זה לא הגיל, זה התרגיל

האם ניסיון הכרחי להצלחה של מאמן כדורסל? התשובה הברורה היא: "אולי, לא בטוח". אימון כדורסל שונה ממקצועות "חופשיים" אחרים כגון עריכת דין. עורך דין צובר ניסיון, מתקדם הדרגתית ומקצועית וגם מבחינת כלכלית. באימון המקצועי התמונה מעט שונה.

קבוצות רבות מעניקות למאמנים צעירים ובעלי ניסיון מועט את תפקיד האימון - מאחר שמדובר ב"הימור" לא יקר מדי. מנגד, קבוצות אחרות מחפשות את המאמנים המנוסים יותר - והיקרים יותר - ומאמינות שמדובר בהימור בטוח יותר. אז מה באמת הימור בטוח יותר?

מאמן כדורסל נדרש ליכולות רבות. מעבר להבנה של הצד המקצועי של משחק הכדורסל, הוא חייב לגבש חבורת שחקנים, לרוב בעלי אגו גדול, ליחידה אחת. הוא צריך שהם יקשיבו להוראותיו, והוא צריך לנהל את חדר ההלבשה ואת האימונים. עיקר תפקודו נמדד בזמן המשחק עצמו. הוא נדרש להחליף שחקנים, לנהל את התחושות שלהם, לקבל החלטות שישפיעו על המשחק עצמו ולשנות אסטרטגיות בזמן קצר תחת לחץ.  

גיא גודס ופיני גרשון. השחקנים יתחברו יותר לצעיר? צילום: עוז מועלם

מאמן לחיים

מאמנים שמוצלחים לאורך זמן נחשבים למנטורים ולא רק בכדורסל. הם נחשבים למרצים מבוקשים וחלקם כותבים ספרים על ניהול והצלחה תחת לחץ. לפיל ג'קסון, המאמן בעל הכי הרבה אליפויות בהיסטוריה של ה־NBA, יש כבר ארבעה ספרים - כולם רבי־מכר. ג'ון וודן, המאמן האגדי של מכללת UCLA, נחשב לאחת הדמויות הניהוליות החשובות בהיסטוריה של ארה"ב, ואפילו כאן בישראל, אריה מליניאק, לשעבר מאמן כדורסל, נחשב לקואוצ'ר מוצלח.

אבל כמה הניסיון חשוב בהצלחת מאמנים? ידוע כי בקרב שחקנים הניסיון בהחלט חשוב, ויש קשר ישיר למספר השנים בתפקיד להצלחה. במחקר שנערך בקרב שחקני NBA גילו כי שחקן ממוצע מגיע למיצוי הפוטנציאל שלו בליגה רק אחרי ארבע שנים - שבהן למד מטעויות וידע איך לשפר את ביצועיו. אולם בקרב המאמנים ההשפעה של הניסיון על האימון מעט מורכבת יותר.

קודם כל, קשה יותר למדוד השפעה של מאמן. יכולת של שחקן נמדדת בסטטיסטיקות מדויקות, והשפעה של מאמן מורכבת ותלויה בהרבה משתנים שקשה למדוד. איך אפשר למדוד איזו הוראה עבדה או איזה משפט מוטיבציה חלחל יותר? כאמור, זה תפקיד שקשה יותר לאמוד את ההשפעה שלו. וכך גם קשה יותר למדוד את "הצלחת הניסיון".

בלאט. ללא ניסיון כשחקן NBA אבל המון ניסיון כמאמן צילום: רויטרס

סיבה לדאגה

במחקר שנערך באוניברסיטת אורגון על ידי ג'יימס טארלו (Experience and Winning in the National Basketball Association) נעשה מעקב אחרי שינוי מאמנים של קבוצות NBA במהלך העונה. ב־62% מהמקרים חל שיפור במאזן הקבוצה אחרי החלפת המאמנים, אולם לא נמצא קשר בין מספר השנים שהמאמן אימן בעבר על השפעתו על הצלחת הקבוצה. עם זאת, כן נמצאה השפעה לעובדה אחרת: מאמנים שהיו בעברם שחקני NBA הצליחו יותר ממאמנים שלא היו שחקני NBA (האם דיוויד בלאט צריך לדאוג?).

על פי המחקר, הסיבה היא שמאמנים עם ניסיון ב־NBA ידעו להבין את השחקנים טוב יותר ולהניע אותם לבצע שינויים בצורה יעילה יותר.

תוצאות של מחקרים נוספים אוששו את הקביעה הזאת. טארלו עקב אחר מאות משחקי NBA לאורך כמה עונות במטרה לבדוק את ההשפעה של הניסיון של המאמן על הצלחת הקבוצה. הוא מצא שבמהלך העונה הסדירה אין למספר שנות הניסיון של המאמן כל השפעה על הצלחה הקבוצה שלו. עם זאת, ההשפעה כן באה לידי ביטוי במהלך משחקי הפלייאוף, שם מאמנים בעלי ניסיון רב יותר כן השפיעו לטובה על תוצאות הקבוצות שלהם. ככל שהמאמן צבר יותר ניסיון במשחקי הפלייאוף, כך הסיכויים שלו להצליח בהם גבוהים יותר.

