נייח זה הנייד החדש

אין כרגע מועדון כדורגל מעניין יותר בעולם מאשר FC מיטילאנד (FC Midtjylland) הדני — שמוגדר כמועדון הכדורגל שממציא מחדש את "המאניבול" והתאים אותו לכדורגל. "מאניבול" הוא שיטת בניית קבוצה מדעית שאומצה על ידי הג'נרל מנג'ר בילי בין באוקלנד אייז (קבוצת בייסבול) והפכה אותה מאחת הקבוצות העניות ביותר ב־MLB לאחת המוצלחות ביותר. בילי בין זכה לספר שכתבו עליו ואפילו לסרט — שם בראד פיט גילם אותו. מלבד העובדה שראסמוס אנקרסן, היו"ר בן ה־32 של מיטילאנד, נראה פחות או יותר כמו בראד פיט, יש לו הרבה קווי דמיון לבין, והוא מוביל מהפכה עכשיו בדנמרק שעשויה להשפיע על עולם הכדורגל כולו.

ראסמוס אנקרסן. , נראה פחות או יותר כמו בראד פיט, יש לו הרבה קווי דמיון לבין, והוא מוביל מהפכה עכשיו בדנמרק שעשויה להשפיע על עולם הכדורגל כולו. צילום מסך: יוטיוב

"אנחנו לא יכולים להוציא את אותו הכסף כמו היריבות שלנו, ולכן אנחנו צריכים לחשוב טוב יותר מהיריבות שלנו", אמר אנקרסן ל־decorrespondent.nl, מגזין אינטרנטי הולנדי. "אנחנו צריכים לחשוב כל הזמן איך להשתמש בנתונים הנכונים של כל הליגות, הקבוצות והשחקנים כדי להשיג יתרון".

אנקרסן (32) מונה לתפקיד על ידי הבעלים האנגלי מת'ו בנהאם, שעשה את כספו על ידי ניתוח אנליטי, אובייקטיבי של שוקי הספורט בעולם והגיע אל הדני הצעיר לאחר שקרא את ספרו על מציאת כישרון "The Gold Mine Effect". אנקרסן — שחקן ומאמן לשעבר במחלקת הנוער במיטילאנד — שכנע את האנגלי, שהוא גם הבעלים של ברנטפורד מליגת המשנה באנגליה, לרכוש את הקבוצה הדנית שהוא מכיר היטב ולמנות אותו כיו"ר. "כל המועדון צריך להאמין במודל", אומר אנקרסן. מודל שמתבסס על ניתוח מדעי של מספרים וסטטיסטיקות ייחודיות. "המאמן שלנו, גלן רידרשולם (Glen Riddersholm), לא יפוטר בגלל הדירוג שלנו בטבלה", הסביר אנקרסן את גישת הניהול שלו. "הוא יישפט על פי מדדים חשובים שבטווח הארוך אנחנו מאמינים שהם שמלמדים אותנו יותר על ההצלחה של הדרך שלנו".

הרמת קרן. "צפייה בשחקן יכולה רק לבלבל את הדעה בקשר אליו", צילום: איי אף פי

אול סטאר סטטיסטי

איך זה בא לידי ביטוי? רכישת טים ספארב (Tim Sparv), הקשר הדפנסיבי הפיני בן ה־28, היא דוגמה לדרך העבודה הייחודית של מיטילאנד. אנקרסן טוען ש"ספארב הוא אול סטאר ללא סטטיסטיקות של אול סטאר". קשרים דפנסיביים נמדדים בדרך כלל על פי מספר הק"מ שהם רצים, התאקלים שהם מנצחים בהם ומספר החטיפות שהם מבצעים, אבל ספארב לא רץ הרבה ולא זוכה בהרבה תאקלים. ואולם, על פי אנקרסן "המיקום שלו מנצח לנו משחקים". איך הוא עלה על הרדאר של מיטילאנד? זה "הסוד". ספארב שיחק בקבוצת גרויטר פורת מליגת המשנה בגרמניה, ולפי אנקרסן, "על פי המודל, הקבוצה הזו טובה מספיק כדי לשחק בפרמיירליג". אנקרסן משתמש במודל של הבלוגר סאנדר אייסמה (Sander IJtsma) שמכין "מדד כוח" לכל הקבוצות על פי סטטיסטיקות אחרות. "ראינו שפורת ממוקמת גבוה מאוד בטבלה הליגה הזאת, והשחקן מספר אחת בה היה טים".

