"מינוי מנהל מקצועי חשוב לנו יותר ממינוי מאמן"

הכדורגל הישראלי חווה לא מעט כישלונות ב־2015, אבל נראה שנקודת השפל שלו היתה ההפסד של הנבחרת לקפריסין - הפסד שחיסל את הסיכוי להעפיל לטורניר היורו המנופח בכל הזמנים. הפסד, שדווקא יכול להיות נקודת התחלה טובה לשיקום הכדורגל הישראלי. כך לפחות רואה זאת מנכ"ל ההתאחדות רותם קמר. "אי־ההעפלה ליורו עשויה לגייס את כל הגורמים מאחורי שיקום הכדורגל הישראלי", אומר קמר בראיון ל"כלכליסט". "בגלל שלא עלינו ליורו התחילו לשאול את השאלות הנכונות במדינה. יש הבנה שזה לא בגלל המאמן או השחקנים, אנחנו הרי 40 שנה מתקשים. הסיבות קשורות לדברים עמוקים יותר מסתם בחירת הרכב. יש כאן מחסור חמור בתשתיות, מחסור במועדונים, מחסור באנשי מקצוע - ועכשיו, כך נראה לי, יש הבנה מלאה שאלו הבעיות".

.

והבעיות יתחילו להיפתר מההתאחדות לכדורגל? אחרי שנים של הסתרת מידע מהציבור, בהתאחדות לכדורגל פותחים דף חדש בכל מה שקשור לשקיפות. "אצל היו"ר עופר עיני הכל על השולחן", אומר קמר. "הוא ודודי גיל (גזבר וסגן יו"ר ההתאחדות - א"ד) הציפו הכל למעלה ועכשיו יש טיפול אמיתי בבעיות. הבאנו לכאן נציג של משרד האוצר במטרה שהכל יהיה על השולחן, שהכל יהיה ידוע".

"הבעיות" הן מורשתו המפוארת של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות. הוא השאיר את הארגון עם גירעון של כ־80 מיליון שקל, חובות לבנקים ושיטות עבודה שכוללות העברות כספים מפוקפקות ולא מדווחות ודו"חות שלא פורסמו בטענות הזויות. כל זה הפסיק עם עופר עיני.

"ב־2014 ראינו מגמת שיפור בדו"חות הכספיים וב־2015 רואים שיפור נוסף", אומר קמר. "אבל כדי להראות שורת רווח מינימלי, אנחנו צריכים רווח תפעולי של 11–12 מיליון שקל. הוצאות המימון והפחת מקזזות לנו את הרווח התפעולי. היינו צריכים לעשות צעדים משמעותיים וכואבים בצד של ההוצאות. קיצצנו כל דבר שהוגדר כשומנים וגם בבשר החי הורדנו. ואנחנו צריכים לעשות צעדים משמעותיים בצד של ההכנסות". לפי קמר, "התקציב ינוע בסביבות 72–73 מיליון שקל כשההכנסות יעמדו על 83–84 מיליון שקל. זה סדר הגודל ב־2014, 2015 וגם ב־2016. אלו יהיו המספרים שנחיה איתם". ההכנסות מזכויות שידור (בזכות מכירה קולקטיבית של זכויות השידור של אופ"א) צפויות להיות יציבות ("אנחנו שמחים להיות מנותקים מהשוק המקומי במובן הזה", לפי קמר) וצפויה עלייה בהכנסות החל ב־2018 מה־Nations League, מפעל סמי־תחרותי שיחליף את משחקי הידידות.

שחקני נבחרת ישראל בהפסד לקפריסין. נקודת מפנה? צילום: ראובן שוורץ

"שלחנו את רביבו לספרד"

המשימה עכשיו היא להגדיל את ההכנסות. "עבור כל התאחדות בעולם, וגם אצלנו, הנבחרת היא מחולל ההכנסה מספר אחת. ואם נעלה לטורניר גדול זה ישנה את המשחק. זה יסייע בכיסוי חובות ובהגדלת הכנסות. ברמה השיווקית בקמפיין הבא יש לנו אתגר, כי הסיכויים לעלות למונדיאל בבית עם איטליה וספרד קלושים. אז צריך לראות איך בכל זאת מצליחים לייצר עוד הכנסות מהנבחרת. אנחנו גם רוצים תרומות מחו"ל מכל מיני קהילות יהודיות ברחבי העולם - מצפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה ועוד. יש חברות שמתמחות בדברים הללו. כמו כן, אנחנו רוצים להפוך את הנבחרת הצעירה למוצר שאנחנו משווקים. זה אמנם כסף קטן, אבל אם אני יכול להביא לרווח ממשחקי הנבחרת הצעירה, אז זה חשוב. גם אם זה רווח של 100 אלף שקל. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לא להיות רווחיים. אנחנו צריכים לצמצם את הגירעון, אבל המטרות שלי, כמלכ"ר, שונות ממטרות של חברה".

האם אתם עדיין בשלב של לרוקן את המים מהספינה הטובעת, או שיש גם תוכנית אסטרטגית לפיתוח?

"ב־2016 מרכזי המצוינות שלנו אמורים לצאת לפועל — עם כסף פיתוח של אופ"א, 2.1 מיליון יורו לארבע שנים. מדובר בשלושה מרכזים: בשפיים, בבאר שבע או בעפולה ובנשר. אנחנו מקווים למנות מנהל מקצועי עוד כמה חודשים, והוא יהיה האחראי על המרכזים וגם על תוכנית אסטרטגית לפיתוח הכדורגל והנבחרות".

ומה כוללים מרכזי המצוינות הללו, שדיברתם עליהם לראשונה ב־2011 ומאז לא קרה כלום?

"הקבוצות ישלחו את השחקנים המצטיינים שלהן, בגילי 12–14, למרכזים. שם הם יקבלו שיעורי השראה - קואורדינציה, כושר גופני, טקטיקה וכו'. אלה יהיו מרכזים למצטיינים כשבכל יום תהיה פעילה בהם שכבת גיל אחרת. יהיו מעקב סטטיסטי, וידאו, ומשם יגיעו השחקנים לנבחרות. במדינה כמו שלנו אנחנו צריכים לדעת מיהם כל השחקנים הכי טובים כבר בגיל 12. אסור לפספס אותם".

ומי שיהיה אחראי על זה הוא המנהל המקצועי?

"כן, על הפרויקט הזה ועל פרויקטים אחרים. הוא יביא את המאמנים לנבחרות הצעירות ולנבחרת הבוגרת. מבחינתנו, מנהל מקצועי הוא מינוי חשוב יותר לכדורגל הישראלי מאשר מאמן הנבחרת. אנחנו מייצרים את התשתית והוא בסופו של דבר יצטרך לבנות תהליך - לא של שנה־שנתיים, זה תהליך לטווח הארוך. נחבר את כל הגופים האחרים שיתמכו בזה. משרד הספורט, משרד האוצר, כי בסופו של דבר זה פיתוח תשתיות, וצריך הרבה כסף לזה".

על אילו מודלים אתם מסתמכים?

"לקחנו כמה מודלים. הלכנו ללמוד מהגרמנים ומהבלגים. שלחנו את חיים רביבו שילמד את מה שקורה בספרד. ואנחנו מנסים להתאים את הכל למציאות הישראלית. ושוב, חוסר ההצלחה קשור למחסור במועדונים, מחסור בתשתיות, היעדר תוכנית לאומית. הכסף הגדול צריך להגיע לתשתיות. מי שאחראי על כך זה לא אנחנו. אנחנו נסייע. אנחנו נוביל, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אין ספק שעבור תהליך כזה צריך החלטת ממשלה. שתהיה תוכנית לאומית. כמו שעשו באיסלנד".

רותם קמר. "לקחנו כמה מודלים. הלכנו ללמוד מהגרמנים ומהבלגים. שלחנו את חיים רביבו שילמד את מה שקורה בספרד" צילום: אורן אהרוני

2018 ללא עבריינים

מה עושים עם אצטדיון רמת גן? אתם מוציאים עליו 5 מיליון שקל בשנה והוא נראה כמו שהוא נראה.

"אצטדיון רמת גן לא יכול להיות תקוע לעד במצב שהוא נמצא בו היום - אבל הוא משמש כמשרדים להתאחדות ואנחנו כן מנסים לייצר איתו הכנסות. אין ספק שצריך לשנות את המצב שלו".

מה עושים עם מעורבות של עבריינים בענף? זה פוגע בתדמית ובכסף שנכנס בסופו של דבר.

"גם כאן עופר עיני היה בעד להציף הכל למעלה. באסיפה הכללית האחרונה עשו תיקונים בתקנון כשהמסר ברור: לא לאפשר לבעלי עבר פלילי להיות חלק מהכדורגל. במקרה של אלי טביב יש דיון בבית משפט בנושא. בעניין מכירת הקבוצה בבעלותו, זה כבר הרבה יותר מסובך, כי מדובר בקניין. בכל מקרה, יש הבדל בין קצב החיים של ההתאחדות לכדורגל וקצב החיים של בתי המשפט בישראל. מעשית, היה יותר קל למנוע מטביב להיות הבעלים מאשר לגרום לו למכור את הקבוצה".

לבסוף, איך תיראה ההתאחדות ב־2018?

"נמשיך להתמודד עם החוב, 80 מיליון שקל זה לא משהו שהולך בקלות. אנחנו מקווים שהמדיניות של עיני תאפשר למדינה לסייע בכך. אנחנו רוצים להגיע למצב שהתוכנית המקצועית רצה, שיש לנו מנהל מקצועי שיעבוד לטווח הארוך ושבישראל יבינו שיש חשיבות אדירה לתוכנית לאומית לכדורגל. כמו כן, חשוב לנו גם שיותר אנשי עסקים רציניים ייכנסו לכדורגל".