דרושים מאמנים (ומנהלים) יצירתיים

בחודש שעבר, במשחק בין באר שבע למכבי תל אביב, מאמן באר שבע ברק בכר שינה את המערך של קבוצתו כבר בדקה החמישית באופן שנראה מתוכנן. הוא נתן למכבי לחשוב שהוא משחק במערך מסוים ואז שינה אותו בזריזות כדי לייצר יתרון. נראה שסוף סוף ישנו מאמן יצירתי שמאתגר מחשבתית את הקבוצה היריבה. הרי בואו נחשוב על זה רגע: מדוע לפני שריקת הפתיחה הקבוצות מסתדרות במערך שבו ישחקו (4-4-2, 4-3-3 או כל מערך אחר)? זה כמו להציג לאויב את המערך ושיטת ההתקפה וההגנה לפני שתוקפים אותו. אמנם זו הקבלה קצת קיצונית, אבל לא יעלה על הדעת שבזמן מבצע חומת מגן המפקדים היו מפיצים כרוז שבו היו אומרים לתושבים להתכונן לשיטת התקפה חדשה של הצבא שהיא התקדמות דרך הבתים ולא בסמטאות. הרי אין בזה כל היגיון. בכדורגל, גם אם ההעמדה של השחקנים תהיה לא ברורה, למאמן היריב יידרשו כמה דקות להבין את המערך של הקבוצה. אבל לפעמים כמה דקות מספיקות לייצר יתרון.

ברק בכר. ברק בכר, מאמן הפועל באר שבע. אחד המאמנים היחידים בישראל שמנסה לפתור בעיות בדרך יצירתית צילום: אורן אהרוני

בחזרה למשחק: בכר שינה את המערך עוד כמה פעמים בהמשך המחצית הראשונה כדי לנסות להפתיע. גם בתרגילי הבעיטות החופשיות הוא ניסה תרגיל קצת מפתיע. באחת מהבעיטות שחקני קבוצתו התמקמו מעבר לקו ההגנה של מכבי כדי לנצל שנייה של בלבול ולנסות מסירה למוחמד גאדיר המהיר בצד. אמנם המהלך לא הניב שער, אבל היה מהנה לראות מאמן שמאתגר את עצמו ואת הקבוצה היריבה.

מלבד דוגמאות בודדות כמו במשחק העונה קשה למצוא בכדורגל הישראלי דוגמאות לחשיבה יצירתית פורצת דרך, לא ברמת הנבחרת ולא ברמת הקבוצות. גם בקורסי המאמנים אין דגש על חשיבה יצירתית. דווקא במדינת הסטארט־אפים, שיצא לה שם של מי שמייצרת יתרון תחרותי באמצעות חדשנות ויצירתיות, אנחנו מתקשים להמיר זאת לתחום הכדורגל.

אז מה ניתן לעשות אם אתה מאמן שרוצה לפעול בצורה קצת אחרת? דרכי החשיבה שיוצגו מתאימים למאמן כמו גם למנהל.

תומאס מולר. נותן לפריזבי להדריך אותו צילום: איי אף פי

לחשוב דרך עולם תוכן אחר

בשיחה עם סטפן קרבר, האחראי למרכז המצוינות של ההתאחדות הגרמנית לכדורגל בהמבורג, הוא תיאר לי מהלך של תומאס מולר בנבחרת גרמניה, שבו הוא רץ בצורה קשתית ולא ישרה וגרם לבלבול בין קו הקישור לבין קו ההגנה של הנבחרת היריבה. התנועה הלא צפויה הזאת הובילה לשער. המקור לתרגיל היה במשחק הפריזבי, שבו התנועה הקשתית של הצלחת מולידה מבחר תנועות שבכדורגל פחות מיושמות. לטענתו של קרבר, בכדורגל הגרמני מעודדים את המאמנים לצפות במאמנים בענפים אחרים כדי לפתוח את הראש ולאמץ תרגילים ושיטות מחשבה. הדוגמה הבולטת והידועה יותר כיום היא של פפ גווארדיולה, שבשנת החופש שלו צפה בפוטבול והביא תרגילי חסימות חדשים שמיושמים כיום גם בקבוצות אחרות. זו אחת מהטכניקות החשובות שמסייעות לחשוב מחוץ לקופסה — תקיפת בעיה קיימת בשימוש בעולמות תוכן אחרים.

דוגמה נוספת עלתה משיחה דווקא עם מאמן כדורגל ישראלי בעל ניסיון רב בעיקר עם גילאים צעירים. אותו מאמן שאל את עצמו אם ניתן לעשות שימוש בכדורגל בהגנת לחץ שמבוצעת בכדורסל. אין לשחקנים שלו כושר גופני ויכולות פיזיות הנחוצים לשיטת ההגנה האינטנסיבית שיורגן קלופ מיישם בקבוצות שלו, אבל כן ניתן לבצע הגנת לחץ לפרקים קצרים. היישום די פשוט: בנקודות זמן מתאימות (לפני המחצית לדוגמה) ובהוראה שלו הקבוצה עוברת לשמור באגרסיביות וברמות לחץ גבוהות מאוד. השינוי בקצב המשחק ידוע לשחקנים שלו, אך לא צפוי לשחקני הקבוצה היריבה. אפקט ההפתעה הוא בשינוי הקצב הלא צפוי. למרות ההבדל הברור אפשר לראות טקטיקות כאלה גם בהתקפות של המוביל בתחרויות אופניים או ריצה. אין כאן סגנון משחק אחר, אלא שינוי קצב יזום ומתוכנן שבכוחו להפתיע.

