מוכרי האשליות

בחודש שעבר נענשה ברצלונה באופן חמור על ידי פיפ"א. ארגון הכדורגל קבע כי ברצלונה מנועה מלהיות פעולה בשוק העברות השחקנים במשך שנה, מה שהיה אמור להקשות עליה לחדש את הקבוצה המזדקנת ולצאת לעידן החדש שהיא משתוקקת אליו. מאז העונש נדחה, מה שיאפשר לברצלונה להיות פעילה בשוק העברות השחקנים הקייצי, אך הוא צפוי להיות מיושם לאחר הדיון בערעור של ברצלונה.  

מחאה בקאמפ נואו נגד פיפ"א. "אף אחד לא יגע בלה מאסיה" צילום: איי אף פי

העונש הקשה הוטל בגלל שברצלונה החתימה קטינים מרחבי העולם באופן לא חוקי. קו ההגנה של ברצלונה בערעור המתקרב הוא ש"השחקנים שהוחתמו זוכים להזדמנות פז". וש"הם מקבלים את התנאים הטובים ביותר להיות שחקנים מקצוענים". האוהדים טוענים שהפגיעה של פיפ"א, הגוף המושחת, בברצלונה, שמייצרת שחקנים כגון ליאו מסי ואנדרס אינייסטה, היא פגיעה לא מוסרית ולא נכונה. "הלוואי והיינו מקבלים את התנאים שהילדים האלה מקבלים בלה מאסיה", טוענים אוהדי ברצלונה.

ואולם, קו ההגנה הזה פחות טוב מקו ההגנה הרעוע שמורכב מג'רארד פיקה וחאבייר מאסצ'רנו. פיפ"א, שהיא אכן גוף מושחת ולא ראוי, לא מעוניינת למנוע משחקנים כגון לי סיאונג-וו, פאיק סאונג-הו, ג'אנג גיול-הי, תיאו צ'נדרי, בובי אדקניה, פטריס סוסיסיה או בן לדרמן, להיות כוכבים בברצלונה. אנשי פיפ"א, שחלקם פקידים מצוינים, מעוניינים לשמר על רגולציה שמטרתה לשמור על קטינים, שהכדורגל הרס את החיים של רבים מהם.

1 למיליון

על כל שחקן מאפריקה שמגיע לאקדמיה של ברצלונה, אלפים אחרים לא מגיעים ואלפים אחרים והוריהם קונים אשליות שסוכנים וקבוצות מוכרים להם - ומוצאים עצמם במצבים נוראיים. הדרך מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת היא כה ארוכה ומייאשת, חסרת סיכוי כמעט. הסיכוי של בן 10 מהאקדמיה להגיע לקבוצה הבוגרת מגרדים בקושי את ה־1% - בטח בקבוצות הבכירות ביותר, שגם משקיעות הרבה יותר בשחקני נוער – בכל זאת, בסגל יש רק 25 שחקנים בוגרים. כדי להיות שחקן מקצועי צריך לשרוד מחלות, פציעות, בעיות הורמונליות, גישה רעה, קפריזות של מאמנים, קפריזות של מועדונים. צריך את הגנטיקה הנכונה ולעבוד קשה. וצריך מזל. כדי להיות מקצוען צריך לעבור במבוך מכשולים מסובך. ולתוך זה מביאה ברצלונה וגם קבוצות אחרות באירופה – ילדים זרים בני 10 עד 15. לא זרים מאירופה או מעיר אחרת, אלא מיבשות אחרות. מדרום קוריאה, ארה"ב, מיפן, מניגריה, סנגל, ברזיל וארגנטינה. כולם רוצים להיות ליאו מסי הבא – הילד בן ה־13 שהגיע מארגנטינה לברצלונה וכבש את העולם. מיעוט מהם יכולים לעמוד בלחצים שמופעלים עליהם – כילדים במועדון מקצועי וכזרים קטינים במדינה זרה לחלוטין. מעטים מההורים יכולים לעמוד בפיתוי של לשלוח את הילד המוכשר שלהם ל"בית חרושת" שמבטיח להם ולילד עתיד של עושר ואושר. מה שקורה ברוב גדול של המקרים זה שעוקרים ילדים מהשורשים שלהם, מההורים שלהם ושמים אותם במקום אחר מבלי סיכוי אמיתי להצליח. ולכאן נכנס הרגולציה, שלצערנו פיפ"א, שאינה בדיוק אבירת איכות השלטון, אחראית עליה.

שחקנים צעירים בברצלונה. כמה הסוכנים מרוויחים ? צילום: אימג'בנק, Gettyimages

"קל וזול לקנייה"

"תקנות פיפ"א הן מאוד ברורות בנושא - העברה בינלאומית של שחקנים הינה מותרת רק עם הגעתם לגיל 18" אומר עו"ד ניר ענבר, פיפ"א מאסטר ומומחה למשפט ספורט. "אך ורק אלא אם הוריהם עברו מדינה מסיבות שאינן קשורות לספורט. בתוך האיחוד האירופאי יכולים לעבור קטינים בין הגילאים 16-18 אך גם כלל זה כפוף לסייגים והגבלות רבות שנועדו להבטיח את חינוכו ורמת חייו של הכדורגלן הצעיר ואת קרבתו הפיזית אל בית הוריו. הפרת כללים אלו גוררת סנקציות משמעתיות גם לקבוצה המפרה וגם להתאחדות הרלבנטית שכשלה מלמנוע מעבר קטינים לא חוקי".

