תנו לאיש פסק זמן
על הלילה המוזר של דייויד בלאט, ולמה הפלייאוף הזה הולך לרשום היסטוריה. כמה הערות על סוף עונה מרתקת ב-NBA
1. "כמעט הרסתי הכל, וכל הכבוד לעוזרים שלי ששמו לב. ובאמת שהכל בסדר, והכל טוב, וניצחנו, ולברון מלך, ואני ג'נטלמן וגבר מספיק להודות בטעויות שלי. ואנחנו ב-2:2. סדרה חדשה". את תשע המילים הראשונות דייויד בלאט באמת אמר אחרי ה-84:86 על שיקגו לפנות בוקר. את הבאות לא. בערך. בין הדברים. הוא היה יכול להגיד אותן ולא באמת חשוב אם כן או לא. מתבונן מהצד יאמר שמדובר בג'נטלמן שלקח אחריות על טעות שכמעט עלתה לקבוצתו ביוקר (בלאט רצה לסמן פסק זמן כאשר לקבוצה לא נותר אחד כזה – מה שהיה עולה לה בעונשין לחובתה. עוזרו טיירון לו מנע ממנו לבקש את הטיים אאוט), אבל אנשים שמתבוננים מהצד בדיוויד בלאט כבר כמעט עונה שלמה לא ממש מחפשים לרשום לו עוד נקודות זכות. הסוף ידוע. השופטים לא ראו את בלאט מסמן פסק זמן, קליבלנד לא נענשה ויצאה להתקפה אחרונה, לברון לקח את הכדור וקלע סל ניצחון מדהים עם הבאזר. הסדרה חוזרת לקליבלנד בשוויון.
לברון ג'יימס חוגג את סל הניצחון. הסל הזה של לברון היה סל הניצחון השלישי בפלייאוף בתוך יומיים, אחרי פול פירס מול אטלנטה ודרק רוז מול קליבלנד צילום: רויטרס
2. "בלאט יכול להמשיך ולומר כמה ניסיון בינלאומי יש לו. הערב הוא נראה כמו מאמן שנה ראשונה", אצו רצו הפרשנים לכתוב. "מישהו אמר כבר בשלב מוקדם יותר של העונה שטיירון לו הוא השולט האמיתי בעניינים בקבוצה הזו". זה לא נגמר פה. לברון ג'יימס אמר אחרי המשחק מה קרה בשניות האחרונות שלו: "ראיתי את התרגיל שהיה על הלוח, מחקתי אותו, ואמרתי שיתנו לי את הכדור. או שננצח, או שנלך להארכה". התקשורת געשה ורעשה שוב. בלאט כביכול סימן תרגיל שבו לברון יוציא את כדור החוץ ב-1.5 שניות שנותרו על השעון, ולברון סירב וביקש, דרש, להיות זה שיקבל את הכדור. בואו נכניס את זה לפרופורציות – אחד הכוכבים הכי גדולים בהיסטוריה של משחק הכדורסל ביקש שיתנו לו את הכדור כדי לנסות לקלוע סל ניצחון – שוקינג.
אחד מסלי הניצחון המפורסמים של מייקל ג'ורדן, הסל שנקרא "הזריקה – the shot", על הראש של קרייג אילו מקליבלנד ב-1989, הושג אחרי שג'ורדן ביטל את התרגיל ששירטט מאמנו אז בשיקגו דאג קולינס עבור דייב קורזין. הפוורוורד ג'ק הילי תיאר זאת מאוחר יותר. "דאג שירטט את זה על הלוח, וכולם התחילו להסתכל אחד על השני. דאג הבין מה קורה וניסה להסביר – הם לא יצפו שדייב יהיה זה שיזרוק. מייקל חבט בלוח ואמר – פשוט תנו לי את הכדור המזוין". תהיו בטוחים שגם לברון ג'יימס מכיר את הסיפור הזה על ג'ורדן. מכאן ועד 'המרה את פי מאמנו', 'לא סופר את בלאט', יש מרחק רב. אפילו רב מאוד. עם זאת, חובה גם לשאול שאלה נוספת, שאולי קשורה קצת לעובדה שזו השנה הראשונה של בלאט בקבוצה, ושהוא אולי עדיין מחפש את טביעת האצבע שלו. אם יש לך את אחד הכוכבים הכי גדולים בהיסטוריה של משחק הכדורסל, ונותרו לך 1.5 שניות על השעון כשהתוצאה מאוזנת, למה לא לתת לו את הכדור?
3. הסל הזה של לברון היה סל הניצחון השלישי בפלייאוף בתוך יומיים, אחרי פול פירס מול אטלנטה ודרק רוז מול קליבלנד. נכון לכתיבת שורות אלו שתי המדורגות ראשונות במזרח ובמערב, אטלנטה וגולדן סטייט, נמצאות במצב של 2:1 בסדרות לחובתן מול וושינגטון וממפיס. ורק הקליפרס יכולים כבר לתכנן את השלב הבא, עם יתרון 1:3 על יוסטון הלא מאוזנת. זה כבר נראה ומריח כמו פלייאוף שלא היה כאן שנים. רק תארו לכם שהעשן מתפזר עוד מעט מעל חצאי הגמר, ואנחנו נותרים עם וושינגטון, קליפרס, ממפיס וקליבלנד נגיד. זה לא קורה ב-NBA, הליגה הכי צפויה בין ארבעת הליגות המקצועניות בארה"ב. מי שזוכות הן מי שתמיד זוכות, ומי שמגיע רחוק הוא זה שתמיד מגיע רחוק. ואם כל זה נכון – אז הערב הרע הזה של דייויד בלאט יהיה סתם ערב בדרך לתואר היסטורי, שישים את הכל בצד.
