"לא אוכל להיות אלי טביב 2 גם אם ארצה"

סתיו שחם מוציא צרור מפתחות ומתחיל למנות כל מפתח בצרור שנראה כמו של שרת בבית חולים. "זה מפתח לג'יפ, זה מפתח לבית, זה ליאכטה וזה לאצטדיון הכדורגל. זה חלום שמתגשם", הוא אומר ומחייך. אבל לפני שאתם חושבים שהבעלים של הפועל כפר סבא הוא עוד נובוריש שרכש קבוצה כדי להשוויץ, רגע אחרי שהוא מונה את המפתחות, הוא מוציא את הדו"ח השנתי של הקבוצה ונותן אותו לעיתונאי סקרן שבהלם מהמחווה המפתיעה מצד בעלים של קבוצת כדורגל. בניגוד לכל בעלים של קבוצת כדורגל אחרת, שחם מאמין בשקיפות מלאה. "ככה אנחנו עובדים", הוא אומר. "האמת, אני חייב להתנהג ככה. 10% מהקבוצה הם בבעלות של עמותת האוהדים. הם שותפים. צריך כאן בקרה מלאה על הפעילות של המועדון".

סתיו שחם. "אני יודע שהרבה מאוד שחקנים מעדיפים לוותר על כסף ולהגיע להפועל כפר סבא בגלל שאנחנו משלמים את כל המשכורות בזמן, עם תנאים כמו פנסיה. זה נדיר בכדורגל הישראלי" צילום: סיוון פרץ

"חברה. רק עם רגש"

שחם נראה כמו עובד הייטק קלאסי. קרחת, משקפי שמש על הראש, טי שירט וג'ינס. ברגיל. אבל הוא לא סתם עוד הייטקיסט בדרך לעסקית ב־50 שקל. הוא הבעלים של Segment IT, חברת אינפורמציה טכנולוגית שבין לקוחותיה נמצאות חברות כגון איקאה, סמסונג, רד בול, LG ועוד. בשנה שעברה הוא החליט לרכוש את הפועל כפר סבא, שהידרדרה לליגה א' בעקבות שנים של הזנחה וניהול שערורייתי.

"בשנה שעברה לא היה כאן כלום", אומר שחם. "קיבלנו שם — הפועל כפר סבא. שילמתי 900 אלף שקל על השם ולא היה כאן כלום. אבל באמת כלום. פתחנו את הדלת של המחסן ולא היו כדורים. היינו צריכים להקים מועדון מאפס בלוחות זמנים מטורפים ועשינו הרבה מאוד טעויות. ככה התנהלנו כל השנה. היום זה אחרת. למדנו מהטעויות והמערכת יציבה. בשנה שעברה השקעתי את כל מאודי במועדון והזנחתי את העסקים הפרטיים שלי, והשנה אני כמעט ולא מעורב ביומיום. אני הבעלים והיו"ר. אני מנהל מלמעלה, בטלפון. יש לי את רובי רגב (המנכ"ל) ואת גיא בלום (הסמנכ"ל). הם עושים את העבודה. הם באים אליי כשיש בעיות, עם רעיונות וכו' — ואני בא אליהם. אבל החיים שלי חזרו להיות כמו החיים שלי לפני הפועל כפר סבא. כיום הקבוצה היא עוד חברה. אמנם חברה עם הרבה מאוד כיף ורגש ועניין, אבל חברה. בשנה שעברה נשאבתי פנימה. אני מאמין שיש הרבה בעלי קבוצות בכדורגל הישראלים שמתנהגים כמוני בשנה שעברה. כאלו שמעורבים בכל פסיק ובכל תנועה. זה לא צריך להיות ככה. יו"ר דירקטריון צריך לוודא שהספינה שטה ולנסות להביא את כל האמצעים שיעזרו. אם אתה כמנהל לא מאציל סמכויות לעובדים ולמנהלים שלך, אתה תמצא את עצמך עובד יותר ואת העובדים שלך מתוסכלים מאוד. זו טכניקה שנכונה לכל החברות שלי. בשנה שעברה יכולתי להיות מעורב בהפועל כפר סבא בגלל שהראש שלי לא בסגמנט, הוא היה במועדון.

