הפועל תל אביב - הרבה צדדים לסיפור

מצד אחד, לקבוצה לא אמור להיות כסף. היא סיימה את העונה שעברה עם חובות כבדים ו"בעלים" חדש, אמיר כבירי, שהגדיר את עצמו כזמני עד שהקבוצה כולה תימכר לרוכש אם ימצא כזה.

מצד שני, הקבוצה יכלה למצוא רכש מרשים. עד כה הצטרפו לקבוצה אריאל הרוש, עומרי אלטמן, אדי גוטליב, איסו לינגאנה, דויד קלמן, שמואל שיימן והרומנים קלאודיו בומבה ומיחאי פינטילי. חלק מהשחקנים עלו מיליונים לקבוצה. סכומים שקבוצה בלי כסף לא אמורה לבזבז.

מצד שלישי, נראה כי הפועל תל אביב עושה כמה פעולות נכונות לטווח הארוך. למשל, מינוי ד"ר ורטהיים לתפקיד ראש המערך המדעי פיזיולוגי של המועדון. ורטהיים, ד"ר במדעי הספורט שמומחיותו היא בתחום תורת האימון והקואורדינציה, ינחיל במסגרת תפקידו תכנית רב-שנתית שתעבור באופן מערכתי בכל הקבוצות במועדון, מהבוגרים ועד קבוצות ילדי ביה"ס לכדורגל. זהו מהלך שונה ומפתיע לטובה בכדורגל הישראלי שסובל מקוצר ראייה. כמו כן, נעשו שיפוצים במתחם חודורוב והובאו מספר אנשי מקצוע וניהול טובים מאוד - כמו כן, וואליד באדיר חזר למועדון ויבנה כדי להוביל אותו כסמל.

אוהי הפועל תל אביב צילום: אורן אהרוני

מצד רביעי, ישנן ספקות לגבי המאמן הספרדי והצוות המקצועי שלו, ססאר מנדיונדו. המון תלוי ביכולות שלו להפוך את הרכש לקבוצה מתקתקת.

מצד חמישי, הרכישות נראות בסדר גמור. גוטליב נראה כמי שיכול להיות בלם נבחרת ישראל בעתיד, הרוש הוא שוער ליגה מצוין, שמואל שיימן אמנם אכזב במכבי חיפה אבל הראה פוטנציאל, לינגאנה היה הקשר הדפנסיבי הטוב ביותר בליגת המשנה, פינטילי אמור להוסיף המון ניסיון וכו'. נראה שנבנה כאן איזשהו שלד שיכול לסחוב את הקבוצה טוב יותר מהשלד שבנה איל ברקוביץ' בעונה שעברה. חלק מההשקעות בשוק העברות השחקנים נראות חכמות ביותר אם כי בעלות סיכון לא קטן. בומבה, למשל, הגיע עבור סכום של כ-3 מיליון שקל וירוויח סכום של 1.5 מיליון שקל בעונה. המטרה, כך נראה, היא למכור אותו בעתיד עבור סכום גדול יותר (ובגלל גילו הצעיר וניסיונו זה אפשרי). אבל בשביל למכור אותו ברווח, הוא צריך להצטיין. מסוכן.

מצד שישי, מי שנחשב כיום לאיש החזק בהפועל תל אביב הוא אמיר כבירי, שעדיין לא רכש את החמישים אחוז שטען שירכוש ושעל פי הערכות ירכוש, בסופו של דבר, כ-10% ובפעימות אמור להגיע ל-30%. כמו כן, הוא לא קיבל עדיין את אישור ההתאחדות לכדורגל להעברת בעלות. על פי מקורות בהפועל, הוא המממן הבלעדי של העברות השחקנים החדשים. הוא שם את הכסף והוא מנהל את הקבוצה. עכשיו, כבירי זה לא מיטש גולדהאר או יעקב שחר. או אפילו אלונה ברקת. אף אחד לא באמת יודע מה מקור הונו וכמה עוד הוא יכול להשקיע בקבוצה. כבירי גם מקבל מחמאות על המוטיבציה שלו לבנות מועדון. אבל ספקות עדיין נשארות לגבי היכולות הכלכליות שלו וכיום יש דיון על כך שהוא קיבל סיוע ברכישת השחקנים מ"מקורות מימון". השקיפות לא בדיוק חוגגת בהפועל החדשה.

מהצד שביעי, הקבוצה עדיין בחובות. בין 12 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל ובמועדון מתלחששים שמקווים ש"כבירי שומר קצת כסף ליום סגריר".

מהצד השמיני האוהדים מודאגים. הם ראו הרבה זריחות אדומות מזויפות וזה לא שמישהו הסביר להם בדיוק מה קורה.

מהצד התשיעי, הפועל תל אביב יצאה בהכרזה בה היא מבטיחה להתנהל בצורה מסוימת. הפועל הכריזה שהם "משקיעים באהבה - עקרונות הניהול של האדומים". ההנהלה הבטיחה גם "מקצוענות נקייה מאינטרסים" וש"המעשים ידברו בעד עצמם - ספינים, גורמים ומקורבים לא אצלנו". גם "חזון, עתיד וקהילה - הילדים הם שחקנים העתיד" הובטחו על ידי ההנהלה החדשה וש"הפועל זה ערכים ונייצג את הפועל בכבוד". כמו כן, ההנהלה הבטיחה "כבוד לאוהד ולעובד וש"המועדון הוא אוהדיו". נראה שהמועדון פועל ביותר מקצוענות אבל זה הכל נעשה מאחוריי סדין אדום. ואולי טוב שכך?

מהצד העשירי, אף אחד לא בטוח עד כמה עמותת האוהדים, 20% בבעלות הקבוצה, מעורבת בניהול המועדון. המועדון הוא אוהדיו אבל כרגע המועדון עובד וזונח את הצורך להסביר לאוהדים מה קורה.

בקיצור, משהו מוזר קורה בהפועל תל אביב. קורים הרבה דברים טובים לצד דברים שמעוררים חששות ודאגות.