בעבודה עם מנהלים בחברות עסקיות אני מוצא עצמי לא פעם בשיחות על עולם התוכן שלהם; באמצעות שימוש בעולמות תוכן אלה אנו מנסים לפתור בעיות ניהול. זו יכולה להיות בעיה בצוות שלהם שאנחנו מנסים לפתור על פי האופן שבו קבוצת האופניים שבה הם חברים רוכבת. אלה יכולים להיות התפקידים של הנגנים בהרכב המוזיקלי של אותם מנהלים. לשם כך צריך כמובן שהמנהל יהיה פתוח לחשיבה מחוץ לתחום הניהולי שלו. 

תומאס טוכל. משתמש בספרים כדי להוציא את המיטב משחקניו צילום: איי פי

לטפח שחקנים ורסטיליים

נושא זה מורכב יותר ליישום ומבוצע בקבוצות בכירות עם מאמנים מובילים. הקישור של גרמניה במשחק הבלתי נשכח נגד ברזיל במונדיאל 2014 היה מורכב מכמה שחקנים שיודעים לעשות הכל מהכל (סמי חדירה, תומאס מולר, באסטיין שוויינשטייגר, טוני קרוס ומסוט אוזיל), ולכן התיאום ביניהם היה אינטואיטיבי והוביל לתוצאות מרשימות. בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה: בעולם שבו קו ההגנה מתקרב ככל שניתן לקו ההתקפה כדי לצמצם רווחים — האם ניתן יהיה לראות שחקני הגנה בעלי טכניקה טובה מחליפים תוך כדי משחק את השחקנים הקדמיים שיורדים למטה? גם כאן המטרה היא לייצר הפתעה עבור שחקני ההגנה של הקבוצה היריבה, שלרגע לא יידעו על מי לשמור; לייצר מצב שבו הקבוצה מתורגלת לכך אבל הקבוצה היריבה חווה זאת כבלגן לא צפוי.

באיירן מינכן מיישמת בדיוק את הגישה הזאת. מגן כמו דויד אלאבה נמצא גם בעמדה של חלוץ, ועמדות השחקנים משתנות מעמדה מסוימת לכזו שמוגדרת ביחס לשחקנים אחרים.

כדי שזה יצליח שחקני התקפה צריכים לדעת להגן ושחקני הגנה צריכים לדעת להתקיף. זה מצריך מהפכה בדרך האימון ויכולת להכשיר שחקנים לכמה עמדות; לא לאמן ילד בן 12 לתפקיד אחד ולקבע אותו על עמדה אחת.

גם חברות סטארט־אפ והייטק רבות מורכבות מאנשים בעלי יכולות מגוונות שיודעים בעיקר ללמוד ולהיכנס לעולמות תוכן חדשים בזמן קצר. הזמנים שבהם נדרשת מהעובד שליטה בעולם תוכן אחד חלפו להם מן העולם, ועובדים בארגונים תחרותיים נדרשים להיות ורסטיליים. כמו בכדורגל, כך בעולם הארגוני: צריך עובדים שמייצרים יתרון על פני חברות אחרות וצריך מנהלים שייתנו להם קרקע פורייה ללמידה ולצמיחה.

אלי צ'יפים מיפים אוחנה. @(copy_from_editor)@דווקא במדינת הסטארט־אפים, שיצא לה שם של מי שמייצרת יתרון תחרותי באמצעות חדשנות צילום: ראובן שוורץ

תומאס הספרן

בבורוסיה ­דורטמונד אנחנו רואים השנה דוגמה לאימון יצירתי ברמה הגבוהה ביותר, שמצליח להוביל את הקבוצה לשיאים חדשים בצבירת נקודות. לצערו של תומאס טוכל, המאמן, הוא מתחרה נגד באיירן מינכן של פפ גווארדיולה ולכן הסיכוי שיזכה באליפות קטן. עם זאת, השחקנים שלו — שרובם כשלו בשנה שעברה תחת יורגן קלופ — מדגישים את הדרך היצירתית שבה הוא מוציא מהם את המיטב בכל משחק. בדומה לפיל ג'קסון, טוכל משתמש בספרים כדי להוציא את המיטב משחקניו. למשל, הנריק מיחיטאריאן, קשרה הארמני של דורטמונד, הוא איש רגיש מחוץ למגרש, וטוכל מצא את הספר המושלם עבורו —­­­ "The Inner Game of Tennis" של טימות'י גאלוויי, שמתמחה בשיטות אימון. מיחיטאריאן אמר לתקשורת: "הספר הזה כאילו נכתב עבורי. הייתי עושה את כל הטעויות שהסופר הזכיר בו. אני מודה למאמן ששינה את הדרך שבה אני חושב". מיחיטאריאן הפך למוסר המצטיין בכדורגל האירופי העונה, הרבה בזכות ספר שקרא בעקבות מאמנו. די מדהים כשחושבים על זה.

החדשות הטובות הן שהעולם הספורטיבי הולך לכיוון של משחק מאתגר קוגניטיבי ולא רק פיזי. זה התחום שבו יש לנו יתרון יחסי. השאלה אם נשכיל להביא את זה לידי ביטוי.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות