האב, הבן ורוח המועדון
דינמו קייב חיה בצל המורשת העצומה של ולרי לובנובסקי עד שבא סרגיי רברוב, אחד מתלמידיו המצטיינים, וקידם את המועדון למאה ה-21
ולרי לובנובסקי היה שחקן כנף אינדיבדואלי אך מקצוען שבגיל 22, בשנת 1966, הוביל את את דינמו קייב לאליפות ברית המועצות. דינמו היתה הקבוצה הראשונה מחוץ למוסקבה שזוכה באליפות הסובייטית והחגיגות באוקראינה היו אדירות. אבל את לובנובסקי שתיית הוודקה האוקראינית הורילקה פחות עניינה. את חגיגת הניצחון שלו הוא לקח למרכז המחקר והמדע של תעשיית הבנייה בברית המועצות בקייב. שם התקבל על ידי מדענים מאושרים שאת התהלבותם צינן עם "הכנסה לפרופורציות" בסגנון הייחודי לו.
- היריבות של מכבי ת"א בליגת האלופות: צ'לסי, פורטו ודינמו קייב
- פערים בלתי ניתנים לגישור
- השמרנות הכלכלית הגיעה לליגת האלופות
"זכינו בליגה, אז מה. זה אומר שפשוט לקחנו יותר נקודות מהקבוצות האחרות. ברגע שאתה מגשים חלום, נגמר לך החלום", אמר לובנובסקי למדען ולודימיר סבאלדיר, שבסך הכל שאל אותו איך הוא מרגיש אחרי הזכייה באליפות. לובנובסקי הצעיר הוסיף ושאל את המדען "מה החלום שלך? התואר שקיבלת? הדוקטורט? הפוסט דוקטורט?". "אולי", ענק סבאלדיר. "אבל כמדען החלום הוא תמיד להעניק לתחום שלך התקדמות אדירה. להשאיר חותם". "זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות על התחום שלי", ענה לובנובסקי. וזה בדיוק מה שהוא עשה.
לובנובסקי, שגדל בעידן בו ברית המועצות השקיעה מאמצים רבים בקידום המדעים, תמיד רצה לאמן ולשלב "מדע" בכדורגל. הוא היה נער כשהסובייטים שלחו את ספוטניק לחלל ואהב לבקר את מרכז הפיתוח למדעי המחשב בקייב. הוא למד הנדסה והתלהב מקיברנטיקה (תחום במתמטיקה שימושית העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם, או אורגניזמים אחרים, ארגונים ומכונות). אהבתו למחשבים, מכונות, הנדסה, סטטיסטיקה וכדורגל, היתה אחראית לסגנון הכדורגל שלו ושל דינמו קייב, אותה אימן. טקטיקה שבנויה על שיטתיות ושחקנים כ"חלקים במכונה", שכל אחד מהם עושה את תפקידו במגרש, אך מצד שני מאפשרת חופש יצירתי לשחקנים מסויימים, שלובנובסקי ראה בהם את עצמו (בתור שחקן אהב לכדרר ולהמציא טריקים עם הכדור). השיטה של לובנובסקי קיבלה ביטוי בספר שכתב עם חברו הסטטיסטיקאי אנטולי זלנטסוב. בבסיס המחשבה של לובנובסקי, שהביאה לדינמו קייב 13 אליפויות, 9 גביעים ושני גביע אירופה למחזיקות, הכדורגל הוא מערכת עם 22 אלמנטים, שמחולקים לשתי תת-מערכות של 11 אלמנטים. שתי המערכות מתנהלות זו נגד זו תחת חוקים מסויימים ובשטח (מגרש) מסויים. במערכת הכדורגל מה שמנצח משחקים, לפי לובנובסקי, זה לא אם תת מערכת אחת מתנהלת טוב יותר מאשר תת המערכת השנייה - אלא אם מערכת אחת מתנהלת ביעילות גבוהה יותר מאשר השנייה. היעילות, לפי לובנובסקי, היא לייצר מערכת שהאלמנטים בה שווים יותר מסכום חלקיה. כדי להגיע ליעילות, החלקים האינדיבדואלים צריכים לעבוד על החיבור והקואלציות ביניהם. לובנובסקי רצה שכל אחד מהאלמנטים שהוא אחראי עליהם יהיה עם כושר גבוה יותר מאשר האלמנט של הקבוצה היריבה. הוא רצה שחקנים טכניים, מהירים וחזקים אבל גם כאלו שיודעים לחשוב ולייצר הזדמנויות לעצמם. כדי להוציא את המיטב מהאלמנטים שלו, לובנובסקי אימץ שיטות עבודה מענפי ספורט אחרים, הוא חינך את שחקניו לתזונה נכונה, כושר שנמדד על פי סטטיסטיקות על המגרש ועוד כל מיני חידושים שהיום נראים כמובן מאליו בכדורגל המודרני.
