להירגע, לחשוב, לשחק
אלי גוטמן הבטיח מוטיבציית שיא למשחק נגד בלגיה אבל אולי כדאי קודם כל לחשוב ורק אחר כך לפעול
ליאו מסי, שחקן הכדורגל הטוב ביותר, מבלה את הדקות הראשונות של המשחק, כל משחק, בהליכה כמעט מתריסה. הוא מתהלך בכבדות וכמעט לא רץ. בוחן את המערך ההגנתי של היריבה ולומד את היריבים. רק אחרי שהוא עושה זאת הוא מתחיל לשחק. הסטטיסטיקות מספרות את כל הסיפור.
מסי מעולם לא כבש בשתי הדקות הראשונות של המשחק. וכמעט כל 442 השערים שלו הגיעו אחרי הדקה החמישית של המשחק. בכלל, רק שישית מהשערים שלו - שהובקעו בקצב הבקעה מדהים - נכבשו בדקות הראשונות של המשחקים.
"שלב הגישושים" של המשחק הוא שלב שנחשב למגונה עבור רבים - אוהדים, פרשנים ואפילו שחקנים. "למה לא יצאנו למחצית השנייה עם התלהבות, טירוף ומוטיבציה?" שאלו העיתונאים את אלי גוטמן במסיבת עיתונאים אחרי המשחק אמש. גוטמן הבטיח שלמשחק מול בלגיה השחקנים יעלו בהתלהבות ומוטיבציה וכל מה שצריך בשביל ההתלהבות הזאת זה ללבוש את חולצת הנבחרת ולייצג את הנבחרת, את הסמל ואת ההמנון וכו'.
אבל דווקא למאמן וויילס, כריס קולמן, היתה גישה יותר מושכלת ופחות "לאומית". "היינו צריכים להיות בוגרים", אמר קולמן במסיבת העיתונאים אחרי המשחק אמש. "ישראל זה מקום קשה להגיע אליו, קהל גדול, מלא תשוקה בקשר לנבחרת שלו. היינו צריכים להשתיק אותם כמה שאפשר בתחילת המשחק... היינו יכולים להגיע בטירוף ולהיכנס לתאקלים ולהראות את האגרסיביות שלנו והפיזיות שלנו - אבל המטרה היתה להימנע מזה - לא לתת לשופט סיבה להרחיק שחקן שלנו. היינו צריכים לשלוט בקצב".
הבריטים נופלים בדרך כלל בקלישאות של "לתת את כל מה שאפשר על המגרש", "לשחק עם הלב" וכמו שאומרים כאן במחוזותינו, "לא לראות בעיניים". אבל קולמן, שיש לו עבר באימון בספרד ויוון, יודע שכדורגל הוא משחק חשיבה.
וויילס שלו לא רק היתה אתלטית, מוכשרת ומגובשת יותר מנבחרת ישראל, היא היתה גם קרת רוח וחכמה יותר. וזה מה שאמור לאכזב את אלי גוטמן יותר מהכל.
אלי גוטמן קורא לשחקנים שהוא אוהב "חיילים". "זה חייל טוב", הוא אומר על שחקן שעושה את מה שהוא אומר לו ונותן את הכל על המגרש. לפי ג.ק צ'סטרסטון, איש רוח אנגלי מתחילת המאה הקודמת, "חייל אמיתי לא נלחם מפני שהוא שונא את מה שלפניו - הוא נלחם כי הוא אוהב את מה שיש מאחוריו". "אל תניח לשנאה להרוס את הזהות שלך" סיכם צ'סטרסטון. נגד בלגיה, שחקני נבחרת ישראל לא צריכים לשחק "בטירוף" עבור "ההמנון והדגל". הם צריכים לשחק עם השכל עבור ההמנון והדגל.
לפחות ראינו גדולה
לפעמים האכזבה מהפסד מתרככת מהעובדה שהפסדת למישהו הרבה יותר טוב ממך. גארת' בייל הוא כזה. מישהו שכל כך הרבה יותר טוב ממך. היכולות הטכניות והאתלטיות של כוכב ריאל מדריד מרהיבות. שילוב של עוצמה וטכניקה ברמה הכי גבוהה שיש בעולם הספורט כיום. רק לראות מקרוב את השרירים על הרגליים שלו זו חוויה שקשה לשכוח - ובטח לראות אותו מקרוב נכנס להילוך שביעי ומשאיר יריבים מאחור. לעיתים הוא נראה יותר כמו חללית מבן אנוש.
בגיל 25, יש לו את כל מה שצריך - גוף, מוח, לוק - בשביל להיות הכוכב הגדול בסדר גודל של כריסטיאנו רונלדו או ליאו מסי. יש לו את הכל - אולי חוץ מקבוצה שתשחק עבורו. אבל בנבחרת הסיפור שונה. וויילס, עם צוות מסייע נהדר כמו ג'ו אלן וארון ראמזי, משחקת עבורו. נותנת לו את החופש ואת מרכז הבמה. והוא סוחב אותה לאחד מההישגים הגדולים ביותר שלה - העפלה לטורניר גמר. אתמול אוהדי נבחרת ישראל היו יכולים להיות מאוכזבים מנבחרתם אבל לפחות הם ראו גדולה מקרוב.