הנבחר
דיוויד בלאט כבש את הפסגה הכי גבוהה בכדורסל העולמי עם החתימה כמאמן קליבלנד, שם מחכה לו סגל צעיר ומוכשר שהוא יצטרך לחבר, עוד לפני שמזכירים את אפשרות חזרתו של לברון ג'יימס. וההייפ הרב שההחתמה הזו מעוררת אולי מעיד על שינוי מבורך בתפיסה השבלונית של מנהלי הליגה
מבחינת דיוויד בלאט זה היה רק עניין של זמן. בלאט הוא אולי לא שם מוכר לאוהד הכדורסל הטיפוסי בארה"ב, אבל סביב הליגה הטובה בעולם שמו נלחש כבר שנים כבחור ראוי בהחלט.
בלאט, יליד בוסטון, למד את הבסיס של הכדורסל שלו אצל פיט קאריל באוניברסיטת פרינסטון — שורת פתיחה יפה מאוד ברזומה. עם הקשרים שיצר לאורך 33 שנים של אימון, אופיו הנוח והיותו 'איש של אנשים', וכמובן, יותר מכל, התארים הרבים שרשם — מהצלחות בליגות בישראל, רוסיה, איטליה וטורקיה, והישגים נהדרים עם הנבחרת הרוסית — הכל היה מוכן להבשיל לקראת הגשמת החלום שלו: להצטרף ל־NBA. וזה קרה הקיץ, מהר וגדול יותר מכפי שהוא עצמו כנראה קיווה. בלאט לא רצה להמשיך במכבי תל אביב והחל לבדוק אפשרות לעזוב לתפקיד טוב יותר, מצהיר בהרבה הזדמנויות שזה הזמן לנסות את הצעד מרחיק הלכת הזה. איכשהו על הדרך הוא הצליח לגרד עם הצהובים תואר יורוליג מפתיע, מה שהזניק עוד יותר את מניותיו. ב־NBA דיברו על תפקיד של עוזר מאמן, על להתחיל מלמטה, ולבלאט באמת היו הצעות לשמש כעוזר במינסוטה ובגולדן סטייט. אבל קליבלנד קאבלירס הימרה עליו והציעה לו את תפקיד המאמן הראשי בחוזה לשלוש שנים תמורת כ־10 מיליון דולר (עונה רביעית כאופציה, ובונוסים שיאמירו את הסכום עד 5 מיליון דולר לעונה), ובלאט לפי הדיווחים התלבט מעט מאוד. הוא הרגיש שהוא ראוי לזה ושהוא מוכן.
בלאט הולך להיות המאמן הראשון שנוחת ב־NBA הישר מהיורוליג. "זה יותר מהגשמת חלום", אמר בסוף השבוע אחרי שחזר מגיחה לסיכום דברים באוהיו. "אי אפשר להתרגש יותר. אני הולך לעבוד מאוד קשה כדי להשיג תוצאות ראויות". דן גילברט, הבעלים היהודי של הקאבס, שקיבל הרבה מחמאות על המחשבה "מחוץ לקופסה", שפך מחמאות בחזרה על המגויס הטרי: "בלאט מביא איתו את אחת הגישות הכי חדשניות לכדורסל. לאורך הקריירה שלו הוא עשה רק דבר אחד שוב ושוב: לנצח". ג'נרל מנג'ר בכיר באחת מקבוצות המערב דיבר על ההחתמה: "צריך לתת קרדיט גדול לקליבלנד. היו להם ביצים לעשות צעד אמיץ עם מאמן שכולם העריכו אבל פחדו לתת לו צ'אנס".
נקודת פתיחה טובה
בלאט יוצג רשמית בקליבלנד ביום רביעי הקרוב, יום לפני שהקאבס ייבחרו ראשונים בדראפט של 2014, מה שתהיה בחירה ראשונה בפעם השלישית שלהם בארבע השנים האחרונות. את הסגל המאוד מבטיח אבל גם המאוד לא מנוסה הזה בלאט יצטרך לחבר יחד, זו תהיה המשימה היחידה שלו. אחרי מאזן של 33 ניצחונות מול 49 הפסדים בעונה שעברה, ושנה רביעית ברציפות בלי הופעה בפלייאוף, גילברט אמר שלום למאמן מייק בראון וקליבלנד החלה לחפש מאמן. בלאט לא היה מועמד ראשון וגם לא ראשי. הקאבס יצרו קשר עם מאמני קולג'ים בכירים וראיינו גם כמה עוזרי מאמן צעירים ומבטיחים מרחבי הליגה, לפני שהתפזר העשן והם נותרו עם בלאט וטיירון לו — רכז עבר שכיהן כעוזר מאמן בלוס אנג'לס קליפרס. אל גילברט הצטרף כאן לרגע ההכרעה הג'נרל מנג'ר של הקבוצה דיוויד גריפין, ובלאט נבחר: "הוא מאמן מיוחד ואדם מיוחד", אמר גריפין, "זה מתבטא ביכולת שלו ליצור קשר עם השחקנים וליצור סביב הקבוצות שלו אווירה מנצחת. הוא מביא איתו המון תשוקה, אנרגיה ויצירתיות למשחק".
קליבלנד משוועת להישגים, בערך מאז אותו יום ב־2003 שבו בחרה ראשונה בדראפט את לברון ג'יימס, ועוד יותר אפילו אחרי אותו יום ב־8 ביולי 2010, שבו החליט לברון שהוא אורז את מיטלטליו וכישרונו ועובר למיאמי. מאז המזל לא האיר יותר מדי פנים לקאבס על הפרקט, אבל מחוצה לו דווקא כן. קרי אירווינג למשל יהיה פרויקט חשוב של בלאט: הגארד הסופר־מוכשר הזה נבחר ראשון בדראפט 2011, אבל לפחות כרגע עוד לא נראה שהראש שלו במקום הנכון ושהוא הצליח למצוא את הקצב שלו. ברוח התקופה, עם הזכייה של סן אנטוניו באליפות והשאיפה שנראית בכל החתמה בליגה — דרך הבאת מאמנים צעירים שמקבלים הזדמנות (ג'ייסון קיד בברוקלין ודרק פישר בניקס) או בטריידים סביב הדראפט — לכדורסל יותר קבוצתי, זורם, התקפי ופחות אגואיסטי, אירווינג אמור להיות הטוני פארקר של הקאבס. בלאט גם יצטרך ליצור כימיה טובה יותר בין אירווינג לשוטינג גארד שלצדו דיון וויטרס; להוציא את הפוטנציאל הגלום בפורוורד אנתוני בנט, זה שגרם לקאבס לבחור בו ראשון בדראפט אשתקד; ליהנות מהניסיון של שחקנים כמו אנדרסון וראז'ו ולואל דנג; ולהביא עוד כמה שחקנים שישלימו את הפאזל הזה, בעזרת כ־25 מיליון דולר פנויים בתקרת השכר. כל זה בהחלט מהווה נקודת פתיחה טובה עבור בלאט.
על הספסל עם לברון
.
אבל לפני זה, ביום חמישי הקרוב בלאט יצפה ממקום טוב — בלי שהספיק להתערב מדי — בקליבלנד מקבעת את עתידה עם עוד בחירת דראפט ראשונה. בין שזה יהיה ג'בארי פארקר מדיוק או אנדרו וויגינס מקנזס ובין שזה יהיה דיל אחר. זה באמת פחות משנה. מה שברור הוא שלרשות בלאט הולך לעמוד בעונה הבאה מאגר עצום של כישרון לעבוד איתו. לא מעט לחץ וציפיות, אבל גם לא מעט ימי חסד, אולי אפילו חודשים. גילברט וגריפין הביאו את בלאט כי הוא נחשב לגאון התקפי, אחרי שנים משמימות תחת בראון, כי הוא "מאמן של שחקנים" שהיה פוינט גארד בעצמו והוכיח שוב ושוב בקריירה שהוא יודע לגשת לראש של שחקן, לנקות רעש מיותר ולתת לו את הכלים הנכונים. הם מצדם אמורים לתת לבלאט את הכלים לעבוד בראש שקט.