גיא בלום, סמנכ"ל הקבוצה, מוסיף: "וזה חבר מביא חבר. כדורגלנים מדברים, וככה השם שלך כמועדון מסודר מתפשט". צילום: סיוון פרץ

2 מיליון שקל בשנה

שחם גאה במיוחד בעבודה המהירה שנעשתה במחלקת הנוער. "היום יש לנו 300 ילדים במחלקות הילדים והנוער, ובבית הספר לכדורגל יש 600 ילדים. בשנה שעברה רק 83 ילדים היו רשומים במחלקות הילדים והנוער של כפר סבא".

סתיו, כמה זה עולה לך בשנה? מה המשפחה אומרת?

"הרבה. בשנה שעברה זה עלה לי קצת יותר מ־2 מיליון שקל. עדיין לא יודעים מה יהיה השנה. סביר להניח שהסכום יהיה דומה. המשפחה לגמרי בסדר עם זה. אשתי אוהדת את הקבוצה. גם ההורים שלי אשתי, ההורים שלי, כולם באים למשחקים. זה כיף".

זה משתלם איכשהו?

"תלוי איך אתה מסתכל על זה. לעשות פרסומת בטלוויזיה בערוץ 2 בפריים טיים עולה 2 מיליון שקל לשבועיים. יעקב שחר מנהל את מכבי חיפה דרך החברה שלו, וזה מבחינתו לא הוצאה גדולה לשים 15–20 מיליון שקל בשנה".

אז אתה רואה את הכדורגל כפילנתרופיה? פרסום? הובי? מה זה מועדון כדורגל מבחינתך?

"הכל ביחד. הפועל כפר סבא בראייה שלי צריכה להיות מועדון כדורגל שמתנהל כמו חברה. המועדון אולי לא יסיים ברווחים, אבל הוא חייב לייצר את ההכנסות כדי להיות עצמאי. אין דד־ליין למתי שזה יקרה, אבל זה הולך טוב. מועדון כדורגל חייב לדעת לפרנס את עצמו. כמו כל עסק. אם מועדונים כדורגל לא יחשבו בצורה הזאת — הם יתמוטטו. אם קבוצות ימשיכו להוציא יותר ממה שהן מייצרות, הכדורגל יקרוס".

האם הפועל כפר סבא יכולה להכניס מספיק כדי להיות בליגת־העל?

"זה תלוי בהרבה משתנים. אם היא תעלה מחר לליגת־העל, זה יהיה קשה — אף על פי שהעלייה תביא יותר קהל וספונסרים. אני יודע שבגזרת השחקנים, הרבה מאוד מעדיפים לוותר על כסף ולהגיע להפועל כפר סבא בגלל שאנחנו משלמים את כל המשכורות בזמן, עם תנאים כמו פנסיה וכו'. ויש גם מתקנים טובים וקהל מצוין. והאווירה במועדון טובה. ואני חושב שגם אם נגיע לליגת־העל, נצליח להביא שחקנים טובים במשכורות סבירות, בגלל האווירה, בגלל שהשחקנים יודעים שהם יקבלו את המשכורת בזמן ופנסיה. זה נדיר בכדורגל הישראלי. היום יש אצלנו שחקן שפעם קיבל משכורת חלומית והיום הוא על 10,000 שקל נטו, והוא טוען שזאת התקופה הכי טובה בקריירה שלו". גיא בלום, סמנכ"ל הקבוצה, מוסיף: "וזה חבר מביא חבר. כדורגלנים מדברים, וככה השם שלך כמועדון מסודר מתפשט".

.

