זה השורשים, טמבל

גם אם איכשהו ישראל היתה מצליחה לנצח את בוסניה ולהגיע כפייבוריטית למקום השלישי בבית המוקדמות ליורו 2016, "ההצלחה" הזו לא היתה יכולה להחזיק מעמד להרבה זמן. גם אם איכשהו נבחרת ישראל תוציא נקודות נגד וויילס ובלגיה ותגיע למקום השלישי, תעפיל לפלייאוף ואפילו תגיע ליורו, האם אפשר יהיה לתחזק את ההצלחה הזו? האם הכדורגל הישראלי ישתפר? הכדורגל הישראלי נחות מהכדורגל האירופי וכתוצאה מכך גם נבחרת ישראל נחותה מהנבחרות האירופיות, וזה כמעט לא קשור ליריבות או למאמן. זה קשור לבסיס המשחק בישראל שלא מאפשר בניית כדורגל סביר ברמה האירופית. בעזרתו של ד"ר איציק בן מלך, שאסף נתונים לאורך השנים, ניתן לראות עד כמה אנחנו נמצאים מאחור.

אלי גוטמן. מאמן הנבחרת לא באמת יכול לשנות את הכדורגל הישראלי צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל

אין כדורגלנים בכירים

הבדיקה הראשונה היא פשוטה. כמה שחקנים יש לישראל בליגות הדרג הראשון לפי הדירוג של אופ"א (ספרד, גרמניה, אנגליה), כמה בדרג השני (איטליה, צרפת, פורטוגל), בדרג השלישי (רוסיה, אוקראינה, הולנד, בלגיה, שוויץ, טורקיה, יוון, צ'כיה ורומניה) ובדרג הרביעי (אוסטריה, קרואטיה, קפריסין, פולין, ישראל, בלארוס, דנמרק, שבדיה, סקוטלנד, בולגריה, נורבגיה, סלובניה, סרביה, אזרבייג'ן וסלובקיה).

בסגל הממוצע של הנבחרת, לישראל יש נציג אחד בליגות הבכירות, אחד בליגות מהדרג השני, ארבעה בדרג השלישי, אחד בדרג הרביעי ושניים בליגות המשניות הבכירות. 15 שחקנים מהליגה המקומית. אגב, מ־2014 יש הכי הרבה "ליגיונרים" בנבחרת - תשעה. בהשוואה ליריבות בבית, ישראל מזכירה יותר את קפריסין (שני נציגים בדירג השלישי) מאשר את וויילס (13 נציגים בדרג הראשון, תשעה בליגה השנייה באנגליה ואחד בדרג הרביעי). בוסניה, מדינה קטנה בהרבה מישראל (3.8 מיליון תושבים), בעלת שבעה נציגים בליגות הבכירות, שלושה בדרג השני, אחד בדרג השלישי ושניים בדרג הרביעי, כשרק שלושה בליגה המקומית. ישראל הביסה את בוסניה בחיפה, אבל האחרונה שיחקה ללא ארבעה מנציגיה בליגות מהדרג הראשון. בלגיה ברמה אחרת לחלוטין: 12 נציגים בנבחרת מהליגות הבכירות, חמישה בדרג השני, שניים בדרג השלישי, אחד בדרג הרביעי וחמישה מהליגה המקומית.

.

תקועים במקום

אמנם מאזן נבחרת ישראל מאז מוקדמות מונדיאל 1994 השתפר (שיעורי ההצלחה עמדו על 20% ובמוקדמות האחרונות עמדו על כ־58%), אך ההצלחות של הנבחרת קשורות לכך שיש יותר מדינות קטנות שמנצחים בקלות. במוקדמות יורו 2004 שיעורי ההצלחה של הנבחרת עמדו על 37.5%, אבל בגדול, מאז מוקדמות מונדיאל 1998 ישראל לא ירדה מ־40% הצלחה כשהממוצע הוא 49.2%. טובים בלהיות בינוניים. אחוזי ההצלחה טיפה יותר טובים בקרב הנבחרת הצעירה (עד גיל 21) - 49.5% בדיוק. הנבחרת עד גיל 19? 46.9%. עד גיל 18? כ־50%. עד גיל 17? 39.9%. עד גיל 16? 49.6% . בקיצור, שיעורי ההצלחה של נבחרות ישראל לא קורסים באיזשהו גיל מסוים. זה הסטנדרט הישראלי: בין 40% ל־50% הצלחה. המסקנות של ד"ר בן מלך מניתוח תוצאות נבחרת ישראל: "יש שיפור כאשר המאמן נשאר לקדנציה נוספת", אבל "החלפת המאמן לא מביאה עמה שינוי משמעותי מבחינת שיעורי ההצלחה".

גם אם מסתכלים על תוצאות הקבוצות הישראליות באירופה, אנחנו מדברים על שיעורי הצלחה של בין 40% ל־50% מדי שנה - אך יש גם התקדמות בולטת בעניין הזה. "הממוצעים של הנבחרות הישראליות מצביעים על כך שאין התקדמות לאורך השנים ברמה הלאומית", אומר בן מלך.