העיתונאי הצ'יליאני, חואן פאבלו מנסס (Juan Pablo Meneses) חקר את הקריירות של כדורגלנים צעירים מדרום אמריקה – מארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, מקסיקו ופרו בספרו Niños Futbolistas (ילדים כדורגלנים). "זה קל הרבה יותר ממה שציפיתי לקנות ילד", אמר ל־FIFPro, ארגון הכדורגלנים העולמי. "זה היה קל יותר וזול יותר. רוב הילדים נרכשים כשהם בני 10. אלפי סוכני שחקנים מוכנים לקנות אותם עם מטרה אחת: למכור אותם לאחד מהמועדונים הגדולים באירופה עבור רווח נאה. ברגע שהם מצליחים למכור אותו, הם סיימו את שלהם. אם הילד לא מצליח להפוך למקצוען, זה לא העסק שלהם כבר".

לפי מנסס "הורים לא רואים את הסיכונים – הם רק רוצים לראות את בנם הופך לכדורגלן מקצוען. דרום אמריקה היא כמו מפעל עבור הסוכנים האלה".

באפריקה, המצב גרוע עוד יותר. גרוע כל כך שהוקמו מספר צדקות שמסייעות לכדורגלנים אפריקאים צעירים, שהוריהם שילמו לסוכנים כדי שיחתימו אותם בקבוצות אירופאית – הם מוטסים לאירופה ונזרקים שם. לפעמיים מבלי לעשות מבחן אחד בקבוצה אירופאית. קרן הצדקה Culture Foot Solidaire מנסה לסייע לשחקנים האלה להשיג את ההבטחות שלא קוימו על ידי סוכנים, אנשי עסקים, עורכי דין וגם שחקנים לשעבר שמנצלים את הילדים האלה כדי להרוויח כסף. "פעמים רבות קבוצות משתפות פעולה עם סוכנים כאלו, מעניקות מבחנים לשחקנים ודוחים אותם", אמר סוכן אפריקאי ל־CNN. "סוכנים לא יכולים לעשות את מה שהם עושים בלי מועדון מאחוריהם".

ליאו מסי. אין עוד הצלחות כמוהו צילום: איי אף פי

הקופון של המאפיה

רק מקמרון נשלחם 700 ילדים בשנה למבחנים בכדורגל האירופאי לפי ז'אן קלוד אמבומי, יו"ר ארגון הצדקה CFS. הארגון סייע ל־1,000 קטינים שהגיעו ונזרקו בצרפת בלבד. כולם מחפשים את יאיא טורה הבא ולא איכפת להם גם אם הסוכן שהביא אותו הצליח "להבריח" אותו לאירופה בלי כרטיס חזרה". בספרד נמצאים עשרות אם לא מאות כדורגלנים אפריקאים בלי עבודה בעולם הכדורגל וסוכן מלוכלך שדפק אותם. גם לישראל הגיעו כדורגלנים צעירים, לפעמיים אפילו לא בני 18, שהבטיחו להם או להוריהם עבודה בכדורגל. ב-2008 נחשף ב־BBC שמאפיונרים אפריקאים "מייצגים את מנצ'סטר יונייטד" וסוחטים כספים מהורים של כדורגלנים צעירים כדי שירשמו למחנות כדורגל שלהם וישלחו לאירופה אם הם טובים.

התמונה ברורה. כדורגלנים צעירים עוזבים את ארצם, את החינוך שלהם, את ההורים שלהם בשביל חלום שהסיכוי שיתגשם קטן עד מזערי. במקרה הטוב הם זוכים לחינוך וחינוך כדורגל טוב בקבוצת כדורגל בכירה וזוכים להיות מקצוענים, אבל רוב המקרים הם נאבדים באירופה. חלקם אף נעלמים. חלק מהאנשים בתחום מכנים את העניין כ"סחר בילדים".

ילדים משחקים כדורגל באפריקה. אלפי ילדים אפריקאים הולכים לאיבוד באירופה לאחר שהבטיחו להם "מבחן" באחת מקבוצות הכדורגל באירופה צילום: אי פי איי

מה האו"ם אומר?

על כל הצלחה של מסי יש אלפי או מאות אלפי קטינים שכשלו. "ההצלחה של מסי גרמה להרבה סוכנים ל'חפש את המסי הבא' ולהרוויח על זה הרבה מאוד כסף", אומר מנסס. "המרוץ אחר הכישרונות והרצון להרוויח פוגע ברווחת הצעירים".

Unicef, ארגון הצדקה של האו"ם למען רווחת הילדים ואחת מהשותפות של ברצלונה (ומסי הוא 'שגריר שלה') ענתה בדיפלומטיות לשאלות אתר Insideworldfootball בנוגע להחתמות הקטינים מצידה של ברצלונה. "ברצלונה עשתה מאמצים רבים כדי לסייע ל־Unicef ולרווחת הילדים", נמסר מ-Unicef. "ברצלונה התחייבה שאין שום בעיית רווחה לילדים שנמצאים במועדון".

עם זאת, מחקר שנעשה עבור פיפ"א מראה שמערכת העברות לא בנויה היטב כדי להגן על ילדים שחולמים על ברצלונה וסוכנים מנצלים את החלום הזה כדי להרוויח כסף על חשבונם. מועדונים שמשתפים עם זה פעולה הם שותפים לפשע הזה וצריכים להיענש. אולי השעיה לשנה משוק העברות השחקנים אינו עונש חמור מספיק.