בכיף, למה לא?

בפברואר 2013 הגיע ראש מחלקת הדרכה בהתאחדות לכדורגל הבלגית, קריס ואן דר האיגן, להשתלמות כאורח של ההתאחדות לכדורגל ואיגוד מאמני הכדורגל בישראל. נושא ההרצאה: "הפילוסופיה לטיפוח שחקנים צעירים של ההתאחדות לכדורגל הבלגית".

רומלו לוקאקו ואדן האזרד. אחד מהסגלים המוכשרים במונדיאל צילם: איי פי

"הפילוסופיה" היא תוצר של עשרות השתלמויות בספרד, הולנד, גרמניה ומדינות אחרות, ישיבות צוות רבות ועבודה משותפת של ההתאחדות לכדורגל הבלגית עם המועדונים. העבודה "הפילוסופית" התקיימה בשנים 1998–2006, אז המנהל הטכני של ההתאחדות הכדורגל מישל סאבלון כתב את חזון ההתאחדות הבלגית "La vision de formation de l’URBSFA". מאז פני הכדורגל הבלגי השתנו לחלוטין. מכדורגל שהיה מבוסס על שחקנים גדולים וחזקים אך מוגבלים, כיום הכדורגלן הבלגי הוא אחד הטובים ביבשת.

עם אוכלוסייה של 11 מיליון איש ועם פחות מ־34 מועדונים מקצועניים, בלגיה יצרה "דור זהב" — הנבחרת בעלת הסגל השישי הכי שווה בעולם (348 מיליון יורו) והסגל השלישי הכי יקר (קבוצות הוציאו 273 מיליון יורו על שחקני הנבחרת הבלגית). והנבחרת של המאמן מארק וילמוטס היא אחת הצעירות במונדיאל. רק שחקן אחד בסגל מעל גיל 30 — דניאל ואן בויטן. רק שישה מעל גיל 27. שחקנים כגון אדן האזרד, וינסנט קומפאני, אדנן ינאזיי, רומלו לוקאקו ואקסל ויטסל הם בין השחקנים הטובים בעולם. וגם בנבחרות הצעירות ישנם שחקנים שנמנים עם הטובים בגילם — מטורגאן האזרד (אחיו של אדן), דרך דניס פראט ועד מיצ'י באטשואי.

שחקנים אלו הם התוצרים של חזון שהוצא לפועל על ידי מאמנים, שחונכו וטופחו כדי לחנך ולגדל שחקנים ברמה הגבוהה ביותר. מאמנים שבשטח יישמו את החזון, שנבנה בכלים המדעיים שהורכבו על ידי מדעני מוח ומומחים לחינוך.

.

"למידה בזמן משחק"

הפילוסופיה מורכבת אבל ישנם כמה אלמנטים שוואן דר האיגן ניסה להעביר למאמנים הישראלים. אולי האלמנט החשוב ביותר בהליך פיתוח השחקנים הבלגי הוא אלמנט "הכיף" — "למידה בזמן משחק". מדובר על תפיסת חינוך שמסייעת לטפח שחקנים יצירתיים ומקצועיים. "חינוך דרך כיף זה מחווה לכדורגל הרחוב", אמר קריס ואן דר האיגן. "זה להציע רגעי כיף בהליך הלימוד. להתאמן בכיף, לשחק בכיף ולהתחרות בכיף". לפי ואן דר האיגן, "כולם צריכים ליהנות מכדורגל. מילדים בגיל 5 ועד השחקן המקצועני. גם שחקנים מקצוענים צריכים ליהנות ממה שעושים על מגרש האימונים". על פי התפיסה הבלגית, כל שחקן צעיר צריך לגעת בכדור כמה שיותר פעמים בזמן משחק. הוא צריך להגיע להרבה הזדמנויות הבקעה ולשחק בלי הוראות ממאמניו. הוא צריך לקבל תמיכה חיובית מהמאמן ומההורים כדי להתפתח כשחקן ואדם.