כמו כן, בניגוד למועדונים אחרים, מיטילאנד לא שולחת סקאוטים לראות את השחקנים. "צפייה בשחקן יכולה רק לבלבל את הדעה בקשר אליו", לפי אנקרסן שרוצה שהסקאוטים שלו "לא יסמכו על העיניים שלהם" ושתפקידם לא יהיה "לבלבל את המודל עם דעות", אלא להביא נתונים על השחקנים שאי אפשר לראות בסטטיסטיקה — כגון מצב משפחתי, התנהגות עם שחקנים, התנהגות מחוץ למגרש, בעיות פסיכולוגיות וכו'.

"יש לנו סקאוטים שמכסים יותר מ־60 מדינות" מוסיף רידרשולם לאתר פיפ"א. "אנחנו מחפשים את נקודת המבט המתמטית על כל שחקן כדי שלא נשלח מישהו, הוא יתאהב בשחקן ואז ישכנע את עצמו שהוא יכול להתאים למועדון. אנחנו מנסים להיות כמה שיותר אובייקטיביים".

כמו כן, המועדון מתמקד רבות באימון בעיטות ויש לו מאמן בעיטות מיוחד. "גולפאים מתאמנים על החבטה שלהם כל הזמן, אז למה שכדורגלנים לא יעשו זאת?", אומר אנקרסן.

הבאת שחקן NFL זו הברקה מאחר שהפוטבול האמריקאי הוא משחק שבנוי, בעצם, מרצף אינסופי של "מצבים נייחים" ותרגילים התקפיים — שדורשים מהקבוצה התוקפת יצירתיות ותנועה מתואמת ומהירה. כמו מצב נייח בכדורגל. צילום: רויטרס

פרויקט מדעי

המודל עובד מצוין כרגע. מיטילאנד במקום הראשון בדנמרק מעל FC קופנהגן העשירה בהרבה ובדרך לאליפות. ואולם, הדבר הבולט ביותר בהצלחה של מיטילאנד הוא הנתונים שלה בכל הקשור להבקעות מבעיטות חופשיות ומצבים נייחים. הקבוצה מבקיעה שער ממצב נייח בכל 90 דקות בממוצע. זה הנתון הטוב ביותר באירופה. יותר מ־52% מהשערים של הקבוצה הובקעו ממצב נייח. המצבים הנייחים נהפכו תחת אנקרסן ל"פרויקט מדעי". פעם בחודש אנקרסן, צוות האימון, מספר שחקנים ו"מומחה אורח" מגיעים לפגישה בקשר למצבים נייחים. הם מדסקסים על שיטות למצות כל מצב נייח, ובחודש שעבר, למשל, הגיע לפגישה שחקן NFL.

בין 40% ל־50% מהזדמנויות ההבקעה בכדורגל מגיעות ממצבים נייחים, שהם, בעצם, הזדמנות להתקפה קולקטיבית על רחבת היריבה. כך שלהיות בעל ארסנל גדול של תרגילים שאפשר לעשות במצב נייח, בעיטה חופשית, קרן או אפילו הוצאת חוץ, זה יתרון משמעותי על קבוצות שלא מתמקדות בנושא.

הבאת שחקן NFL זו הברקה מאחר שהפוטבול האמריקאי הוא משחק שבנוי, בעצם, מרצף אינסופי של "מצבים נייחים" ותרגילים התקפיים — שדורשים מהקבוצה התוקפת יצירתיות ותנועה מתואמת ומהירה. כמו מצב נייח בכדורגל.