אוהדים מנהלים

מה ששונה בין שחם לבעלים אחרים זה שיתוף האוהדים בבעלות ובניהול — גיא בלום, הסמנכ"ל, הוא אוהד הקבוצה, ולעמותת האוהדים — שבה יש קרוב ל־350 חברים — יש 10% מהמועדון כמו גם שני דירקטורים, שמקבלים את כל המידע הרלבנטי — דו"חות כספיים וכו'. שחם: "הניהול המקצועי, התפעולי והעסקי נעשה על ידינו, וכל החיבור לקהילה נעשה דרך עמותת האוהדים, הלב הירוק. ככה חילקנו את זה. אנחנו תומכים בלב הירוק מבחינה תפעולית. אנחנו גם מוכרים מינויים דרכם". שי גולוב, נציג הלב הירוק: "אנחנו רואים תוצאות של השיווק שלנו על ידי האוהדים. זה שיווק למען האוהדים ועל ידי האוהדים, ואנחנו רואים שאנשים מקבלים את זה יפה".

שחם: "דבר ראשון שאמרתי שאני רוצה שיהיו מעורבים אוהדים בניהול הקבוצה. שיהיה להם אחוז מסוים בקבוצה. אמרו לי, 'אל תעשה את זה', אז עניתי, 'זה לא שהם יבחרו את המאמן עבורי, אבל אני רוצה שהם ירגישו שהקבוצה הזאת היא גם שלהם'. גם אם ייכנס לי ג'וק לראש ואני ארצה להיות אלי טביב 2, אני לא יכול. האוהדים חתומים איתי על הקמת הקבוצה. 90% אני, 10% הם. האידיאל מבחינתי הוא שיהיו עוד דירקטורים במועדון — אנשים רציניים שיקבלו קבלת החלטות לטווח הארוך לגבי עתיד המועדון. הייתי רוצה כמו בבאיירן ממינכן — שיהיו בדירקטיריון מנכ"לים בכירים, מנכ"לים של נותני חסות ואנשים רציניים מהקהילה. אבל בינתיים העיקר זה לא להשתגע".

כל בעל מועדון שאני מכיר אמר "לא להשתגע". אבל לכל אחד יש אג'נדה נסתרת. כל בעל מועדון מבטיח הבטחות, מספר סיפורים, מציג חזון כלשהו בלתי אפשרי. במה אתה שונה?

"אני שונה כי אני מרגיש שונה. היתה ישיבה של מינהלת הליגה. ישבו שם כל הבעלים, ואני לא מאמין שהחבר'ה האלה עושים עסקים כמו שהם מנהלים את הכדורגל. הם כמו ילדים בטויס אר אס. להביא את זה, להחתים את ההוא. בלי בדיקה, בלי אחריות. כאילו קונים צעצועים. אני חריג. אני לא מתלהב מעוד שחקן. אם הוא בתקציב, אז סבבה. אם לא, אז לא. אני אומר לשחקנים, 'זה מה שאני מוכן לשלם — לא רוצה, לא צריך'. קבוצות בליגת־העל בבעיות מזומנים הציעו לי מליגת־העל שחקנים שמרוויחים 10,000 שקל בחודש בשביל 'להקל' עליהן. אמרתי — 'זה מה שיקל עליכם? 10,000 שקל? אתם בבעיה. הכדורגל הישראלי צריך להוריד את כל המחירים — של השחקנים, של הכרטיסים, הכל. אני גם לא משלם עמלות סוכנים, אין צורך בסוכנים בישראל. כמעט כל השחקנים שהחתמנו היו חופשיים וכל מי שעבד עם סוכן — משלם בעצמו את העמלה. אנחנו נהיה חוד החנית, בעוד עשר שנים יסתכלו עלינו כאלה שהפילו את מחירי השחקנים והרבה מאוד שחקנים ירצו לשחק אצלנו ולא בגלל הכסף אלא בגלל שאנחנו מאורגנים, מסודרים. כן, כולם ירצו יותר לשחק בקבוצות הגדולות — אבל אנחנו נהיה המובילים של המועדונים הבינוניים והקטנים".