פוטבול - המילון העברי השלם

העונה הסדירה של ליגת הפוטבול של ארה"ב, NFL, הסתיימה בשבירת שיאים, ולמרות שערוריות רבות ביטלה כל ניסיון גמילה מהספורט האדיר הזה. אנחנו כותבים לא מעט על NFL — ככה זה כשאף אחד לא באמת מפקח על המדור הזה — ואולי ערב הפלייאוף הוא לא המועד המדויק לנסות ולקרב עוד קצת את קהל הקוראים של המדור לליגה הטובה בעולם. ואולם, עבור השניים שביקשו שאולי ננסה להסביר מונחים מוזרים לפני שאנחנו כותבים דברים שמעניינים שלושה אנשים, הנה מילון קצר שישדרג את הישיבה שלכם בסלון מול משחקי הפלייאוף שיחלו בסוף השבוע הקרוב.

בדרך לאנד זון לעוד טאצ'דאון. בפורום? תתפלאי צילום: אם סי טי

ראשון למטה (First Down)

משחק הפוטבול משוחק על מגרש מלבני באורך 120 יארד (110 מטר). עשרת היארדים בכל קצה הם האנד־זון הנכסף שכל קבוצה שואפת להגיע אליו — אם בנשיאת הכדור האליפטי פנימה או בתפיסתו (מהלך הקרוי טאצ'דאון, המקנה שש נקודות ובעיטת בונוס ששווה נקודה נוספת) ואם בבעיטת הכדור אל בין קורותיו של שער גבוה בצורת האות H (שלוש נקודות). לכל קבוצה יש ארבעה ניסיונות (מהלכים — דאונס) לעבור עשרה יארדים לפחות, ואם הצליחה היא משיגה "ראשון למטה" ומקבלת ארבעה ניסיונות נוספים להתקדם. אם היא לא מצליחה להגיע לניקוד בארבעה ניסיונות, הקבוצה השנייה מקבלת את הכדור. עכשיו נראה אתכם חוזרים על זה.

סקרימג'. עניין של כמה יארדים צילום: איי אף פי

קו הסכסוך  (Line of Scrimmage)

כל מהלך של קבוצה שמתקדמת במעלה המגרש מתחיל מהמקום שהכדור הגיע אליו במהלך הקודם. 11 שחקני ההתקפה מסתדרים במערך מול 11 שחקני ההגנה, כשביניהם מפריד אותו קו סכסוך דמיוני, שאותו אין לעבור לפני שהמשחק מחודש עם החיש־מהר.

חיש־מהר (Snap)

התחלת מהלך. שחקן ההתקפה המרכזי, הסנטר, בחור בגובה של מאגר לווייתן וברוחב של ספר התקציב (בכל זאת, עיתון כלכלי), שנשען לצד חבריו בקו ההתקפה על הדשא, מול יריביו בקו ההגנה משל היו לוחמי סומו ולשמע הוראה מהרבע האחורי שלו, מעביר לו את הכדור בין רגליו ויוצא להסתכסך/להגן על הרבע האחורי.

פייטון מאנינג. מי נתן את ההוראות לסנאפ? צילום: רויטרס

הרבע האחורי (Quarterback)

התפקיד שכל מי שספורט בנשמתו חייב לערוג לו בחלומותיו, בשינה ובהקיץ. תמהיל מושלם של אתלט־על ושר צבא. מנהיג־אינסטנט רק מעצם תפקידו על המגרש. הוא לרוב הבחור הכי נאה בקבוצה, עם התספורת הכי קפדנית והחברה הכי מושכת. או שהוא איליי מאנינג (אין ערך). תפקידו להביא את הקבוצה לאנד־זון בבטחה בהפעלת יד הנפץ שבה בורך, כשהוא משתמש בעיניו הכחולות והחודרות כדי לזהות את מאית השנייה הנכונה שבה שחקן התקפה מקבוצתו פנוי לקבל את המסירה. הוא יכול גם לבחור באפשרות לחלשים — לתת את הכדור לרץ מקבוצתו שינסה להשיג יארדים על הקרקע, וגם לרוץ בעצמו, שזה סוג של חילול הקודש. הוא נתון גם ללחץ בלתי פוסק של שחקני הגנה שינסו בכל מהלך להגיע אליו כדי להפילו לקרקע ולרשום "פיטורים".

ארון רודג'רס (מימין) וטום בריידי (משמאל). הקוורטרבק הוא הכי יפה, הכי מוצלח, עם האישה הכי מושכת צילום: אי פי איי

פיטורים (Sack)

מצב שבו שחקן הגנה מפיל את הרבע האחורי לפני שזה הספיק לשחרר את הכדור וגורם לקבוצה היריבה לאבד יארדים ו/או לפספס את הראשון למטה. הימנעות מפיטורים היא מאבני המפתח של התקפה מוצלחת ומשהו שהטור הזה ממש לא עוזר לו.