"כיף" זה אחד מעמודי התווך של החינוך הבלגי, כש"התרגלות לכדורגל" מגיל 5 עד גיל 7 ופיתוח שחקנים כאינדיבדואלים (מגיל 7 עד גיל 17) קודמים ללימוד המשחק כקבוצה (מגיל 17 והלאה). גם "שמירה אזורית" היא אחד הבסיסים לפילוסופיית המשחק הבלגית. למה? "הגנה אזורית עוזרת בקריאת סיטואציות במשחק", מסביר ואן דר האיגן, "מסייעת בהליך קבלת ההחלטות, מסייעת לשחקנים לקחת יוזמה, ללמוד איך לתקשר, להתרכז ולעבוד כקולקטיב. בשביל להשתפר צריך להפעיל את המוח".

לאלמנטים הפילוסופיים הללו מצטרף "מודל הפיתוח" של הכדורגלן, שמתבסס בעיקר על התפתחותו המוטורית, הקואורדינטיבית והביולוגית. בבלגיה מביאים בחשבון את הגיל הביולוגי והגיל הכרוני. שחקנים מתפתחים כשתוכנית האימונים מותאמת לכל אחד בנפרד. "כל שחקן צריך לקבל החלטות בעצמו, להשיג ניסיון משחק בעצמו. כל שחקן צריך לקבל תמיכה. צריך להעניק לו סבלנות וביטחון. צריך לעזור לו להגיע להחלטות הנכונות בעצמו, למצוא פתרון בעצמו. אלו הכלים לאימון חיובי", מסביר ואן דר האיגן.

מה שאסור לעשות גם מאוד ברור. אסור לאמן ילדים כאילו הם מבוגרים. אסור לאמן אותם לחשוב רק על ניצחון. צריך לתת לכולם את אותן הזדמנויות. אסור לקבוע גבולות ולדרוש מהם לעשות בדיוק מה שדורשים מהם. אסור להחמיא רק לשחקן המוכשר ולגעור בשחקן הפחות מוכשר. אין דבר כזה "אשם" בכדורגל ילדים. אסור לצעוק על השחקנים הוראות. אסור להגיד להם מה לעשות.

קורס אימון בחינם

בשביל להוציא את הפילוסופיה לפועל צריך מבנה מתאים. מישל סאבלון החל את עבודתו כמנהל טכני ב־2001. בלגיה אירחה את יורו 2000 וההתאחדות לכדורגל סיימה עם רווח נאה מהטורניר — זאת אף שמבחינה מקצועית הנבחרת נכשלה. סאבלון הצליח להביא לכך שאת רוב הרווח השקיעו במחלקות הנוער. נבנה מרכז כדורגל לאומי מחוץ לבריסל ושם החלו להעביר את כל קורסי המאמנים. ההתאחדות אף החלה להעביר קורסי מאמנים בחינם, ובמקביל חברת Double Pass של אוניברסיטת בריסל ערכה בדיקה מקיפה על מחלקות הנוער ברחבי המדינה. סאבלון גם ביקש שאוניברסיטת לוביאן (Louvain) תערוך מחקר מקיף על כדורגל ילדים בבלגיה. יותר מ־1,500 משחקים של ילדים בגילים שונים צולמו ונבדקו על ידי אנשי האוניברסיטאות. את הממצאים של המחקרים והבדיקות לקח סאבלון למחלקות הנוער בבלגיה.

