מיסטר קול נגד מיסטר קילר
איזו גישת ניהול תנצח את גמר ליגת האלופות מחר? הגישה הרגועה של קרלו אנצ'לוטי או האינטנסיביות של דייגו סימאונה?
מחר, ברגעים שלפני שריקת הפתיחה של גמר ליגת האלופות בליסבון, דייגו סימאונה יעמוד מול חניכיו המותשים מעונה קשה והיסטורית ובפעם האחרונה יתן להם את הדגשים הטקטיים שהם צריכים לקחת איתם למגרש. הוא יהיה לבוש בחליפת האיומים שלו, עם סכין בין השיניים ורצח בעיניים.
- לא דוגמה לכלום
- אתלטיקו מדריד - אלופה בחובות
- לקראת גמר הצ'מפיונס: המלונות בליסבון מבקשים 1,500 יורו ללילה
שני החלוצים שלו, במערך ה-4-4-2 שהוא אימץ, יקבלו הוראות לסייע להגנה שמתחילה מלמעלה, בלחץ על מובילי הכדור האחוריים של ריאל מדריד. במערך הצפוף של אתלטיקו, השחקנים הקדמיים - דויד ויאה ודייגו קוסטה או ראול גארסיה ואדריאן - שיחקו פעמים רבות באזורים של הקשרים הדפנסיבים. והם יעשו זאת גם מחר.
סימונה ידרוש מארבעת שחקני ההגנה שלו, הבלמים מירנדה ודייגו גודין הבלמים, חואנפראן המגן הימני ולואיס פליפה להישאר קרובים זה לזה, וקרובים לרחבה. קו אחד. אמנם השיטה הזאת מעודדת את היריבה להגביה לרחבה - אבל מתוך הבנה סטטיסטית שצריך 91 הרמות כדי לכבוש שער אחד - סימאונה מאשר ליריבות להגיע למצב של הגבהות הוא ימקד את שחקניו בלמנוע חדירות לרחבה מהאגפים או בעיטות מ"האזור המסוכן" - בין 15 ל-30 מטר מהשער. הוא ישים דגש מיוחד על "מניעת הכדורים" מגארת' בייל וכריסטיאנו רונלדו - ששניהם אוהבים לכדרר למרכז מהאגף שלהם ולבעוט מרחוק. קשה יהיה לעצור אותם ולכן צריך למנוע מהם את הכדורים.
קוקה וארדה טוראן, הקשרים ההתקפיים, שוב יקבלו את ההוראות לגבי ההתקפות המתפרצות - הנשק ההתקפי החשוב ביותר של אתלטיקו מדריד. אלו התקפות שתוארו על ידי מאמנים יריבים כ"פטיש על הראש". קוקה וטוראן, עם היצירתיות וההחלטות האפקטיביות שהם עושים עם הכדור ברגליים, הם הכלים החשובים ביותר של אתלטיקו במעבר ממצב הגנה להתקפה מתפרצת שמובילה ל"מצב איכותי" - בעיטה מרחוק ממרכז השער או בעיטה בתוך הרחבה. אתלטיקו, למרות מערך הגנתי, בדרך כלל מגיעה להתקפות מתפרצות עם ארבעה-שישה שחקנים שקשה מאוד לעצור.
אתלטיקו מדריד לא תחזיק בכדור יותר מדי מחר. וזה בסדר גמור. דייגו סימונה בונה על זה. הם הקבוצה היחידה באירופה שזכתה באליפות עם ממוצע החזקה בכדור של פחות מ-50%. הוא רוצה ששחקניו יסתכלו על היריבים מסתבכים עם הכדור בין הרגליים ואז, ברגע הכי נכון, ילחצו.
דגש אחרון של סימונה יהיה על מצבים נייחים. השערים החשובים ביותר של אתלטיקו העונה נכבשו במצבים נייחים - כולל שער האליפות נגד ברצלונה. בשבוע האחרון אתלטיקו תרגלו "תרגיל בעיטה חופשית" חדש לקראת הגמר. אולי כזה כמו שנבחרת ארגנטינה עשתה נגד נבחרת אנגליה במונדיאל 1998 - המונדיאל בו דייגו סימונה הארגנטינאי היה שחקן מרכזי.