בעיטות ועוד בעיטות (Kicks and Punts)

במקרה שבו קבוצה לא הצליחה לעבור עשרה יארדים בשלושה ניסיונות, בניסיון הרביעי אחד היא תעשה אחת משתי אפשרויות: תבעט את הכדור לשער אם היא במרחק נוח יחסית כדי לזכות בשלוש נקודות או תרחיק את הכדור בבעיטה לעבר מגרש היריבה. האפשרות השלישית היא התחכמויות מסוגים שונים, וכמו שהבנתם — אף אחד לא אוהב מתחכמים. קבוצת פוטבול ממוצעת מחזיקה 53 שחקנים, המחולקים בעיקרון לשלושה: הגנה, התקפה וקבוצה מיוחדת, אותה חבורה מוזרה שהיתה בכיתה ה' 6, רק שהפעם כל אחד בה שווה מיליונים. היא שעולה על המגרש משני הצדדים במהלכים של בעיטות. ישנם בועטים מיועדים, ה־Punter שמרחיק וה־Kicker שכובש. כמה הפאנטרים, אהם, "מיוחדים"? סנט לואיס ראמס הודיעה באתר הרשמי שלה על חוזה חדש לפאנטר ג'וני הקר בכותרת: "גם פאנטרים מקבלים שכר כמו אנשים" (18 מיליון דולר, אם זה מעניין אתכם).

פוטבול. כדור שנפל למישהו מהיד בזמן מהלך הוא fumble צילום: MCT

גמגום (Fumble)

אם כבר בקבוצות מיוחדות עסקינן, אז הגמגום הוא אחד החלקים המרגשים ביותר במשחק. מדובר במצב שבו שחקן שמחזיק בכדור בשליטה מלאה מאבד אותו לפני שהבקיע או ירד/הורד לקרקע. הכדור במצב זה חי, וכל שחקן משתי הקבוצות יכול להשתלט עליו ולהמשיך במהלך. כל הדבר הזה גורם לרוב למהומה ולשמחה רבה.

שחקו על זה (Playoff)

השיטה ב־NFL תסב לכל מי שהצליח להתחבר למשחק עוגמת נפש רבה. העונה נמשכת חצי שנה ברוטו, מאוגוסט עד פברואר. מחזור המשחקים העיקרי הוא ביום ראשון, משחק נוסף מרכזי מתקיים בשני, וישנו גם משחק מקדים לכל מחזור ביום חמישי. לכל קבוצה 16 משחקים בעונה הסדירה. 32 קבוצות משחקות בליגה, מחולקות בין שמונה בתים, ארבעה ב־AFC וארבעה ב־NFC. מכל אחד משני האזורים האלה עולות שש קבוצות בלבד לפלייאוף. שם הן משחקות בשיטת "המפסיד יוצא", עד הסופרבול. עכשיו תחזרו גם על זה.

להתראות (Bye)

כל קבוצה בליגה מקבלת "להתראות" אחד כזה או שבוע חופש בין המחזור הרביעי למחזור ה־12, לפי הגרלה. החופש הזה חשוב מאוד בעונה הקצרה אך המתישה מאוד ומטרתו לתת לשחקנים זמן מנוחה. עם זאת, הייתם מצפים שלקבוצות שחוזרות משבוע ביי יהיה מאזן קצת יותר טוב מ־56% הצלחה בחמש השנים האחרונות. ביי משמעותי יותר הוא זה שניתן עם פתיחת הפלייאוף לשתי הקבוצות הטובות בכל אחד משני האזורים. ארבע אלה זוכות לעוד שבוע מנוחה, ואילו האחרות נאבקות על שארית העונה שלהן בשבוע הכרטיס הפרוע. שיעור ההצלחה בפלייאוף לקבוצה עם ביי כבר עולה מהעונה הסדירה ל־74%, אבל אסור לשכוח שאותן קבוצות שהיו בחופש הן גם הקבוצות המארחות.

כרטיס פרוע (Wild Card)

שיטת הבתים ב־NFL גוררת ביקורת רבה. העובדה שלכל קבוצה שסיימה בראש בית מובטח כרטיס לפלייאוף ללא קשר למאזן הניצחונות־הפסדים שלה גורמת למצב כמו העונה: קבוצה עם מאזן שלילי (קרוליינה) תעלה לפלייאוף כי זכתה בראשות בית חלש, ואילו קבוצה שגרפה עשרה ניצחונות בבית אחר (פילדלפיה) תחמיץ אותו. מלבד ארבע מנצחות הבתים מכל אזור מוענקים שני כרטיסים לשתי הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר, והן משחקות בשבוע הכרטיס הפרוע — כמעט תמיד בין השבועות הגדולים ביותר של העונה — מול שתי מנצחות הבתים הפחות טובות.

גביע לומבארדי. יש דברים שלא צוחקים עליהם צילום: איי אף פי

סופרבול (כי יש דברים שלא צוחקים עליהם)

אחרי שכל העשן הזה מתפזר, בתום שלושה שבועות של פלייאוף ועוד שבוע מיותר של משחק הפרו־בול (האולסטאר של הפוטבול), נפגשות אלופת ה־NFC ואלופת ה־AFC לאירוע הספורט השנתי הגדול בעולם. אקסטרווגנזה של עוצמה ושיכרון חושים, של התקהלות סביב משחק עם כדור, שמאחדת את האומה החזקה בתבל. הגרסה העונה, ב־1 בפברואר 2015, תהיה ה־49 במספר. מי יזכה? בטוח שלא טום בריידי (אסור לנחס כאן את טום בריידי).