למירי רגב יש הזדמנות לעשות היסטוריה

שחקניות הכדורסל של בנות הרצליה ומכבי אשדוד ירדו אתמול מהפרקט רגע לאחר שכדור הביניים נזרק לאוויר. ביציעים נכחו שחקניות מכבי רמת חן ורמת השרון, שלא קיימו אף הן את משחקן בחצי גמר הפלייאוף. בכך מימשו את איום השביתה של איריס שטרק, יו"ר מינהלת הליגה לנשים, והעלו לסדר היום את המאבק על שוויון בחלוקת כספי ציבור בספורט.

שטרק, שגם הגישה בפברואר עתירה לבג"ץ בנושא, מדברת כבר שנים על חוסר צדק חלוקתי בספורט.

ראשי המינהלת וקבוצות ליגת העל לנשים דרשו את העברת הסכום המלא שהובטח מראש על ידי משרד הספורט - 2.5 מיליון שקל - ולאחר שלא הועבר, החליטו לצאת לשביתה. לאחר המשחק, בישיבת דירקטוריון מינהלת הליגה שלא מן המניין, החליטו ראשי המועדונים כי ביום ראשון יעלו הקבוצות להפגנה מול ביתה של שרת התרבות והספורט, מירי רגב.

מירי רגב היא אכן הכתובת למחאה הזו.

במשרד הספורט כינו את המעשים של מינהלת הליגה "חסרי אחריות"; אבל בסופו של דבר, מינהלת הליגה לכדורגל מקבלת 80 מיליון שקל מהטוטו, 14 מיליון שקל עוברים לכדורסל גברים ומינהלת ליגת הכדורסל לנשים אפילו לא מקבלת את ה-2.5 מיליון שקל שדרשה.

הטוטו, שהוא גוף ציבורי שנהפך לזרוע נוספת של משרד הספורט, מציין כי "הסכמי השיווק שהטוטו חותם מול גופי הספורט השונים, מתבצעים בהתאם לשיקולים עסקיים ומסחריים בלבד" אבל האם זה נכון שגוף ציבורי יעשה אפליה בגלל שיקולים כאלו?

איריס שטרק צילום: אוראל כהן

כולם יודעים שמבחינה מסחרית נטו אין לספורט הנשים בישראל מה למכור. הספורט לא מקודם בשום צורה: מופיע בשעות לא שעות בטלוויזיה, ורוב השחקניות אינן בעלות פרופיל ציבורי גבוה. רק בערים בהן לראש העיר יש "ג'וק בראש", משקיעים בקבוצות הנשים. ואם יש איזשהי ספונסר/ספונסרית עם "ג'וק בראש" - אז רק קבוצה אחת או שתיים נהנות מכך. ככה אי אפשר לנהל ספורט מקצועני. ואז נשאלת והשאלה, האם בכלל יש תנאים לקיום ליגה מקצוענית לנשים בישראל?

עם זאת, זו השאלה הלא נכונה. השאלה הנכונה היא, "האם ראוי שמדינה שמתיימרת להיות מערבית ודמוקרטית יכולה להרשות לעצמה שלא יהיו בה ליגות מקצועניות לנשים בספורט?"

מירי רגב צילום: עוז מועלם

בכל העולם המערבי, ספורט הנשים מסובסד וממומן על ידי המדינה - בדרך כלל לאחר מאבקים משפטיים של ספורטאיות על קבלת תנאים דומים לגברים. זה נכון בארה"ב וגם בענפים כגון טניס. פעמים רבות הסבסוד הזה מגיע כתיקון לחברה שלא רואה בספורט מקצועני כפעילות "נכונה" לנשים ולכן גם לא תומכת בזה במסגרת הסכמי חסות או הקצאות.

למשרד הספורט יש פלטפורמה ציבורית נרחבת וגם את המנדט הציבורי להכריז על השקעה מתקנת בספורט הנשים בישראל. רגב, בפרזנטציה של תוכנית ספורט לאומית חדשה, אמרה כי "לתפיסתי הספורט כמו התרבות הוא כלי לשינוי חברתי, עד היום למעשה חלוקת התקציבים חיזקה את החזקים והחלישה את החלשים".

ובכן, חלוקת התקציבים של הטוטו חיזקה את החזקים והחלישה את החלשות. אם רגב רוצה לעשות מהפכה אמיתית היא צריכה להשקיע הרבה יותר בספורט נשים - ברמה העממית והמקצוענית - וזה יכול להתחיל עם הפרדת השיקולים המסחריים מחלקות הכספים של הטוטו דרך "הסכמי חסות".

ולסיום, הערה לטוטו, שמתעקש לקרוא לכל ליגה שהוא מממן "ליגת ווינר". על המגרש יש ווינריות, לא ווינרים, "ערכי המותג" שלכם לא ייפגעו אם יקראו לליגת הכדורסל "ליגת ווינרית".