עוד עולה מהמחקר שייתכן שמאמנים צעירים סובלים יותר מפיטורים מהירים מאשר מאמנים מנוסים, שאולי משתמשים בניסיון שלהם כדי לשכנע את ההנהלה להשאיר אותם בתפקיד גם אחרי רצף הפסדים. ייתכן שזה גם משפיע על העובדה שמאמנים מנוסים "פחות טובים" בעונה הרגילה מאשר בפלייאוף - הם פשוט מקבלים יותר קרדיט. 

אריק ספולסטרה. המאמנים הצעירים הם כמו מרצים צעירים צילום: איי פי

מחוברים לצעירים

.

אבל למאמנים צעירים וחסרי ניסיון יש יתרון בולט על פני מאמנים ותיקים. על פי מחקר שנעשה על ידי ד"ר סרגוויי סאאברדה והתפרסם לאחרונה באתר Science Reports, שחקנים נוטים להקשיב יותר להוראות של מאמנים צעירים וחסרי ניסיון מאשר למאמנים ותיקים. במחקר נבדקה ההשפעה הישירה של הוראות המאמן בזמן פסק הזמן על תפקוד הקבוצה בהתקפה ובהגנה. סאאברדה בדק את הממוצעים של הקבוצות במהלך העונה ביחס לממוצעים שלהן בדקות שאחרי פסקי זמן. המחקר נערך מתוך ההנחה שפסק הזמן הוא אירוע שדרכו אפשר לבנות מודל טוב לבחינת השפעת המאמן על הקבוצה. במהלך פסק הזמן השחקנים נדרשים להישמע להוראות המאמן בזמן קצר וליישם אותן באופן מיידי. בשל כך יש השפעה מכרעת למאמן במשחקי הכדורסל כמו גם על תפקוד הקבוצה.

סאאברדה חקר את כל פסקי הזמן בין העונות 2009 ו־2012 ב־NBA ובדק גם פסקי זמן בליגות אירופיות שונות. הממצאים היו מפתיעים: מתברר שב־NBA לפסקי זמן יש פחות השפעה על המשחק מאשר באירופה. עוד עלה כי ככל שהמאמן היה יותר מנוסה, כך ההשפעה של פסקי הזמן היתה פחות חיובית - זאת בהשוואה למאמנים פחות מנוסים, אשר השינוי שחל בקבוצות שלהם בעקבות פסקי הזמן היה הרבה יותר חיובי. לדעת החוקרים, השחקנים הקשיבו פחות למאמן המנוסה בגלל עניין של חיבור רגשי. הם גילו כי יש מחקרים דומים באקדמיה שגילו שמרצים צעירים משפיעים יותר על הסטודנטים מאשר המרצים המבוגרים יותר. השחקנים/סטודנטים רואים במאמן הפחות המנוסה כ"מישהו משלהם" ולכן מקשיבים לו יותר.

עם זאת, על פי טארלו וגם על פי מחקרים מעולם הכדורגל, הקבוצות הטובות ביותר הן הקבוצות ש"רצות ביחד" כבר כמה שנים. כימיה קבוצתית היא עניין שאפשר למדוד וככל שסגל השחקנים משחק יחדיו יותר זמן, ככה סיכויי ההצלחה של הקבוצה גבוהים יותר - ללא קשר לזהות המאמן.

אם ניקח את ממצאי המחקרים וננסה לחזות את עונת הכדורסל הקרבה, ניתן יהיה לנבא שגיא גודס, מאמן מנוסה אך לא מנוסה כמו עוזר המאמן שלו, פיני גרשון, עשוי להצליח יותר ב"עונה הסדירה", אבל במאני טיים הוא יצטרך את הסיוע של גרשון. ואולי גודס גם יגלה שלהנהלה יש פחות סבלנות אליו בגלל שהוא צעיר יותר.

כמו כן, ייתכן שדיוויד בלאט, שחסר ניסיון NBA אבל בעל ניסיון כדורסל רב, ימצא את העונה הסדירה כ"קלה" יותר מאשר הפלייאוף - שיהווה עבורו סיפור מעט שונה. עם זאת, בהנחה שבלאט יזכה לכל הסבלנות שבעולם, גם חוסר הצלחה יחסי בעונה הרגילה יוחלף בהצלחה בפלייאוף - בלאט אמנם ללא ניסיון NBA, אבל ניסיון כדורסל יש לו די והותר. ואולי, על פי המחקרים, לא באמת צריך לצפות לדבר ממכבי תל אביב או קליבלנד קאבלירס - בכל זאת, השחקנים בשתי הקבוצות די זרים זה לזה ביחס לקבוצות היריבות.