אחרי שנתן את הדגשים שלו, ואולי אחרי החימום האחרון על משטח הדשא בליסבון, השחקנים של דייגו יחזרו לחדר ההלבשה ושם, ככל הנראה, הוא הכין להם עוד משהו שיעורר בהם מוטיבציה: סרטון ערוך היטב או שיחה עם דמות משמעותית. העונה כבר הביא לחדר ההלבשה את איירין ויאה, שבגיל 12 איבדה את שתי רגלייה בפעולת טרור ב-1991, אבל הפכה לעיתונאית וקואצ'רית מצליחה. זו היתה שיחה שעשתה טוב לקבוצה שלו והזריקה בהם מוטיבציה הגונה. "התגובה של השחקנים היתה מדהימה", אמרה ויאה. "הם לא דיברו אבל אפשר היה לראות על הפרצוף שלהם שהם היו המומים".
אחרי שכל שחקניו ירוצו למגרש, סימאונה ישאר מאחורה ובפעם האחרונה העונה ירים טלפון לכל אחד משלושת בניו. הוא ידבר איתם כמה שניות - "כדי לחזור לשפיות" - ואז יצא למגרש. עם סכין בין השיניים.
אובססיה ושמה "דסימה"
בינתיים, בחדר ההלבשה של ריאל מדריד - הלחץ יהיה עצום. עבור הנשיא, פלורנטינו פרס, ליגת האלופות היא הטורניר החשוב ביותר. מאז 2002, אז זכתה ריאל בגביע האלופות האחרון שלה, פרס השקיע יותר מ-1 מיליארד יורו בשחקנים בשביל להשיג את La Decima - "הגביע העשירי". זו האובססיה של פרס ושל המועדון כולו. השחקנים מודעים לרצון העז של הבוס הגדול לזכות בגביע העשירי. הלחץ יהיה אדיר.
קרלו אנצ'לוטי, המאמן, מבין זאת. בשבועות האחרונות הוא מנע מהשחקנים המובילים לשחק במשחקי ליגה חשובים כדי לשמור אותם בריאים למשחק החשוב מכל - גמר ליגת האלופות. כריסטיאנו רונלדו שיחק רק 8 דקות במשחקי הליגה האחרונים של ריאל מדריד. גארת' בייל גם כן לא שיחק יותר מדי. למרות שלריאל מדריד היה סיכוי לזכות באליפות, אנצ'לוטי נתן לשחקניו לנוח לקראת המשחק החשוב באמת.
אנצ'לוטי, שזכה בשני גביעי אירופה עם מילאן, מכין את הקבוצה שלו, בשונה מסימונה, בצורה אחרת. עם דגש על יצירת מצבים - על איך עושים את זה ומתי. הוא יהיה רגוע כמו פרה בהודו. לפחות יציג את עצמו ככזה. ככה הוא מגיע למשחקים. רגוע.
גם אחרי ההפסד לליברפול בגמר המפורסם באיסטנבול (25 במאי, 2005), אנצ'לוטי היה רגוע וישב בלובי של המלון בטורקיה עם חברים. "עשינו את מה שצריך לעשות, אי אפשר היה למנוע 3 שערים ב-8 דקות", אמר "זה משהו שלא היה קשור לכדורגל. אני לא יכול לכעוס על השחקנים שלי או על עצמי". שנתיים אחרי, הוא הוביל את אותה מילאן לניצחון בגמר נגד אותה ליברפול. למרות הצלקת הנפשית הקשה. הקוליות בה קיבל את ההפסד השובר הזה (אנדראה פירלו שקל פרישה אחריו) היתה אחת מהסיבות לכך שמילאן הצליחה להתאושש ולזכות בליגת האלופות נגד היריבה האיומה מאנגליה.
בניגוד לסימונה, אנצ'לוטי לא ינסה להחדיר עוד מוטיבציה לשחקניו רגע לפני שהם יעלו למגרש. בתור שחקן רומא, אנצל'וטי הוקסם מכך שמאמנו, נילס לידהולם, ,ביקש מהפיזיותרפיסטים שלו לעשות: לספר בדיחות לשחקנים. "שחקנים רוצים לנצח בכל מקרה", סיפר אנצ'לוטי. "הם לא צריכים אקסטרה מוטיבציה, הם צריכים להירגע מהלחץ". בניגוד ללידהולם, אנצ'לוטי אוהב לספר את הבדיחות בעצמו. "אני שמן, התחת שלי חסין מפני רעידות אדמה", אמר לשחקניו בתחילת העונה שהיה דיבור לגבי פיטורים אפשריים מריאל מדריד לאחר רצף הפסדים. הם צחקו ויצאו לרצף ניצחונות אדיר.
איזו בדיחה יספר מחר? לא ידוע. גישה של איזה מאמן תשפיע יותר על שחקניו? גם לא ידוע.
מה שבטוח זה שמחר נראה משחק בין שני מאמנים גדולים.