יש דברים טובים יותר לעשות עם הכסף מאשר להמר על כדורגל

אף אחד לא חזה בסוף השבוע שקוסטה ריקה תנצח את אורוגוואי 3-1 אחרי שהיתה בפיגור. אף אחד לא ציפה שנבחרת ספרד תובס 5-1 על ידי נבחרת הולנד (חוץ מאוהד אחד מאוד פסימי). כמו כן, מיד אחרי שספגה את שער השוויון של גאנה רוב הפרשנים היו בטוחים שלא היה לנבחרת ארצות הברית העייפה סיכוי לנצח את האפריקאים המוכשרים יותר - וזה רגע לפני שהיא עשתה את זה.  אף אחד גם לא ציפה לכל כך הרבה שערים בטורניר הזה. השחקנים כובשים כאילו זה 1954 ולא מאיטים את הקצב.

נבחרת ארה"ב. 45% מקריות צילם: אי פי איי

כדורגל הוא ענף הספורט המפתיע ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא מספר שערים מועט - גול הוא עניין נדיר. ממוצע של פחות מ-3 ב-90 דקות. זה בהשוואה ל-50, 60 סוקרים ב-48 דקות כדורסל או 40-20 שערים בשעה של כדוריד.

סקור קטן ושכיחות גבוהה של תוצאת התיקו הופכים את המשחק לספורט המפתיע ביותר מבחינה סטטיסטית. הפרופסורים דיוויד סאלי וכריס אנדרסון שכתבו את הא"ב של הניתוח האנליטי לכדורגל בספר "The Numbers Game" בדקו אלפי תוצאות והשוו אותן לסיכויים שנתנו סוכניות ההימורים לפני המשחקים. הם גילו שרק ב-55% ממשחקי הכדורגל הפייבוריטית מנצחת. זה אומר שבשאר ה-45% התוצאה היא "מפתיעה". בכדוריד, למשל, ב-75% מהמשחקים הפייבוריטית מנצחת. בפוטבול וכדורסל בין 70% ל-80% מהמשחקים מסתיימים בניצחון של הפייבוריטית ובבייסבול ב-60% מהמשחקים המנצחת היא מי שציפו שתנצח. 

למה זה ככה? אולי בגלל העובדה ששער יכול להיות מקרי לחלוטין וכי אירוע שאינו קשור לכישרון יכול לשנות את פני המשחק והדינמיקה שלו - ע"ע השער העצמי של נבחרת בוסניה בדקות הראשונות של המשחק נגד ארגנטינה. ולכן תחזיות בכדורגל הן עניין בעייתי כל כך - הן מתבססות על ניתוחים הקשורים לכישורים של השחקנים, לסטטיסטיקות עבר ולמדדים אחרים אבל בקושי מביאות בחשבון את המקריות, שהיא אחד מהגורמים הגדולים ביותר כשמדובר בשערים.

פרופסור רונלד לוי (Loy) חקר 1,200 משחקים במשך שלוש שנים, והגיע למסקנה ש־60% מהשערים באים כתוצאה מהאיכויות האתלטיות או הטכניות של השחקנים ו־40% מהשערים נזקפים לזכות המקריות. קפיצה מוזרה של הכדור על הדשא, החלקה של שחקן, מסירה לא טובה, טעות שוער וכו'. לפי לוי מתוך 12,405 נגיעות בכדור של שחקנים - 35% הן נגיעות מקריות, כלומר נגיעות שלא נובעות ממהלך מסודר אלא מבעיטת שוער, כדורים חופשיים, כדורים שיוצאים ממאבקים בין השחקנים, הרחקות עם הראש, תיקולים וכו'. זה אומר שבאופן כללי לקבוצות המוכשרות ביותר, עם השחקנים המותאמים ביותר להתמודד עם טעויות ומקריות, יש הסיכויים הטובים ביותר לנצח באליפות - אבל מונדיאל זה שישה משחקים לקבוצה עד שהיא מגיעה לגמר. טעויות ומקריות הרבה יותר משמעותיות. לכן, למשל, זוכרים עדיין שסטיוארט פירס החמיץ פנדל לאנגליה ב-1990.

בנוסף, שינויים קטנים משפיעים בענק. למה יש כל כך הרבה שערים בטורניר הזה? אולי בגלל שהברזוקה, הכדור החדש של אדידס, יציב יותר באוויר, קל לשליטה ומדויק יותר אפילו בכמה מילימטרים? והמילימטרים הללו משפיעים רבות על משחק שבו ההבדל בין שחקן מצוין לשחקן חובבן זה השתלטות מהירה יותר בשנייה על כדור.

לאן כל זה הולך? הכדורגל מהיר יותר מאי פעם וכל יתרון טכני קטן מסייע לשחקן המוכשר יותר. ובכל זאת, ההבדל בין קבוצה מנצחת לקבוצה מפסידה יכול להיות כל כך קטנטן. לנסות ולחזות מה יקרה במשחק הבא זה עניין כמעט בלתי אפשרי, ועוד יותר קשה לחזות מי תזכה בטורניר. סוכניות ההימורים, למשל, החליטו אחרי סיבוב משחקים אחד שספרד, איטליה, אנגליה, הולנד וקבוצות אחרות לא יכולות לזכות במונדיאל. על פי הסיכויים לברזיל יש סיכוי של 1 ל-3 לזכות במונדיאל, ארגנטינה שנייה עם סיכוי של 5 ל-19 וגרמניה שלישית עם 2 ל-9. השאר? לא בסביבה בכלל. אבל רגע, נגיד שמסי ייפצע במשחק הבא? ומה יקרה אם ממש במקרה גרמניה תפסיד לגאנה? ואם ברזיל תיפול בשמינית הגמר על ספרד? הסיכויים ישתנו לחלוטין.