איך אופ"א יכולה להילחם בפרמיירליג?
באירופה מודאגים מכך שליגת האלופות הופכת לליגה משנית ביחס לפרמיירליג, ונראה שלא רחוק היום שבו שחקנים יעדיפו קבוצת מרכז טבלה באנגליה על פני קבוצה גרמנית או איטלקית שמתחרה בליגת האלופות מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב כזה?
ברנרד קאיזו, הנשיא של סנט אטיין הצרפתית, ככל הנראה קרא את "כלכליסט", ולכן הזהיר את הכדורגל אירופי שהפרמיירליג עשויה להפוך ל"NBA של הכדורגל", לאחר שחתמה על הסכם זכויות שידור בשווי 5.14 מיליארד ליש"ט.
"הפרמיירליג עשויה להיות גדולה יותר מליגת האלופות", אמר קאיזו. "מועדונים כגון מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי יהיו בעלי תקציבים של 700 או 800 מיליון יורו. מה שקורה עכשיו באנגליה יהיה בעל השפעה אדירה בגרמניה, איטליה, ספרד ובכלל. אני לא יכול לדמיין שאופ"א לא תגיב מתישהו. אבל הנושא יקבל חשיבות גדולה יותר אם לא רק סנט אטיין תגיד משהו על זה, אלא גם באיירן מינכן, ריאל מדריד, ברצלונה ומילאן".
קאיזו רואה מצב שבו כדורגלנים מצטיינים יעדיפו לשחק בקבוצת פרמיירליג שאינה בליגת האלופות ולזכות במשכורת גבוהה ומובטחת מאשר בקבוצה שנמצאת בליגת האלופות ולא יכולה להרשות לעצמה לשלם את השכר בפרמיירליג.
כבר כיום קבוצות בסדר גודל של אברטון, ניוקאסל, סאות'המפטון וטוטנהאם יכולות לשלם יותר מאשר קבוצות כגון מילאן, אינטר, מארסיי, ליון, ולנסיה, אתלטיקו מדריד, בורוסיה דורטמונד ועוד. המיליונים הרבים שיועברו לפרמיירליג יחזקו את המגמה הזאת ויהפכו את הליגה האנגלית לליגה משתלמת הרבה יותר לכדורגלן מאשר קבוצה גרמנית, איטלקית או ספרדית שמשתתפת בליגת האלופות.
מצב כזה יביא להחלשת ליגת האלופות, שכבר כיום לא מצליחה למצות את הפוטנציאל שלה כפי שעושה הפרמיירליג. לשם השוואה, הפרמיירליג העלתה את הכנסותיה מזכויות שידור ב־70% ביחס להסכמים הקודמים, בעוד אופ"א העלתה את הכנסותיה מליגת האלופות ב־30% ביחס להסכמים הקודמים (וגם זה בעיקר בזכות עלייה מסיבית בשווי זכויות השידור באנגליה).
ליגת האלופות מכניסה כיום כמיליארד ליש"ט מחסויות וזכויות שידור בעוד הפרמיירליג תכניס כ־2.6 מיליארד ליש"ט ממכירת זכויות שידור בלבד מעונת 2016/17 (הערכות אחרי הסכם זכויות שידור בחו"ל).
אז מה אופ"א יכולה לעשות כדי למנוע מהפרמיירליג להפוך ל־NBA של הכדורגל? והאם אופ"א יכולה להפוך לליגת הכדורגל הגדולה ביותר עם מותגי הכדורגל הטובים והחזקים ביותר בעולם?
1. לשנות את הפורמט
הפורמט הנוכחי של ליגת האלופות — בתים מספטמבר עד דצמבר ושלב הנוקאאוט מפברואר/מרץ ועד מאי — כבר לא עובד כמו פעם. שלב הבתים, בגלל הדירוגים והכנסת האלופות החלשות של אירופה, הפך לערימה של משחקים חסרי תחרותיות בין מועדונים שהפערים הפיננסיים ביניהם גדולים מדי. שלב הבתים צפוי כמעט לחלוטין ולמען האמת, רק בסביבות מרץ המשחקים הופכים למעניינים באמת. שינוי הפורמט יכול להפוך את ליגת האלופות למעניינת יותר עבור ערוצי הטלוויזיה, המפרסמים והאוהדים. ישנן לא מעט הצעות לגבי שינוי הפורמט כדי להפוך את התחרות למשקפת יותר, הוגנת יותר ופתוחה יותר לקבוצות מפתיעות.
