לא מדברים, לא מנהיגים, לא לוקחים אחריות

אלימות היא פסולה מכל וכל. מה שאלרועי ידעי (פואד) עשה ביום שני זה מעשה אלים ומכוער ויש להעניש אותו בחומרה. עם זאת, אפשר היה למנוע את כל מה שקרה עם אבטחה יותר מהודקת, קבלה החלטות טובה יותר מהשופט רועי ריינשרייבר והתנהגות אחראית יותר מצדו של הבלם קרלוס גארסיה. אבל זו כבר המכניקה של "סערה מושלמת" - רצף אירועים בתזמון ובעוצמה שייצרו את המהומה. 

אוהדי הפועל תל אביב. מישהו יקח אחריות? צילום: ראובן שוורץ

המסקנה העיקרית מאירועי הדרבי והימים שעברו מאז היא שיש שני אלמנטים שמאוד חסרים כיום בכדורגל הישראלי (ואולי בחברה הישראלית?) - מנהיגות ודיאלוג.

את אלרועי ידעי מכירים היטב ביציעי הפועל תל אביב וגם במשטרה. הוא נעצר כבר 11 פעמים בגלל מקרים כאלו ואחרים. מבלי להיכנס לבעיות אישיות והתנהגותיות, ידוע לכולם  שהוא דמות מאוד לא יציבה. לעיתים האוהדים שישבו בשער חמש היו צריכים להוציא אותו מהמשחק כדי שיירגע. כשביום שני הוא ירד למגרש, די שיכור יש לומר, הוא לא חמק רק מהאבטחה, הוא חמק מהאוהדים, חבריו ליציע, שהיו צריכים לשמור עליו כי זה מה שהם עשו בעבר.

ומה קרה אחרי? מצד אחד המשטרה לא לקחה אחריות ולא הצליחה למנוע מאוהד, מועד לפורענות, להיכנס למגרש (אגב, תמונה שלו ושל מורחקים אחרים לכל מאבטח, שוטר וכו' - כמו באנגליה וגרמניה - היתה יכולה לעזור) ומצד שני האוהדים לא לקחו אחריות עליו. לא היה מנהיג ביציע שידאג לידעי. וכרגע, כולם סובלים בגלל זה.

מצד שלישי, ידוע על יחסים קשים מאוד בין ערן זהבי לאוהדים של הפועל תל אביב. היחסים התדרדו לתהומות של שנאה בגלל שערן זהבי קיבל החלטה על הקריירה שלו ודחה את הפועל תל אביב כדי להצטרף למכבי תל אביב. הוא עשה זאת בגלל שהפועל פשוט לא היתה יכולה להרשות לעצמה את הכסף שמכבי תל אביב הציעה לו. הודעה (או הודאה?) של הנהלת הפועל תל אביב בנושא היתה יכולה להוריד את גובה הלהבות. אקט מנהיגותי סימבולי שהיה יכול לשנות את המציאות. כמו כן, דרישה של הנהלת מכבי תל אביב מערן זהבי להפסיק את מנהג "הפיו פיו" בדרבים היתה יכולה להרגיע במעט את המצב. אלו דברים שהיו צריכים להיעשות ולא נעשו.

בכל מקרה, אפשר ללכת אחורה עד האמבה הראשונה על כדור הארץ כדי למצוא אשמים באירועי הדרבי. אבל זה לא עוזר.

ערן זהבי מותקף. עובדים סוציאליים ביציעים היו יכולים לסייע? צילום: ראובן שוורץ

עובדים סוציאלים ביציעים

אלימות אינה מוצדקת ויש להילחם בתופעה אבל זה לא אומר שאין סיבות לאלימות. את הסיבות הללו צריך לחפש ולנסות לטפל בהן לפני שהן הופכות לאלימות.

בישראל, כל ניסיון ליצור קשר פורמלי עם אוהדים מתמסמס. כבר ב-2010 אופ"א החלה לדרוש מהתאחדויות שלכל קבוצה יהיה קצין קשר - אחרי כמה מפגשים, בהתאחדות די וויתרו על הרעיון למרות שזה פרויקט חובה של אופ"א. כמו כן, גם באיגוד השופטים, אף מאשימים את התוכנית בכך שהיא "מכניסה רעיונות לראש של האוהדים כאילו הם יכולים לנהל את המועדון". רציני.

במנהלת הודיעו שהם רוצים לייצר קשר פורמלי עם האוהדים - אבל בפועל, ברמת השטח, עדיין לא מרגישים שנעשה משהו בנושא. למספר קבוצות בודד יש קציני קשר או מישהי שאחראי על הקשר עם האוהדים. ניתן רק לנחש שאחרי אירועי הדרבי שוב נשמע דיבורים על יצירת קשר פורמלי עם אוהדים ואז, כמו קולה לא סגורה עד הסוף, הדיבורים יתפוגגו לתוך האוויר.