בתפקיד בוסניה: ישראל
בלי תיאום וגיבוש - איזה סיכוי יש לנבחרת ישראל מול נבחרת של שחקני פרמיירליג וכוכב ריאל מדריד?
אפשר היה לפתור את זה אם נבחרות ישראל היו משחקות באותה שיטה, דרך וסגנון בכל הגילאים - מה שגוטמן היה רוצה לראות - אבל אם ואם, וסבתא עם גלגלים וכו'.
הלך התיאום
נגד בוסניה, נבחרת ישראל היתה מתואמת בזכות שחקנים שמשחקים ומכירים זה את זה שנים - וגם שיחקו מספר משחקנים רצופים במדי הנבחרת באותו הרכב פחות או יותר. גילי ורמוט, ביבראס נאתכו, ערן זהבי מכירים זה את זה היטב מהשנים בהפועל תל אביב. גם דמארי שיחק עם רוב השחקנים במועדון האדום, ואיתן טיבי, שרן ייני, טל בן חיים וזהבי מכירים זה את זה ממכבי תל אביב. השילובים ביניהם היו טבעיים ואפשרו לנבחרת לנצח את קפריסין, אנדורה וגם את בוסניה.
אבל ישראל מעולם לא ניצחה 4 משחקים רצופים במוקדמות. וכשגילי ורמוט פצוע, מחליפו ליאור רפאלוב - למרות שהוא שחקן נהדר - לא מתואם עם נאתכו וזהבי, וזה פגע בכל הזרימה. וכשדמארי, פצוע וחולה בחודשים האחרונים, לא נראה חד כמו נגד בוסניה ואופיר מרציאנו, שניצח את המשחק מול קפריסין וגם בוסניה - סופג שלישיות ורביעיות באשדוד - אז קשה לנצח.
האתלטיות והעוצמות של וויילס מתחו והרסו את המרקם הטקטי של גוטמן. ג'ו אלן וארון ראמזי שלטו במשחק - ולייני ונאתכו לא היו תשובות. בכל זאת, אלו שחקנים של ליברפול וארסנל. ההגבהות הסתמיות של ישראל, שאפילו ייני מתאר כפעולה הכי מיותרת בכדורגל, שיחקו לרגליים - או לראשים - של בלמי הפרמיירליג של הוולשים.
בלי שחקנים ברמה הכי גבוהה - ישראל היתה צריכה להסתמך על גיבוש ותיאום. כשאלו לא בנמצא - אין סיכוי מול נבחרת של שחקני פרמיירליג וכוכב ריאל מדריד.
גוטמן פרגן לוויילס ואמר כי חוסר תיאום לחצי שנייה הביא את השער הראשון לאורחים, וכי השחקנים היו רחוקים זה מזה. ושוב צצו הדיבורים על "חוסן מנטלי" וכו'. הוא דיבר על קטיעת "תהליך".
ועכשיו למשחק הקשה ביותר במוקדמות - נגד בלגיה עמוסת הכוכבים. האם גוטמן יצליח לשקם את ההריסות?