2. הגבלת מספר השחקנים בכל סגל
כיום מועדונים עשירים יכולים לאגור כישרונות ולשחרר אותם בהשאלות למקומות שונים, תוך כדי המשך שליטה בזכויותיהם הכלכליות והגבלת היכולות של היריבות הקטנות יותר לבנות לטווח הארוך. אופ"א ופיפ"א יכולות להגביל את מספר השחקנים בכל סגל ואת מספר ההעברות המותרות בשנה. הגבלת מספר השחקנים בסגל תאפשר לכישרון להיות מפוזר בצורה מאוזנת יוותר על פני קבוצות רבות יותר. לצ'לסי, למשל, יש 27 שחקנים בהשאלה. צ'לסי יכולה להרשות לעצמה לקנות ולהחזיק את השחקנים האלה, שהיו יכולים להיות גורם משמעותי הרבה יותר בקבוצות מאשר שחקנים בהשאלה מצ'לסי.
3. תקרת שכר
תקרת שכר זו הסכמה על חוק שמגביל את הסכומים שמועדון יכול להוציא על שכר שחקנים. ההגבלה היא פר שחקן או פר קבוצה, או שניהם יחדיו. הגבלות שכר כאלו הן בדרך כלל תוצאה של משא ומתן בין ליגות (מועדונים) ואיגודי שחקנים. אופ"א, כמו שהעבירה את הפייר פליי הפיננסי שמגביל את ההוצאות של הקבוצות לפי ההכנסות שלהן, יכולה להציב תקרת שכר על משכורות של שחקנים בליגת האלופות (מה שיאפשר להעביר את הנושא למרות המגבלות של האיחוד האירופי על רעיונות כגון תקרות שכר). נאמר שקבוצות לא יוכלו להוציא יותר מ־180 מיליון יורו על שכר שחקניהן בסגל ליגת האלופות וכל תשלום מעבר לסכום הזה יחייב תשלום "מס יוקרה", שיועבר לקבוצות שלא עברו את תקרת השכר/הוצאות.
4. מס יוקרה
מה זה מס יוקרה? זו שיטה שעובדת טוב בארה"ב ומונעת מקבוצות לחרוג מסכום השקעה מסוים. אם ישימו תקרת מס יוקרה על קבוצות בטורנירים של אופ"א, אז מועדון שמוציא יותר מ־50 מיליון יורו בשנה על רכישת שחקנים, למשל, ומשלם יותר מ־180 מיליון יורו בשנה לשחקניו, יהיה חייב לשלם מס יוקרה לקבוצות שלא עברו את "תקרת היוקרה". על כל יורו ששילם אקסטרה, יצטרך להעביר יורו לקבוצות המתחרות שלא עברו את התקרה.
המס הזה מונע ממועדונים משווקים גדולים להחתים את כל השחקנים הטובים וכך להרוס את האיזון התחרותי, שהוא קריטי להשארת הספורט מעניין ובריא. נראה שהאיחוד האירופי אוהב את רעיון מס היוקרה. חברת הייעוץ הבלגית KEA פרסמה דו"ח עבור האיחוד האירופי, שבו היא ממליצה להנהיג מס יוקרה כדי להילחם בחוסר האיזון שנוצר בשוק העברות השחקנים. ב־KEA טוענים ש"מס יוקרה או מס פייר פליי בגין העברות מעל סכום מסוים ייצרו מכניזם שיזרים כסף ממועדונים עשירים למועדונים פחות עשירים ויעזור להחזיר את האיזון התחרותי". מס היוקרה לא ימנע מקבוצות להוציא מיליונים על רכישות ושכר, אבל הוא יגרום לכך שהפערים שנפתחים יסגרו בזכות הקבוצות שמוציאות יתר על המידה.
5. חלוקת הכנסות
ליגת הפוטבול של ארה"ב מכניסה יותר מ־10 מיליארד דולר בעונה, וב־2025 היא צפויה להכניס יותר מ־25 מיליארד דולר. 60% מההכנסות הללו מחולקים בין כל קבוצות ה־NFL באופן שווה. חלוקת ההכנסות (ביחד עם רגולציות כגון תקרת שכר, דראפט וכו') מאפשרת לקבוצות משווקים קטנים להתחרות מול קבוצות משווקים גדולים. וככה, גרין ביי פאקרס, מועדון מעיר קטנה בבעלות אוהדים, יכולה להתחרות מול קבוצה מניו יורק בבעלות מיליארדרים. חלוקת ההכנסות מגבירה תחרות שמסייעת לטורניר להיות מעניין יותר ומושך יותר לאוהדים, ערוצי טלוויזיה ונותני חסות.