שחקני הנבחרת בבוסניה. את הבוסנים ניצחו כשארבעה שחקנים שלהם מהליגות הבכירות לא שיחקו צילום: ראובן שוורץ

אין תשתיות

לפי בן מלך, שבדק והשווה את ישראל למדינות בסדר גודל שלה מבחינת תושבים, הבינוניות הזו היא תוצאה ישירה של חוסר תכנון מקצועי של רשויות הכדורגל הישראלי. זה מתחיל במספרים הגדולים. בישראל רק 0.367% מהאוכלוסייה משחקים כדורגל באופן רשמי כזה או אחר. רק בלטביה, ליטא ובלארוס יש אחוז קטן יותר מהאוכלוסייה שמשחק כדורגל. זה נמוך מהממוצע האירופי של מדינות בסדר גודל ישראל (2.72%). גם מבחינת אצטדיונים (מעל 3,000 מקומות) ישראל מפגרת מאחורי רוב המדינה בסדר גודל שלה. יש לישראל אצטדיון לכל 318,900 תושבים. באיסלנד יש שבעה אצטדיונים בלבד, אבל כל אחד הוא ל־45,457 תושבים. באירלנד יש אצטדיון לכל 79,834 תושבים ובבוסניה יש אצטדיון לכל 132,522 תושבים. הממוצע האירופי הוא אצטדיון לכל 220,736 איש.

ממשיכים למועדונים. לישראל יש 272 מועדוני כדורגל (הממוצע האירופי של מדינות בסדר גודל שלנו הוא 2,300). יש לה 950 קבוצות כדורגל רשומות (הממוצע האירופי הוא 8,528) ויש לה 7,555 כדורגלנים רשומים (כאשר הממוצע האירופי הוא 99,759). כ־20,560 ילדים מתחת לגיל 18 משחקים את המשחק בישראל - נמוך בהרבה מהממוצע האירופי, 95,944. אבל ממוצעים יכולים לרמות.

לשוויץ, מדינה בסדר גודל לישראל, יש 127 אלף ילדים שמשחקים את המשחק - פי שישה מבישראל. בישראל יש בערך פי שניים יותר תושבים מאשר באירלנד, ועדיין לאירים יש פי שמונה יותר כדורגלנים צעירים. בדנמרק, רק 5.5 מיליון תושבים, יש פי 7.3 יותר כדורגלנים צעירים מאשר בישראל. באוסטריה, מדינה מזדקנת עם 8.3 מיליון תושבים, יש 216,547 ילדים שמשחקים כדורגל - פי עשרה יותר מאשר בישראל.

ניקח מדינה כמו סלובקיה. 5.4 מיליון תושבים (כ־3 מיליון תושבים פחות מאשר ישראל) עם 2,417 מועדונים (בערך פי עשרה יותר מישראל) ו־4,876 קבוצות (פי חמישה מישראל). זה מוביל לכך שלסלובקיה יש פי 34 יותר כדורגלנים מישראל ופי שבעה יותר כדורגלנים צעירים. כ־7.8% מהאוכלוסייה הסלובקית משחקים כדורגל על בסיס קבוע. זה יותר מכל מדינה אחרת באירופה. סלובקיה במקום הראשון בביתה אחרי ניצחונות על כל היריבות - כולל ספרד. סלובקיה גם לא מדינה עשירה יותר מדי שיכולה להרשות לעצמה כדורגל בריא יותר מאשר ישראל. אגב, באיסלנד, עם אוכלוסייה קטנה יותר משל גוש דן, יש 900 קבוצות כדורגל. לישראל יש רק 50 יותר.

אין להם מלחמות? או.קיי, אז בואו ניקח את בוסניה. לא בדיוק מדינה שלווה - אחת המדינות העניות באירופה. בבוסניה, 3.8 מיליון תושבים, יש 757 מועדונים (5,076 איש למועדון בהשוואה ל־28,138 איש למועדון בישראל). לבוסניה יש יותר קבוצות כדורגל מלישראל (1,025 ביחס ל־950) וכתוצאה מכך יש לה 38,320 כדורגלנים, שזה פי חמישה יותר מאשר לישראל. בבוסניה יש גם 36,450 כדורגלנים צעירים, בערך 16 אלף יותר מאשר בישראל.

ישראל לא יכולה להתמודד ברמת השטח של הכדורגל עם מדינות בסדר גודל שלה, אז איך תצליח להתמודד נגד ענקיות כגון הולנד? שם יש פי 22 יותר ילדים שמשחקים כדורגל מאשר בישראל. או בלגיה, שם יש פי 9.5 יותר כדורגלנים צעירים מאשר בישראל?

הולנד, בלגיה, דנמרק, שוויץ, קרואטיה, שבדיה ואפילו וויילס הן מייצרות כדורגלנים לליגות הגדולות. זה נובע מכמות אדירה של ילדים שמשחקים את המשחק בצורה רשמית. ישראל אפילו לא מתקרבת לזה. רק במדינה אחת, עם 7 מיליון איש פחות או יותר, יש פחות כדורגלנים צעירים (בולגריה עם 17,364 צעירים), אבל היא מכפרת על כך עם פי שניים יותר כדורגלנים רשומים מאשר בישראל.

שחקני נבחרת ישראל בבוסניה. נחנקים כל פעם מחדש צילום: ראובן שוורץ

צריך תוכנית

הבעיה של ישראל זה לא מאמן כזה או אחר - הבעיה של נבחרת ישראל בכדורגל זה שבכל מדד של כדורגל ברמת שורשי המשחק היא מפגרת אחרי מדינות אירופה. אם רוצים לשנות את זה, אז עזבו עלייה או לא לטורניר הבא (כאילו לא נחטוף שם בראש), דברו על שורשי המשחק. "כדי לקדם באופן משמעותי את הכדורגל בישראל נדרשת תוכנית לאומית שתכלול שיפור של המתקנים, ההדרכה, הכישרונות והאגודות", אומר בן מלך. "צריך לתפעל את הכל בתיאום וסנכרון. רק עם תכנון וביצוע תוכנית לאומית ניתן יהיה לראות תוצאות אחרי 6–8 שנים לפחות".