נשות הכדורגל בארה"ב יוצאות למלחמה במוסדות הכדורגל של המדינה
נבחרת כדורגל הנשים של ארה"ב (USWNT) העבירה את השנה מאז זכייתה שוברת השיאים בגביע העולם בחגיגות ייחודיות למדי: בקרב נגד התאחדות הכדורגל האמריקאית לקבלת אותו תגמול פיננסי, תנאים והסדרי נסיעות כמו הגברים
18:2617.07.16
נבחרת כדורגל הנשים של ארה"ב (USWNT) העבירה את השנה מאז זכייתה שוברת השיאים בגביע העולם בחגיגות ייחודיות למדי: בקרב נגד התאחדות הכדורגל האמריקאית לקבלת אותו תגמול פיננסי, תנאים והסדרי נסיעות כמו הגברים.
קראו עוד בכלכליסט:
- יום האישה הבינלאומי: כך מיתגו האמריקאים את אלופות העולם בכדורגל
- שוויון מלאכותי
- דבר הכדורגלנית: "מה המקצוע האמיתי שלך?"
מאז ששופט פסק לאחרונה שההסכם הקיבוצי הנוכחי תקף, ובכך מנע מהן את הזכות לשבות, והשיחות עם ההתאחדות על הסכם קיבוצי חדש נתקלו במבוי סתום, הנבחרת החלה לחשוב ביצירתיות. "הספיק לנו", אמרה כוכבת הנבחרת מגאן ראפינו לניו יורק טיימס. "כופפו את ידינו". צילום: טוויטר בסוף השבוע האחרון במשחק נגד דרום אפריקה בסולידר פילד בשיקגו, הן העלו את הקרב לדרגה חדשה, שכללה חולצות עם הכיתוב "משחק שווה, שכר שווה" (EqualPlayEqualPay), קעקועים זמניים ודיווחים במדיה החברתית.
מאז ששופט פסק לאחרונה שההסכם הקיבוצי הנוכחי תקף, ובכך מנע מהן את הזכות לשבות, והשיחות עם ההתאחדות על הסכם קיבוצי חדש נתקלו במבוי סתום, הנבחרת החלה לחשוב ביצירתיות. "הספיק לנו", אמרה כוכבת הנבחרת מגאן ראפינו לניו יורק טיימס. "כופפו את ידינו".
במקביל למשחק של הנבחרת נגד דרום אפריקה, קבוצות ווסטרן ניו יורק פלאש וסיאטל ריין מליגת הכדורגל הלאומית לנשים (NWSL) שיחקו על מגרש תת רמה. זה היה סימן ברור שהדרישה לשוויון לא נוגעת רק לכסף, אלא לכבוד. מכיוון שהאצטדיון הביתי שלהם אירח הופעה של TLC, הפלאש אירחו את ריין באצטדיון סמוך שלרוב מתקיימים בו משחקים בליגת הבייסבול הנמוכה (minor-league baseball). לרוע המזל, המגרש באצטדיון הזה הוא בגודל 100 יארד על 58 יארד (91 מטרים על 53 מטרים), קטן בהרבה מהסטנדרט בליגה של 100 יארד על 70 יארד (91 מטרים על 64 מטרים).
בנוסף לשטח הקטן יותר, שהפך את המשחק לכמעט בלתי אפשרי, המגרש גם היה במצב גרוע והאוהדים נאלצו לשבת הרחק מהאקשן. באופן כללי, זה היה אסון ושחקניות הנבחרות היו מודעות למצב וצייצו על כך.
צילום מסך של ציוץ של כדורגלנית אלי קריגר על מגרש כדורגל נשים על מגרש בייסבול
"מימדי המגרש לא עמדו בתקן, אך בשל גורמים שונים, מנהלת הליגה קיבלה את ההחלטה לאשר את המשחק הערב", מסר קומישינר הליגה ג'ף פלאש. "במבט לאחור, קיבלנו את ההחלטה הלא נכונה".
מאמנת סיאטל לאורה הרווי, זעמה בגלל ההחלטה לשחק על המגרש, וקראה לסיטואציה "פארסה שאסור שתחזור על עצמה".
נבחרת הנשים הלאומית לא נלחמת כדי ששחקניות הליגה ירוויחו את אותם סכומים כמו בליגת הגברים (MLS). ליגת הנשים החלה לפעול רק לפני ארבע שנים, ומשחקת עונה מקוצרת. בשלב זה, שכר המינימום לשחקנית בליגה שלא משחקת גם בנבחרת הלאומית עומד על 7,200 דולר, כשהסכום המקסימאלי הוא 39,700 דולר. אולם, התאחדות הכדורגל האמריקאית, אותו גוף נגדו יוצאת נבחרת הנשים לשכר שווה, מעורבת בכבדות בליגת הכדורגל הנשית.