אלכסיס סאנצ'ס בדרך לדגל הקרן. רק בקרנות יש 4,830 תרגילים אפשריים צילום: איי אף פי

הנשק של העניים

מיטילאנד אינה הקבוצה הקטנה היחידה שמשתמשת במצבים נייחים כדי להשיג יתרון היכן שקבוצות גדולות לא משקיעות. אתלטיקו מדריד, למשל, כובשת בערך ב־90% מהמשחקים ממצבים נייחים בגלל שהמאמן דייגו סימאונה שם דגש מיוחד על הנושא - מה שמאפשר לה להתחרות ראש בראש עם ברצלונה וריאל מדריד. ומילאן אמנם לא מבריקה כלל, אבל היא הביאה את ג'יאני ויו (Gianni Vio) — בנקאי מ־UniCredit לשעבר ומומחה למצבים נייחים כיום — שעבד בהצלחה מרובה בפיורנטינה וקאטניה. ויו כתב אפילו שני ספרים על איך מצבים נייחים יכולים להגדיל את סיכוייך לנצח ב־30%. ויו מתכנן תרגילים שכוללים גם "חומה מזויפת", שבנויה מהשחקנים של הקבוצה הבועטת שנעמדת לפני או אחרי חומת היריבה. יש לוויו מאות תרגילים שהוא עובד עם שחקני הקבוצה עליהם.

על ויו, שכתב את הספר "מצב נייח, חלוץ של 15 שערים בעונה" אמר המאמן וולטר זנגה, שהביא אותו לקאטניה, כי הוא כמו "מכשף — כמו שיש לך חלוץ של 15–20 שערים בעונה". זנגה הוסיף: "שחקן יכול להיפצע, הוא יכול להיות מושעה למשחק או שניים — אבל מצב נייח יש בכל משחק. וכשיש לך מאמן כמו ויו, אז אתה יודע שאפשר לנצל את המצב הנייח הזה למקסימום בכל משחק. ואז שחקנים שלא כובשים בד"כ עושים זאת". "כשעושים שכלול של כל המצבים בכדורגל, מגיעים למסקנה ש־40%–50% ממצבי ההבקעה בכל משחק נולדים ממצבים נייחים" אמר ויו ל"גזטה דלו ספורט". "יש אינסוף תרגילים. רק בקרנות יש 4,830 תרגילים אפשריים". לפי ויו "90% מההצלחה במצב נייח קשורים לפסיכולוגיה. לגרום ליריבים לחשוב מאיפה אתה מגיע ואיך. זה עניין של עשן ומראות, הטעיות, ריצות, חסימות, חומות מדומות. כשבונים מצב נייח טוב, הוא כמו אשליה, רמאות גדולה. זה בלבול מאורגן".

הקבוצות של ויו מבקיעות בין 35% ל־50% מהשערים שלהן ממצבים נייחים — כשקבוצות אחרות כובשות בין 15% ל־30% ממצבים נייחים. מילאן, לפני ויו, כבשה 26% מהשערים שלה ממצבים נייחים, וכיום היא כובשת כ־35% מהשערים שלה ממצבים נייחים.

המצבים הנייחים חשובים למיטילאנד וקבוצות עניות יותר מהמשחק השוטף בעיקר בגלל שאין להן הכסף לקנות את השחקנים הכי מהירים והכי טכניים — שפורחים במשחק שוטף. ככה קבוצות קטנות יכולות לצמצם את הפערים מהקבוצות הגדולות והעשירות. זו תפיסה אסטרטגית עתיקה — לצמצם את שטח הקרב כדי שהיתרון המספרי של האויב לא יחסל אותך. הספרטנים עשו זאת ב"קרב תרמופילאי" כאשר 300 לוחמים בלמו את הצבא של האימפריה הפרסית בזכות העברת הקרב למצר ארטמיסיון הצר, אין סיבה שכל קבוצת כדורגל ללא יכולות כלכליות לא תעביר את "שטחי הקרב" למצבים נייחים כדי לצמצם פערים.