"התוצאות של המחקרים הללו היו נקודת מפנה", אמר סאבלון ל"גרדיאן". "התחלנו את המחקר המדעי בדיוק בשביל בשביל שתיווצר נקודת המפנה הזאת. אם הראינו למנהל מחלקת נוער ששחקן מתחת לגיל 8 או מתחת לגיל 9 נגע בכדור רק פעם אחת במשחק — הוא ידע שזה לא בסדר. והיו לנו הוכחות לכך". בזכות ההוכחות המדעיות הללו סאבלון היה יכול לעבוד עם הקבוצות כדי שיפנימו את שיטות פיתוח הנוער של ההתאחדות לכדורגל. בין השאר, כל הקבוצות החלו לשחק ב־4-3-3 כי זו הדרך הכי טובה ללמד את הילדים את התפקידים ואת הגמישות שבמערך טקטי. כמו כן, האימונים מתבססים בעיקר על משחקי חשיבה ותרגילי משחק כגון 2 על 2, 5 על 5 ו־8 על 8. הילדים הבלגים מתאמנים על מגרשים קטנים כדי שייגעו בכדור כמה שיותר פעמים במהלך משחק. סאבלון העביר יותר מ־100 פרזנטציות למחלקות הנוער בבלגיה, ביטל את כל הליגות התחרותיות לילדים וסייע לממשלה ולמשרד החינוך להקים שמונה בתי ספר לספורט (Topsport) כדי שהשחקנים המוכשרים ביותר בגילים 14–18 יתאמנו יותר.

בתי הספר האלה ממוקמים בשמונה אזורים שונים ברחבי בלגיה ומסייעים להעביר מסרים מקצועיים של ההתאחדות — וגם לגיבוש שחקני הנבחרות שעובדים יחדיו מגיל צעיר גם מחוץ למסגרת של הנבחרות. רבים מהמועדונים בבלגיה העתיקו את השיטה הזאת והקימו בתי ספר משלהם ביחד עם בתי ספר מקומיים כדי להאריך את הזמן שיש להם עם שחקניהם. האימונים לא קשים פיזית ומתבססים בעיקר על פיתוח כישוריים טכניים.

נבחרת בלגיה. השלישית הכי יקרה במונדיאל צילם: אי פי איי

התאחדות עם חזון

ואולי זה הדבר הכי חשוב שקרה בזכות החזון של ההתאחדות הבלגית. המועדונים החליטו לעמוד בסטנדרטים של ההתאחדות — וגייסו בעצמם מומחי חינוך ומדעני מוח כדי שיעזרו בבבניית מערכי אימון ופיתוח שחקנים. זאת אף על פי שההשקעה הגבוהה לא בהכרח משתלמת בטווח הקצר — במיוחד לאור העובדה ששחקנים מצוינים רבים עוזבים למועדוני בכירים באירופה בתשלומים מינימליים. עם זאת, כל המועדונים הבלגיים הבינו שהשקעה בנוער משתלמת בטווח הארוך יותר. ההצלחה של הנבחרת הבלגית מעלה את השווי של השחקנים הבלגים. השחקנים הבלגים שנשארים במועדונים מביאים יותר אוהדים למגרשים, וזאת מאחר שהאחרונים רוצים לראות כישרונות מקומיים. ובטווח הרחוק עוד יותר, המועדונים הבלגיים מצאו דרך לגדל שחקנים, אוהדים וגם לתרום לקהילה סביבם. "אצלנו באנדרלכט יש מאות ילדים בני 6 עד 21 וכולם חולמים להיות מקצוענים", אומר ז'אן קינדרמן, מנהל בית הספר לכדורגל של אנדרלכט. כמה מהם הולכים להיות מקצוענים? מקסימום 10%. אבל כמחנכים אנחנו לא חושבים שזאת בעיה — אצלנו גם אם לא תהיה מקצוען, המטרה שלנו היא שתהיה לך תעודת בגרות, שתהיה לך הזדמנות למצוא עבודה, שהוא שתהיה אדם עם יכולות אינטלקטואליות". ואז, גם אלו שלא יהיו מקצוענים יגדלו להיות אנשים שגדלו "נכון" בתור כדורגלנים ובתור בני אדם. בסופו של דבר, זה מחזק את תרבות הכדורגל במדינה ובטווח הארוך זה יכול רק לסייע. והכל התחיל עם חזון של ההתאחדות לכדורגל. יש התאחדויות שהן לא בירוקרטיות חסרות נשמה. יש כאלו עם חזון כדורגל.