היא מממנת את המשכורות של כל השחקניות בנבחרת, מארחת את משרדי ה-NWSL, ומעורבת בקביעת מועדי המשחקים. הסיבה בגללה ההתאחדות כל כך מעורבת בליגה היא שהליגה עוזרת לפתח את המשחק ומספקת הזדמנויות לשחקניות להיות מעורבות בכדורגל ולפתח את הכישרון שלהן גם אחרי סיום הלימודים במכללה.
במילים אחרות, ליגת הנשים עוזרת לייצר עוד אוהדים, להרחיב את מאגר הכישרונות ולשמור על שחקניות הנבחרת פעילות לאורך השנה. אלו הן הטבות גדולות להתאחדות.
מסיבה זו קל לראות מדוע השחקניות מאחדות את עניין המגרש המביך ביחד עם אי השוויון המזלזל איתו מתמודד כדורגל הנשים בארה"ב, החל ממלונות עלובים ועד למגרשים שלא ניתן לשחק עליהם.
נבחרת הנשים, שזכתה בגביע העולם, הרוויחה גם 6 מיליון דולר פחות מנבחרת הגברים, שהפסידו בשמינית גמר המונדיאל. הנשים גם נדרשו לשחק 8 מבין 10 המשחקים במסע הניצחון שלהן על דשא סינטטי ולא דשא אמיתי. הגברים לא שיחקו על דשא סינטטי כבר שלוש שנים. האפליה לא נעצרת פה. כשנבחרת הגברים משחקת בלוס אנג'לס, הם טסים במחלקת עסקים, ושוהים במלון לנגהאם היוקרתי בפסדינה, שהחדר הזול ביותר בו עומד על 249 דולר, והסוויטות עולות מעל אלף דולר. לעומת זאת, נבחרת הנשים טסה במחלקת תיירים ולנה במלון בלמאר במנהטן ביץ'. החדר היקר ביותר במלון הזה עולה כמו החדר הזול ביותר בלנגהאם.
הגברים מעולם לא זכו במונדיאל, הנשים הן אלופות העולם.
על פי ההצהרות הפיננסיות ל-2015, ההוצאות על נבחרת הגברים היו מעל 31.1 מיליון דולר, בעוד שנבחרת הנשים עלתה למארגנים קצת מעל 10.3 מיליון דולר. בשנה שעברה, המאמן הראשי של נבחרת הגברים הרוויח שכר של 3.2 מיליון דולר, בעוד שמאמנת הנשים גרפה 185 אלף דולר. (השנה השכר שלה עלה בנדיבות ל-250 אלף דולר).
לרוע המזל של נבחרת הנשים, הן כרגע נמצאות בתקופת המתנה. במרץ, 5 חברות של הנבחרת הגישו תלונה פדראלית על אפליית שכר בפני ועדת שוויון הזדמנויות, אך ההכרעה תגיע רק בעוד מספר חודשים.
הנבחרת מתוסכלת גם מהיעדר העניין שמפגינה ההתאחדות במו"מ על הסכם קיבוצי חדש לקראת פקיעת ההסכם הנוכחי בסוף השנה. סוניל גולאטי, נשיא ההתאחדות האמריקאית, לא נכח ולו בפגישה אחת. "זה מתסכל לדעת שהוא טוען שהוא רוצה להשיג הסכם, אך לא מגיע לפגישות", אמרה ראפינו לניו יורק טיימס. "אני הייתי בשלוש פגישות, טסתי שש שעות לצד השני של המדינה והפסקתי את תהליך השיקום שלי כדי להגיע לניו יורק, שם הוא מתגורר. והוא לא מסוגל להגיע אפילו לפגישה".
נבחרת הנשים היא גם הפייבוריטית לזכות במדליית זהב באולימפיאדה בריו, וקרוב לוודאי שימשיכו למשוך אוהדים ולזכות בפופולאריות הקיץ. הן צפויות לנצל את הבמה הזו כדי להמשיך ולקדם את הדרישה ליחס שוויוני. "לא מדובר פה בשוד כספי, אלא בלעשות את המעשה הנכון, המעשה ההוגן", כתבה קרלי לויד בניו יורק טיימס. "צריך להתייחס לאנשים כפי שמגיע להם, לא משנה מה המין שלהם".
