הגביע על שם רונלדו

אף על פי שלא שיחק ברוב המשחק, הזכייה ביורו 2016 של נבחרת פורטוגל היא בראש וראשונה זכייה של כריסטיאנו רונלדו בתואר בינלאומי — הראשון שלו והראשון של פורטוגל בכל הזמנים. למקצוען האדיר הזה, שכל חייו סובבים סביב המשחק ולטורניר הגיע פצוע וגמור מעייפות אחרי כמעט 70 משחקים במהלך העונה, הגיע להוביל את הנבחרת לתואר הזה — והוא השיג את מה שרצה.

כריסטיאנו רונלדו חוגג עם חברים וגביע. "רונלדו הוא מנהיג, האיש הכי חזק בחדר הלבשה מלא באנשים חזקים" צילום: אם סי טי

תשכחו מכל התדמית שדבקה בו. הוא שחקן נשמה ומנהיג בחדר ההלבשה. אולי אחד המנהיגים הכי לא מוערכים בתולדות הכדורגל. "רונלדו הוא מנהיג, האיש הכי חזק בחדר הלבשה מלא באנשים חזקים", הסביר קרלו אנצ'לוטי, שאימן אותו בריאל מדריד בטור ב"דיילי טלגרף". "לרונלדו אכפת מהקבוצה, הוא אוהב את השחקנים שאיתו. אחרי המשחק הוא מדסקס איתם על מה שקרה במשחק, והוא עושה את זה אף על פי שכל העולם מצפה רק ממנו להבקיע בכל משחק. שכל העולם מצפה ממנו לנצח בכל משחק".

לפי אנצ'לוטי, למרות התדמית הנוראית שדבקה בו, "זה תענוג לאמן את רונלדו. הוא עובד הכי קשה. הוא הכי פרפקציוניסט והוא מבין הכי טוב את הדרישות של הכדורגל המודרני. הוא עובד על השיקום שלו קשה כמו שהוא עובד באימון. הוא כל היום מדבר עם הצוות הרפואי, הוא תמיד מנסה להבין מה הוא צריך לעשות. כל חייו של הילד הזה סביב המשחק. הכל נועד להתאים למשחק המודרני. הוא חי, אוכל, שותה את המשחק. המחויבויות שלו לספונסרים הן משניות ביחס למשחק. אפילו חייו האישיים משניים למשחק. הכל מאורגן ככה כדי שהרגע הזה שבו הוא עולה למגרש יהיה הרגע הכי חשוב והוא יגיע אליו בשיאו".

אנצ'לוטי גם כתב על "ההצקות" של השחקנים האחרים. תאקלים שגובלים באלימות והצקות בלתי סופיות — פיזיות ומנטליות. "הוא לא רוצה לריב", כותב עליו אנצ'לוטי. "הוא רק רוצה לשחק ולפעמים תהיתי אם הוא בכלל שם לב ששומרים אותו אישית ובועטים לו ברגליים".

לפי אנצ'לוטי, לרונלדו "אכפת מאוד מפורטוגל ואף פעם לא יפספס משחק שלה אם הוא יכול לשחק. מבחינתו לשחק כדורגל עבור פורטוגל זה משהו שהוא חייב לעשות. ואני יודע שהוא רוצה לזכות בתואר בינלאומי — לא בשבילו, בשביל פורטוגל".

רונלדו שיחק כל דקה עבור פורטוגל בטורנירים גדולים מאז מונדיאל 2006 ועד גמר היורו האחרון, שממנו נאלץ לצאת בגלל כניסה פרועה של דימיטרי פאייט. ועדיין, לפי רונלדו, הזכייה ביורו היא "הרגע הגדול בקריירה שלי". הוא השיג את מה שאחרים וגדולים לא הצליחו: תואר בינלאומי עם פורטוגל. זה כנראה יעלה לו בהיעדרות של ממושכת מהמשחק, אבל זה כנראה גם שווה מבחינתו יותר מהכל. 

"רגע הפציעה היה קשה עבור כולנו", גילה סוארס, המגן הימני. "כולם היו מעט בהלם, אבל במחצית רונלדו היה פנטסטי. הוא אמר לנו כמה מילים שנתנו לנו המון ביטחון. הוא אמר: 'תקשיבו אנשים, אני בטוח שננצח. את בואו נישאר ביחד ונלחם על זה. זה היה פנטסטי. צילום: אם סי טי

"עוזר מאמן"

היו אלו שמתחו ביקורת על התנהגותו של כריסטיאנו רונלדו אחרי שנפצע ונאלץ לרדת בדקה ה־25. רונלדו עודד מהספסל, נתן הוראות וצרח על השופטים. זאת לאחר שחזר לספסל בזמן ההארכה.

.

