת כדרור ומסירה מרשימות גוררות השוואות לרוברט פרוסינצ'קי, כוכב נבחרת קרואטיה האגדי וגם לאנדראה פירלו, כוכב נבחרת איטליה כיום.

אוליבר טורס

קצת קשה שיהיה לקשר אתלטיקו מדריד בן ה־19 מקום בסגל עמוס הפליימייקרים של נבחרת ספרד. אבל אם ויסנטה דל בוסקה יחליט להזמין מישהו בן טיפשעשרה לסגל שלו לברזיל, זה ככל הנראה יהיה טורס. אחת מהסיבות שברצלונה העבירה את דויד ויאה לאתלטיקו בזול יחסית זה כדי לקבל זכות ראשונים לטורס, אותו רואים בספרד כ"צ'אבי הבא".