השעיר לעזאזל האחרון

חוכמה בדיעבד היא חכמה קטנה מאוד ולכן נחזור חזרה לדבריו של פרדריק הרמל, כתב "האס" הוותיק שמסקר את ריאל מדריד ב-20 שנה האחרונות.

 "רפא בניטס לא יצליח בריאל מדריד", אמר לפני 7 חודשים, מספר ימים לאחר שבניטס מונה לתפקיד. "מישהו עם הפרופיל שלו לא יכול להצליח בריאל מדריד. צריך להיות שחקן לשעבר שמבין את השחקנים היטב, שלא מנסה להרוויח נקודות לאגו שלו על חשבון האגו של השחקנים. צריך אחד כזה שהיה איפה שהשחקנים שלו כיום. שנגע בכל התארים כשחקן. כזה שהוכיח את עצמו עם השחקנים הכי טובים ולא עוד אחד כמו ז'וזה מוריניו - כי זה תמיד יגמר רע".. הרמל, כמו רבים אחרים במדריד, לא הבין למה קרלו אנצ'לוטי עזב. הוא, כמו רבים אחרים, רצה לראות את אנצ'לוטי ממשיך ואת זינאדין זידאן, מאמן קבוצת המילואים של ריאל מדריד וכוכבה הגדול של הקבוצה לשעבר, ממשיך בדרכו. "השחקנים אהבו את קרלו אנצ'לוטי ויהיה להם קשה עם רפא בניטס, שיש לו סגנון אחר, הבנה אחרת של המשחק, טקטיקות אחרות, שיטות אימון אחרות ולא כאלו שמתאימות לשחקנים האלה".

זינאדין זידאן. האם הוא יהיה "הפפ גווארדיולה של ריאל מדריד"? צילום: איי אף פי

רונלדו די אמר את זה לפני כמה חודשים כשהכריז: "אני רוצה לעבוד עם אנצ'לוטי בעתיד. הוא אדם נפלא. כמו דב גדול. איש רגיש שדיברתי איתו כל יום". סרחיו ראמוס אמר דברים דומים וכך גם שחקנים אחרים.

ריאל של אנצ'לוטי אמנם פישלה בליגה אבל הזרימה הרגשית בחדר ההלבשה היתה מצוינת וזכתה באליפות אירופה, התואר החשוב ביותר מבחינת המועדון. אנצ'לוטי קיבל את חדר ההלבשה במה שהוא תיאר בפני כתבים איטלקים כ"מצב חדר ההלבשה הגרוע ביותר שראיתי בחיי". השנה האחרונה של ז'וזה מוריניו במדריד היתה אסון שכתבו עליו ספרים ואנצ'לוטי קיבל קבוצה שבורה. אבל הוא בנה אותה מחדש ועזיבתו בקיץ האחרון עוד יותר לא מובנת כשחושבים על כך שריאל מדריד משלמת לו השנה פיצויי פיטורים בסך 9.5 מיליון יורו (משכורתו לשנה האחרונה בחוזה). עזיבתו היתה מטומטמת ממש כשחושבים על איך פלורנטינו פרס, הנשיא של ריאל מדריד, הסביר את עזיבתו. "מה אנצ'לוטי עשה לא בסדר? אני לא יודע", אמר הנשיא. "הדרישות בריאל מדריד מאוד מאוד גבוהות".

מכונת מזומנים ללא הגה

ריאל מדריד היא מכונת מזומנים. פלורנטינו פרס וסגן הנשיא חוסה אנחל סאנצ'ס בנו מערכת שמשווקת את השם ריאל מדריד בכל העולם ושואבת הכנסות מכל יבשת. ריאל מדריד כבשה את טבלת ההכנסות וגם עשור של הצלחות של ברצלונה לא הצליחו להוריד אותה מפיסגתה. כפועל יוצא, לריאל מדריד יש את השחקנים הכי יקרים בעולם. הסגל בנוכחי של ריאל מדריד נבנה ב-587 מיליון יורו, הכי הרבה בעולם. מאז 2009, תחילת הקדנציה השנייה שלו כנשיא, הוציא יותר מ-850 מיליון יורו על רכישת שחקנים.

הכסף הרב שהוציא על שחקנים, לעיתים מכתיב מי אמור לשחק ואיפה. למשל, גארת' בייל, דרך סוכנו, דרש לשחק במרכז המגרש העונה. לכריסטיאנו רונלדו לא התאים לשחק כחלוץ, איסקו לא רצה לשחק בצד, חאמס רודריגס לא רצה לשחק כקשר הגנתי וכו' וכו'. כל הדרישות הללו הגיעו למשרדו של רפא בניטס שהיה צריך למצוא פשרות ולעיתים להרגיז את הכוכבים הגדולים. אווירה חולה.

כמו כן, השחקנים האיכותיים האלה לא נכנסו למערכת מתקתקת שכל שחקניה עובדים יחד באותו סגנון כבר שנים - ע"ע ברצלונה. וגם לא למערכת שמנוהלת ביד רמה על ידי מאמן כל יכול, ע"ע דייגו סימאונה. בסופו של דבר, השחקנים שהביא פרס נכנסו למערכת ספורטיבית מבולבלת שפעם מנוהלת על ידי ז'וזה מוריניו ופעם על ידי קרלו אנצ'לוטי, שרחוק ממוריניו בסגנונו ושיטותיו כמו שרפא בניטס רחוק מאנצ'לוטי.

העובדה שהמנהלים הספורטיביים של פלורנטינו פרס היו דמויות שוליות או סתם פקידים, החלישה את המהות של ריאל מדריד - כלומר, של ריאל מדריד כמועדון כדורגל ולא מועדון הכנסות אדירות מתאילנד. גם האתוס של ריאל מדריד, ניצחון בכל מחיר, מלחמה לא מתפשרת על המגרש ואלגנטיות אין סוף, נשחק.

בתוך האווקום המקצועי הזה, ריאל מדריד מחפשת זהות כבר הרבה מאוד שנים. ובלי זהות אי אפשר ליצור המשכיות או הישגיות יציבה לאורך זמן.

פרס, כך אומרים בספרד, חושב שזידאן יהיה "הפפ גווארדיולה של ריאל מדריד". כלומר, איש המערכת שקבוצתו כבשה את העולם עם כדורגל חדשני שמחובר לשורשים של המועדון. אבל בעוד פפ גווארדיולה היה דמות שגדלה בתור מועדון שידע לאן הוא הולך, היה ספוג ברוח מפקד מאוד ברורה ("יוהן קרויף בנה קתדרלה, אנחנו רק משפצים אותה", הסביר פפ את תפקידו כמאמן בברצלונה) ורוב השחקנים שיחקו ביחד באותה שיטה במשך עשור, זידאן מגיע לחדר הלבשה שהעיף מאמן אחד, מתגעגע למאמן אחר וההרכב, כך אומרים בספרד, נקבע לעיתים על ידי פרס והאינטרסים העסקיים שלו.

זידאן הוא ככל הנראה ההזדמנות האחרונה של פלורנטינו פרס להחזיר עטרה ליושנה. אם השחקן האגדי לשעבר יפוטר, יהיה קשה לראות את פרס ממשיך עם מאמן אחר. רפא בניטס היה השעיר לעזאזל האחרון של פרס.