אבל רונלדו עשה את כל מה שהוא היה יכול לעשות באותם רגעים ומעשיו אולי נראים מוזרים עבורנו — אך לא מחוץ לפורטוגל. רונלדו, עבור כל השחקנים בנבחרת פורטוגל ובכלל עבור המדינה כולה, הוא גיבור־על. הוא הגיע הכי גבוה שאפשר, ובמשחק נגד צרפת עשה את מה שהוא היה יכול לעשות באותם רגעים. מבחינת הפורטוגלים זה בדיוק מה שנדרש ממנו. "זה עניין של אמונה — הניצחון הזה" הסביר ויטו הוגו אלברנגה, עיתונאי פורטוגלי. "רונלדו מסמל את האמונה הזו שאפשר להגיע הכי גבוה".

"ניצחנו את המשחק בשביל רונלדו", הסביר פפה, שהוסיף בדיחה על כך שרונלדו היה "עוזר מאמן מצוין ותפקידו היה לסייע לצעירים". "רונלדו אמר לי שאני אבקיע את שער הניצחון", סיפר אדר, כובש שער הניצחון שקיבל השראה ממילותיו של כוכב ריאל מדריד — כמו כל הנבחרת. "רגע הפציעה היה קשה עבור כולנו", גילה סוארס, המגן הימני. "כולם היו מעט בהלם, אבל במחצית רונלדו היה פנטסטי. הוא אמר לנו כמה מילים שנתנו לנו המון ביטחון. הוא אמר: 'תקשיבו אנשים, אני בטוח שננצח. את בואו נישאר ביחד ונלחם על זה. זה היה פנטסטי. גישה פנטסטית שלו עבורנו. ובאמת הראינו שאנחנו יכולים להילחם ביחד". לפי סוארס, העובדה שרונלדו לא היה מדוכדך, שהוא עודד אותנו — זו גישה נהדרת. תמיד היו לו המילים הנכונות. הוא נתן לנו מוטיבציה, והוא ראה שהשחקנים מגיבים אליו. זה היה טוב מאוד".

אלופת אירופה הנוספת

האליפות הזו של פורטוגל היא גם אליפות אירופה של ספורטינג ליסבון. עשרה שחקנים שגדלו בספורטינג ליסבון שיחקו בגמר במדי פורטוגל — כולל רונלדו והשחקנים המצטיינים בגמר, השוער רוי פאטריסיו וז'ואו מאריו. הדומיננטיות הזו של ספורטינג ליסבון היא לא רק בנבחרת הבוגרת. בערך 25% מהשחקנים בנבחרות הצעירות של פורטוגל גדלו בספורטינג ליסבון, שמעסיקה 150 סקאוטים ברחבי פורטוגל, ברזיל, אנגולה וקייפ ורדה כדי למצוא את "חומרי הגלם" המושלמים ל"מפעל הכדורגלנים" בפרבר השקט של ליסבון, אלוצ'טה. "המפעל" לכדורגלנים משקיע בין 5 מיליון יורו ל־6 מיליון יורו באקדמיה. זו אחת האקדמיות המושקעות ביותר בכדורגל האירופי. את הכדורגלנים שם מגדלים עם מטרה ברורה "להיות שחקנים שמתאימים לרמות הכי גבוהות בכדורגל". השחקנים נבחרים על פי הפוטנציאל (ובין השאר, הם עוברים בדיקות גנטיות לפני שמחתימים אותם על חוזה מקצועני ראשון בגיל 16). יותר מ־35 מאמנים אחראים לכ־350 ילדים במחלקת הילדים והנוער, שכ-50 מהם, המוכשרים ביותר, חיים באקדמיה. לכל קבוצה יש עובדת רווחה והאקדמיה מספקת להם הכל — ממזון ועד חינוך. השחקנים גדלים עם הכדור ברגליים בכל תרגיל (גם חימום וכושר), במטרה שהטכניקה והחיבור לכדור יתחזקו בכל רגע על מגרש. עם זאת, "הליטוש" כפי שמגדירים זאת בספורטינג, נעשה על פי קטגוריות מאוד ברורת: השחקנים שממשיכים במועדון חייבים להראות "חוש תחרותי חזק", "יכולת ריכוז מקסימלית", "יכולת לשנות קצב במשחק", "יכולת לגרום ליריב לעשות טעויות", "רוח קבוצתית חזקה" ו"תנועה קולקטיבית כקבוצה". אלו דברים שגורמים לקבוצה לנצח — יותר מיכולת טכנית כזו או אחרת. אלו בדיוק הדברים שהביאו את פורטוגל לנצח את צרפת בגמר.