נקודה נוספת שעלתה בדיונים בארה"ב על בלאט וקליבלנד היא מה החתמתו תעשה לסיכויי הגעת לברון ג'יימס לקבוצה. כן כן, לברון. לקינג ג'יימס אופציית יציאה מהחוזה עם מיאמי, ואחרי ההפסד בגמר לסן אנטוניו — שמחייב רענון בסגל של ההיט — הוא בהחלט יכול להרגיש שתם הרומן בין הצדדים ועם השחקנים ששיחקו לצדו כמו דוויין וויד וכריס בוש. לברון רוצה אליפויות במקום שיעזור לו הכי הרבה להשיג אותן. לקליבלנד, עם הסגל הצעיר והמבטיח שיש ועוד יהיה לה, יש סוג של אפיל, אבל לא בטוח שללברון יש סבלנות לחכות עוד שנה או שנתיים עד שהסגל הזה יבשיל. אז השאלה היא רק אם לברון ירגיש חייב לקליבלנד, אחרי אותה נטישה מפורסמת. בכל אופן, בלאט לא אמור לשנות דבר מההחלטה של לברון להצטרף או לא, בדיוק כמו שאריק ספולסטרה לא היה בזמנו פקטור בבחירה של לברון במיאמי.
פרגון אדיר מכל עבר
מאז הדיווח על ההחתמה של בלאט בסוף השבוע, קשה למצוא מישהו שיאמר מילים רעות. אבל את המילים הטובות ביותר אמר ללא ספק אנתוני פארקר, כוכב מכבי תל אביב בעשור הקודם, ששיחק תחת בלאט ורשם גם כמה עונות לא רעות בקליבלנד לפני שפרש ב־2012: "הוא המאמן הכי טוב שהיה לי. הדבר הכי גדול בו הוא היכולת שלו להתאים את עצמו לשחקנים. יש מאמנים שיודעים את כל האסטרטגיות והפילוסופיות והכל ברור להם, אבל אין להם יכולת להתחבר לשחקנים. ויש מאמנים עם גישה נהדרת אבל בלי הרבה הבנה. דיוויד עושה את שני הדברים בלי מאמץ. הוא יכול להיות גדול כמו גרג פופוביץ'".
ובאמת, לצד האליפות של סן אנטוניו, שהוכיחה שוב שאפשר לשחק כדורסל טוב וקצת שונה מהשבלונה האמריקאית, ההחתמה של בלאט אולי מראה סוג של שינוי בחשיבה של בעלי הקבוצות בליגה. יש מקומות שיודעים לשחק בהם כדורסל טוב מחוץ לארה"ב, ויש מקומות שיודעים לאמן בהם כדורסל טוב מחוץ לארה"ב. הפרגון הגדול שבלאט מקבל עכשיו מתבטא לא רק אצל האוהד הממוצע — רק 6% ממצביעי סקר ב־ESPN חשבו שמדובר בהחתמה לא טובה (שאר המצביעים נחלקו בין "החתמה טובה" ל"מוקדם לדעת") — אלא גם אצל מאמנים, פרשנים ושחקנים, ומעיד בדיוק על זה. ההחתמה של בלאט בקליבלנד כמאמן ראשי מפתיעה, מלהיבה ומסקרנת בדיוק כמו שהיא הגיונית ומעוררת שאלה: "איך ייתכן שזה קורה רק עכשיו?". זה כבר ניצחון אחד של בלאט שרשום רק על שמו. עכשיו הוא צריך להוסיף לו כמה עשרות.