אמונה באבולוציה
למרות שהתפיסה שלו תמיד הרגישה "קומוניסטית" והיו תעמולנים קומוניסטים שראו בסגנון הכדורגל של לובנובסקי ככדורגל "קומוניסטי", המאמן היה ידוע ביכולות שלו להתגמש ולהשתנות. "כשאנחנו מדברים על אבולוציה טקטית", כתבו לובנובסקי וזלנטסוב בספרם עם השם הקליט "הבסיס המֶתוֹדוֹלוֹגִי של התפתחות מודלים האימון", "הדבר הראשון שאנחנו חייבים לחשוב עליו זה לשאוף לפעולות שימנעו מהיריב להתאים את עצמו לסגנון המשחק שלנו. אם היריב מסתגל לסגנון שלנו, צריך למצוא אסטרטגיה אחרת. זה הדיאלקט במשחק וככה נעים קדימה. המטרה היא מגוון אופציות התקפיות ופעולות שיגרמו ליריב לעשות טעויות. במילים אחרות: צריך להכריח את היריב להגיע למצב שאתה רוצה שהוא יהיה בו. אחת מהדרכים לעשות זאת, זה לשנות את פני השטח עליו היריב משחק".
אחד מהתלמידים המצטיינים של לובנובסקי הגדול הוא סרגיי רברוב, כיום מאמן דינמו קייב, שביום שלישי תתמודד נגד מכבי תל אביב באצטדיון העירוני בחיפה. רברוב מקבל הרבה מאוד קרדיט על כך שהוא החזיר את קייב לימיה הגדולים עם דאבל, שכולל אליפות ללא הפסד. "לרברוב תמיד היה עתיד גדול באימון", אמר עליו שותפו להתקפה בדינמו קייב, אנדריי שבצ'נקו. "רברוב בנה קבוצה עם כישרון נדיר. הוא בעל שפה משותפת עם שחקניו בגלל שהוא מבין את הפסיכולוגיה של השחקנים וגם כל מה שהכדורגל המודרני דורש מהם". רברוב, שכיכב במדי דינמו קייב בשנות ה-ה-90' ושנות ה-2000 המוקדמות, היה עוזרו של אולג בלוחין האגדי, שפוטר מאימון דינמו קייב ב-2014. תחילה רברוב נכנס לנעליו של בלוחין כ"ממלא מקום" אבל אחרי כמה אימונים וזכייה בגביע, שחקני הקבוצה דרשו מההנהלה למנותו למאמן הקבוע של הקבוצה. בעונתו המלאה הראשונה כמאמן רברוב הוביל את קייב לאליפות ראשונה שלה מאז 2009 כאשר גבר על שאטחר דונייצק החזקה. בהרבה מובנים, רברוב גם גבר על "החותם" שהותיר לובנובסקי על קייב. המורשת של המאמן הדגול, שמת כמאמן דינמו קייב, לא הסתיימה באליפויות ובתארים הרבים. רברוב הוא המאמן השמיני של קייב מאז שלובנובסקי מת מסיבוכים של שבץ, וכל מאמן שהיה לפניו היה צריך לעמוד בסטנדרטים המקצועיים, הניהוליים והסגנוניים של המאמן. זה היה המינימום שדרשו אנשי המועדון הוותיק.
יוזף סאבו, שהיה מאמן וסגן נשיא של דינמו קייב הגדיר זאת כבעיה כ"תמיד היה צריך לשאול מה וולרי היה עושה באותה סיטואציה". ג'ונתן ווילסון, כתב הכדורגל האנגלי שמתמחה בכדורגל מזרח אירופי, הרחיב: "זה תמיד היה בלתי אפשרי לנחש מה בנאדם מת היה עושה במצב מסויים, במיוחד כשאותו בנאדם האמין במציאות משתנה והתאמה למציאות הזו". הלחץ שהמציאות הזו בדינמו קייב הפעילה על מאמנים והעובדה שלא באמת הצליחו לשחזר את המוח של ולרי, במקביל לצמיחה של שאחטר דונייצק, הובילה לכך שדינמו קייב נשארה מאחור. רק יורי סמין, המאמן היחיד מבין השמונה שלא שיחק בקבוצה שלובנובסקי (ובכלל הגיע ממוסקבה), הצליח ברמה המקצועית. עד שהגיע רברוב, כאמור.