אדר חוגג עם חבריו. גדל בבית יתומים צילום: אם סי טי

הגיבור המפתיע

המנצח של המשחק היה אדר, שלא גדל בספורטינג ליסבון. הוא גם לא גדל בקבוצה גדולה ובכלל נולד בגינאה בסאו ולא בפורטוגל. ההורים שלו, מהגרים, שלחו אותו לבית יתומים בפורטוגל מאחר שלא היה להם כסף לגדלו במדינה המאמצת. הילדות הקשה סייעה לו לעבור את מרבית הקריירה בליגות הנמוכות והקשוחות, ובליל ראשון להפוך למבקיע השער החשוב בהיסטוריה של הכדורגל הפורטוגלי. המבקיע המפתיע ביותר. שער של שחקן שהועבר מבראגה לסוונסי בקיץ ואת התקופה הקצרה באנגליה התחיל במשחק גביע הליגה נגד אוקספורד יונייטד כשהמאמן לא מעוניין להכניס אותו כי לא היה בכושר. הוא הועבר לליל הצרפתית באמצע העונה ולא ממש הרשים. את השער כבש מחוץ לרחבה — השער הראשון של פורטוגל ביורו מחוץ לרחבה מאז יורו 2004. זה היה שערו הראשון של אדר במשחק תחרותי עבור פורטוגל. הוא בסך הכל כבש ארבעה שערים ב־25 משחקים. "הוא הברווזון המכוער שהפך לברבור יפה", אמר פרננדו סנטוס, המאמן שלו בנבחרת, והמשיך במוטיב החייתי כדי לתאר את נבחרתו: "היינו פשוטים כמו יונים אבל ערמומיים כמו נחשים".

פרננדו סנטוס המאמן מתחבק עם רבלו דה סוזה, יו"ר ההתאחדות לכדורגל. התחיל כמנהל שירותים טכניים במלון צילום: איי אף פי

המהנדס

לקראת סוף הקריירה שלו כשחקן למד פרננדו סנטוס הנדסה אלקטרונית ומערכות תקשורת. הוא תכנן את חייו אחרי הכדורגל כמהנדס, ובשנותיו האחרונות כשחקן באסטוריל עבד גם כמנהל שירותים טכניים במלון פאלסיו — אחד מהמפוארים בפורטוגל. גם כשהחל את הקריירה שלו כמאמן בקבוצות האזור, נשאר מנהל במלון. "החיים שלי היו הנדסה, לא כדורגל", אמר בראיון לעיתון הפורטוגלי "סול" לפני שנתיים. רק כשקיבל הצעת עבודה בפורטו ב-1998 — נאלץ לעזוב את המלון ולהתמקד בקריירה "השנייה" שלו כמאמן.

.

אולי בגלל זה סנטוס — בניגוד למאמנים אחרים — לא רואה את הכדורגל כעניין של חיים או מוות. איך אתה רוצה להיזכר? שאלו אותו עיתונאים פורטוגלים במהלך הטורניר. "איך? כאבא טוב, כבן טוב, כבן זוג טוב וכחבר טוב", ענה. אבל מה עם כדורגל? התעקשו המראיינים. "זה לא משנה", ענה סנטוס. "לכדורגל אין משמעות אם משווים אותו לאבהות או לחברות. כלום. אפס".

לאורך הטורניר פרננדו סנטוס הכניס את כולם לפרופורציה המתאימה. אבל במקביל החדיר אמונה בשחקניו שהכל אפשרי. אחרי התיקו המאופס נגד אוסטריה, שסיבך את הפורטוגלים, אמר סנטוס: "אני נשאר כאן עד 11 ביולי ואני לא יוצא לחופש. איך אני יכול להבטיח את זה? בגלל שאני מאמין בשחקנים שלי. למה שאני לא אאמין בהם? הם לוחמים". אדר, החלוץ שכאמור לא ממש כובש בקבוצותיו או בנבחרות, הובא לצרפת על ידי סנטוס רק "בגלל שהוא לוחם דגול". הלוחם הדגול הזה, כאמור, סיפק רגע של השראה שהוביל את פורטוגל לאליפות אירופה היסטורית. "מבחינתי, שכל משחק ייגמר בניצחון שלנו ובזה שאנשים יגידו שלא הגיע לנו", סיכם סנטוס את היורו. לכדורגל, כך נראה, יש פחות משמעות.

הפורמט חייב ללכת

הכדורגל פחות משמעותי כי בפורמט של היורו, 24 נבחרות שרק שמונה מהן מודחות לפני שמינית הגמר, אפשר לעלות לגמר מבלי להצטיין. על פי המדדים הסטטיסטיים, פורטוגל היא הנבחרת השביעית הכי איכותית בטורניר. אך הפורמט אפשר לה לעלות לשלב שמינית הגמר גם לאחר שסיימה במקום השלישי מאחורי איסלנד והונגריה ולהגיע לגמר רק עם ניצחון אחד בתוך 90 דקות.

הפורמט, מבחינת מקצועית, היה כישלון. כן, נזכור את וויילס ואיסלנד, אבל עם 2.1 שערים למשחק (1.92 שערים בשלב הבתים), מדובר

.

בטורניר עם פחות שערים למשחק מאשר מונדיאל 1990 הזכור לרעה (טורניר שהוביל לשינויי חוקי במשחק כדי להופכו לאטרקטיבי יותר). השחקנים של הנבחרות ההתקפיות הסבירו ש"קבוצות לא רצו לשחק" והפורמט אפשר להן לשחק על תיקו או אפילו על הפסד מינימלי, כי כששלוש מארבע קבוצות עולות מבית, אפשר היה להגיע לשלב הבא גם בלי לנצח. באופ"א מרוצים מהטורניר — בעיקר בגלל רווח של יותר מ־800 מיליון יורו שמצפים לו. אבל בטווח הארוך, הפורמט הזה יהיה חייב להשתנות.

.