NBA, הליגה הפצועה בעולם
בפלייאוף ליגת הכדורסל של צפון אמריקה חלה עלייה של 91% במספר המשחקים ששחקנים פספסו בשל פציעות לעומת השנה שעברה
בקליבלנד קאבלירס מרגישים היטב את הפציעות של שחקניהם המובילים, קיירי איירווינג וקווין לאב, אבל גם בליגה כולה הרגישו איך זה להתמודד עם פציעות רבות מדי. ב-NBA נאלצו להתמודד עם עלילה כואבת בפלייאוף השנה: יותר שחקנים נפצעים בפחות משחקים.
"הפלייאוף של העונה שעברה נמשך 89 משחקים והסתכם בכך שהשחקנים הפסידו 109 משחקים בשל פציעות", אומר מאמן הכושר ג'ף סטוטס, שעוקב אחר הפציעות בליגה. "הפלייאוף העונה נמשך 78 משחקים והסתכם ב-182 משחקים שיפסידו הפצועים".
לא מדובר בפציעות שוליות לשחקנים לא מרכזיים. אפשר להרכיב נבחרת אול סטאר מהשחקנים שנפצעו העונה. קווין לאב, קיירי אירווינג וקייל קורבר ספגו פציעות שסיימו להם את העונה. ג'ון וול, כריס פול, מייקל קונלי ופאו גאסול הפסידו משחקים קריטיים.
בחלק מהמקרים איכות המשחק נפגעה גם כן. "חבל שסדרת גמר מבטיחה נחטפה על ידי פציעות", כתב בשבוע שעבר הפרשן בריאן שמיץ'. "בבמה המרכזית של הכדורסל, הזרקור מופנה כעת לעבר נושא שלרוב מטואטא מתחת לשטיח: פציעות חמורות משתקות את הליגה", סיכמה פרשנית נוספת, איילין ויוזין בסקרמנטו בי. מבחינת האוהדים הלא אדוקים, הפציעות עוד לא התגלו כעניין רציני, לפחות לא בשלב זה. המשחקים בסדרת הגמר היו עד כה צמודים, והרייטינג מרקיע שחקים. אך בעיית הפציעות מרחפת מעל כל המשחקים.
קליבלנד קאבלירס שכבר הסגל שלה הצטמצם הודות לפציעות של לאב, אירווינג ואנדרסון ורז'או מרוחקת נקע אחד בקרסול של לברון ג'יימס מקריסה מוחלטת. אמנם אפשר לקטלג חלק מהפציעות האלה כמזל רע, אך זינוק של 91% במספר המשחקים ששחקנים פספסו בשל פציעות לעומת השנה שעברה הוא בעל חשיבות סטטיסטית. המומחים טוענים ששני גורמים עומדים מאחורי הפציעות המרובות, ומאחורי הפיכת הפלייאוף למסוכן עוד יותר לשחקנים.
ב-NBA מתעקשים שלא נרשמה עלייה במספר הפציעות, אך הפרשנים דנו העונה במקרים רבים של פציעות מתוקשרות. "קשה יותר לשחק היום מאשר היה לפני 20 שנה", טען כבר במרץ הפרשן מייק פראדה מ- SBNation. משחק ההגנה הפך לתובעני יותר ובאופן כללי השחקנים הפכו להיות גדולים וחזקים יותר. השחקנים עצמם הופכים גם לפגיעים יותר לפציעות חוזרות ונשנות, שכן כוכבי כדורסל צעירים נשחקים מהאימונים הנמשכים על פני כל השנה, מהצמיחה במחנות אימונים בפגרה וכניסה מוקדמת ל-NBA. כתוצאה מכך, שחקן NBA ממוצע בן 25 ב-2015 שיחק הרבה יותר מאשר שחקן מקביל ב-1995.
מאמן הכושר טים גרובר פרסם בדצמבר בספורטס אילוסטרייטד את התיאוריה שלו. "השחקנים לא סופגים את כל הפציעות האלה בשל המשחקים שהם משתתפים בהם, אלא הם נפצעים בגלל מספר האימונים והמשחקים שהם כבר עברו. עד שהם הופכים למקצוענים, יש סיכוי גבוה שהם כבר מתמודדים עם השלבים המוקדמים של פציעות שיהפכו בהמשך לרציניות ועלולות לסיים להם את הקריירה".
סטוטס מסכים עם הדברים. לדבריו, המהירות של המשחק ב-NBA – ההתחלות והעצירות הקשות – מגבירות פציעות קיימות. "תוסיפו לזה קורטוב מזל רע, ומופיעות הפציעות".
נקודה נוספת קשורה לכך שיותר פציעות מתרחשות בפלייאוף. לדברי לא מעט אנשי מקצוע ופרשנים, העונה הרגילה והפלייאוף מייצגים ספורט שונה לגמרי. בשל החשיבות המוגברת של הפלייאוף המאמנים והשחקנים מתנהגים בצורה שונה במשחקים האלה. שחקני מפתח משחקים יותר דקות משחק בפלייאוף, הקבוצות מקצרות את ההחלפות ומסתמכות יותר על הכוכבים. ג'ימי בטלר לדוגמה שיחק את מספר הדקות הרב ביותר בעונה הרגילה, ממוצע של 38.7 דקות למשחק, אולם בפלייאוף זה היה מדרג אותו רק במקום ה-15 מבין השחקנים. שמונה שחקנים רשמו ממוצע של למעלה מ-40 דקות במשחק. באטלר עצמו שיחק בפלייאוף 42.2 דקות במשחק בממוצע.
שחקנים ממשיכים לשחק גם לאחר שספגו פציעות קלות, כך שהם נהיים חשופים לפציעות מורכבות יותר. גם לפני ששבר את הברך ונאלץ לסיים את העונה, קיירי אירווינג סבל מדלקת בברך והפסיד בשל כך מספר משחקים. האינטנסיביות של המשחק גם מתגברת. בדיקה של נתוני המשחקים מהשנים האחרונות מצאה שמספר העבירות למשחק עולה בפלייאוף ב-15%.