מונדיאל 2014: סיכום שלב הבתים ב-7 נקודות

1. ההתאחדות לכדורגל בישראל צריכה להביא את חוסה פקרמן בכל מחיר. מאמן נבחרת קולומביה בנה נבחרת נפלאה שמבוססת חוש קולקטיביות מפותח של כל השחקנים, עבודת צוות ופרגון הדדי. כולם אלמנטים שהיו חסרים מאוד לנבחרת קולומביה מאז ומתמיד. כיום, בלי הכוכב הגדול רדאמל פלאקו, אבל עם קבוצה מגוונת שמונהגת על ידי חיימה רודריגס המצוין - היא פייברוטית להגיע לרבע הגמר ומדברים עליה כגורם חברתי, מאחד וחיובי באחת מהמדינות המתוסבכות בעולם - קולומביה. ולא רק שפקרמן הוא מאמן שעושה עבודה נפלאה עם הקבוצה הבוגרת, הוא גם היה האיש שבהרבה מובנים אחראי לדור הנוכחי של שחקני נבחרת ארגנטינה. הוא פרש ממשחק בגיל צעיר בגלל פציעה, עבד כנהג טקסי ומאמן נערים ואז ב-1994 קיבל את הצ'אנס לעצב מחדש את המערך המקצועי של התאחדות הכדורגל בארגנטינה. הוא עשה זאת נהדר וארגנטינה נהפכה לאימפריה של נבחרות צעירות (5 אליפויות עולם מאז) וגידלה שחקנים ברמה הגבוהה ביותר. למה שיגיע לישראל? ציונות וכסף כמובן. פקרמן יהודי (שיחק בפלאטה מכבי קלוב בעיר הולדתו מאר דל פלטה), הוא דובר מעט יידיש וסבל בעברו מאנטישמיות בהתאחדות הכדורגל הארגנטניאית. אחרי המונדיאל הזה, צריך יהיה להרים אליו טלפון, להציע לו חבילת עלייה נאה ולהביא אותו לכאן לתקן את הכדורגל הישראלי.

2. ייתכן שזאת ההזדמנות האחרונה של נבחרת ארגנטינה לזכות באליפות העולם. ארגנטינה היא הנבחרת עם הגיל הממוצע הגבוה ביותר במונדיאל והסגל שלה מלא בשחקנים שזכו בחמש מתוך שבע אליפויות העולם עד גיל 20 משנת 1995 עד 2007. השחקנים שגדלו אצל פקרמן והוגו טוקאלי מביאים אתוס ווינרי לסגל הנבחרת. ליאו מסי, סרחיו אגוורו, אסקיאל גאראי, פרננדו גאגו ופאבלו סאבלטה - כולם בהרכב של נבחרת ארגנטינה, זכו באליפות העולם עד גיל 20 ב-2005 ומהווים גרעין מנוסה בניצחונות. גם המזל משחק לצידם. הם קיבלו את הבית החלש ביותר בשלב הבתים, הדרך שלהם לחצי הגמר סלולה בקבוצות חסרות ניסיון ורוב המשחקים ירגישו כמו משחקי בית. אם לא השנה, אז כנראה שמסי לעולם לא יזכה במונדיאל.

מסי. התגלח על שלב הבתים צילום: ג'ילט

3. הכדורגל הגרמני השתלט על העולם. אמנם "הטיקי טאקה" הספרדי זכה במונדיאל ב-2010 אבל מאז חלה התפתחות מטאורית למשחק כדורגל שמתבסס על התקפות מתפרצות קולקטיביות, טכניקה גבוהה ופיזיות אדירה - וכיום משחקי נבחרות מרגישים כמו משחקי בונדסליגה, פרועים ופוריים. באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד הובילו את השינוי בליגת האלופות ב-2013 הזה ובאופן אירוני ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד המשיכו אותו ב-2014. הנבחרות במונדיאל הזה לא רואות בהחזקת כדור כאמצעי לשליטה על המשחק - ההפך. הנבחרות המרשימות ביותר, הולנד, קולומביה וקוסטה ריקה, העדיפו להחזיק פחות מ-45% מהזמן בכדור. פעם החזקה בכדור אפשרה לשחקנים להכתיב את קצב המשחק - היום, כך נראה, החזקת כדור, במיוחד במשחקי נבחרות בהן השחקנים לא מתואמים כמו במועדונים, לא יעילה בהשתלטות על קצב המשחק. קבוצות שמנצלות טעויות ומשחקות לחץ אפקטיבי מצליחות יותר. זה שבמונדיאל הזה יש 5 מאמנים גרמנים ורק מאמן ספרדי אחד - גם אומר משהו.

4. הנבחרת היעילה ביותר היא נבחרת גרמניה. למה? הכובש המצטיין שלה, תומאס מולר, כבש 4 שערים ב-7 בעיטות לשער. בהשוואה לכריסטיאנו רונלדו (גול ב-21 בעיטות לשער) מדובר ביעילות קלינית. בכלל, כל הנבחרת הגרמנית עושה מאמץ להגיע למצב איכותי לפני בעיטה. הגרמנים בועטים 12.7 פעמים לשער ו-5.3 פעמים מתוך זה למסגרת (41%). הם מאוד יעלים (ביחד עם קולומביה וברזיל) במובן הזה. צרפת, למשל, בעטה הכי הרבה לשער אבל רק 38% מהבעיטות הלכו למסגרת. יש לציין שגרמניה היתה בבית קשה מאוד ושיחקה את כל משחקיה במזג אוויר לח וחם בצורה קיצונית, כך שכנראה שמאחוריי המשחק היעיל שלהם, יש אג'נדה ברורה.

גרמנים צופים במונדיאל, ברלין. יש להם את הנבחרת הכי יעילה צילום: אוריאל דסקל

5. הרבה אנשים תוקפים את פיפ"א על העונש של לואיס סוארס (הרחקה ל-4 חודשים) וטוענים שנשיכה אינה יותר מסוכנת מתאקל גבוה או מרפק לפנים. ובכן, יש בזה משהו. אף אחד לא שבר את הרגל מנשיכה. אמנם באקט הנשיכה יש הרבה מאוד דברים מטרידים. כדורגלן שעולה על המגרש יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא הולך לחטוף מרפק פה ושם ואולי לשבור את הרגל בכניסה פרועה. הוא לא מעלה על דעתו שמישהו ינשך אותו - אקט חודרני ואלים שמבזה את המשחק עצמו. במובן מסוים זה כמו שמישהו ישתין על הכדור מול כולם. כן, זה אולי לא יהרוג אף אחד והיי, שתן סטרילי יותר מרוק, אבל זה אקט שלא יעלה על הדעת. סוארס חטף עונש מוצדק. חבל שפיפ"א לא יכולה לשלוח אותו לאישפוז בכפייה. הוא זקוק לטיפול.

סוארס. מעשה לא ראוי ועונש מוצדק צילום: אם סי טי