האם אפשר לכסות עלות שחקן במכירת חולצות שלו?
אף קבוצת כדורגל מעולם לא הצליחה להחזיר לעצמה את דמי ההעברה על שחקן באופן ישיר ממכירת חולצות רפליקה שלו
אף קבוצת כדורגל מעולם לא הצליחה להחזיר לעצמה את דמי ההעברה על שחקן באופן ישיר ממכירת חולצות רפליקה שלו.
- מוכרת החולצות המצטיינת של אירופה: מנצ'סטר יונייטד
- צ'לסי היא הקבוצה השנואה ביותר בפרמיירליג
- פול פוגבה יקבל 40 מיליון יורו מאדידס
חולצת זלאטן של מנצ'סטר יונייטד. אדידס משלמת 75 מיליון ליש"ט בשנה למנצ'סטר יונייטד צילום: רויטרס
על פי הנהוג בתעשייה, אדידס, נייקי, פומה ויצרניות חולצות אחרות מרוויחות בין 85%-90% מכלל ההכנסות ממכירת חולצות. אף שישנם כמה יוצאים מהכלל, קבוצה כמו באיירן מינכן שהיא בבעלות חלקית של אדידס עשויה לקבל נתח גדול יותר מההכנסות (או נאפולי שלא מקבלת כסף מנותנת החסות אך מקבלת את כל ההכנסות מהמרצ'נדייז). בנוסף, באופן כללי לאחר שנמכר מספר רב של חולצות, חלוקת ההכנסות על המכירות הנוספות נוטה יותר לטובת המועדון. אך אלו הם היוצאים מהכלל לחוק הכללי.
לדוגמה, למנצ'סטר יונייטד יש הסכם אספקת מדים לעשר שנים עם אדידס בשווי 750 מיליון ליש"ט. זוהי אחת מעסקאות המדים היקרות בהיסטוריה של הכדורגל (מאחורי ההסכם של ברצלונה עם נייקי והחוזה החדש של ריאל מדריד עם אדידס, שעוד לא פורסם באופן רשמי).
אולם, הסיבה העיקרית בגללה אדידס משלמת למנצ'סטר יונייטד 75 מיליון ליש"ט בשנה, אינה רק כדי שהלוגו שלה יתנוסס בקטן על המדים ולשימוש בקבוצה לצרכי שיווק. השיוך של אדידס עם אחת מקבוצות הכדורגל העולמיות היחידות כמובן שעוזר לחברה להשתלט על נתח שוק בשווקים המתעוררים ומחזק את הנוכחות שלה בשווקים המפותחים. אולם עבור הספקים, עסקאות מדים הן עסקאות רישוי, ושם טמון השווי האמיתי לאדידס.
קבוצות כדורגל הן מטבען קבוצות כדורגל. כלומר, הן אמורות לעשות דברים הקשורים לכדורגל. אין להן את התשתיות הנחוצות לייצר ולהפיץ מיליוני חולצות. רבות מהן לא יכולות אפילו לנהל חנות מקוונת, ולכן מוציאות למיקור חוץ את ניהול הלוגיסטיקה הזו.
למעשה, מנכ"ל אדידס הרברט היינר הכתיר את העסקה כ"שיתוף פעולה שמסמל אבן דרך עבורנו בכל הקשור לפוטנציאל קידום המכירות. אנחנו מעריכים כי המכירות יטפסו ל-1.5 מיליארד ליש"ט לאורך השותפות".
על אף השמועות המתרוצצות, מכירות החולצות של זלאטן איברהימוביץ' לא הכניסו למנצ'סטר יונייטד 50 מיליון ליש"ט, סכום הגבוה מהשכר שלו. הטענה הזו רחוקה מהאמת. יונייטד אפילו לא מרוויחה אוטומטית את אחוז התמלוגים הסטנדרטי בתעשייה שנע בין 10-15%, ללא ספק מכיוון שהתשלום השנתי של 75 מיליון ליש"ט הוא כל כך גבוה. תכנית התמלוגים של יונייטד נכנסת לפעולה רק לאחר שמספר מסוים של חולצות נמכרות.
כמו כן, המשפט של זלאטן איברהימוביץ' על כך ש"מכירת החולצות שלי יממנו את הרכישה של פול פוגבה", הוא נחמד מאוד אבל זה רק נחמד.
בעונה שעברה נמכרו קצת פחות מ-3 מיליון חולצות של יונייטד. כמקרה מבחן בוא נצא מנקודת הנחה שאיברהימוביץ' עוזר למכור 300 אלף חולצות נוספות. עלייה של 10% היא תחזית אופטימית ביותר, במיוחד בהתחשב בכך שאיברהימוביץ' חתום בנייקי ולא ייקח חלק בפעילויות קידום מכירות של אדידס. חוזה זכויות הדימוי שלו עם הקבוצה קרוב לוודאי שיאפשר ליונייטד לכלול אותו בפעילויות קידום של אדידס, אך רק כל עוד הוא מופיע עם שני שחקנים נוספים והפעילות לא מרמזת כי איברהימוביץ' יקדם באופן אישי את אדידס.
בנוסף, בעוד שאוהדים רבים של יונייטד עשויים לבחור לקנות חולצה של איברהימוביץ' על פני חולצה של שחקן כמו כריס סמולינג, מדובר על אוהדים שבכל מקרה התכוונו לרכוש חולצה.
בוא נצא מנקודת הנחה נוספת שהתמלוגים של יונייטד מחייבים מכירה של 3 מיליון חולצות, והמועדון מקבל 15% על כל חולצה נוספת שנמכרת. בהנחה שחולצה עולה 70 ליש"ט, מדובר על 21 מיליון ליש"ט נוספים במכירות נטו כתוצאה ממכירת 300 אלף חולצות נוספות.
הנתח של מנצ'סטר יונייטד מזה יעמוד על מעט יותר מ-3 מיליון ליש"ט. שלא יהיה ספק, 3 מיליון ליש"ט הוא סכום משמעותי, אך הוא מייצג פחות מ-20% מהעלות המשוערת של איברהימוביץ' העונה למועדון (שכר, דמי סוכן, מענק חתימה, זכויות דימוי).
כך שבמקרה הטוב ביותר, יונייטד צפויה לרשום 3 מיליון ליש"ט בהכנסות נוספות. סכום מכובד אך רחוק מלכסות את עלות העסקה, ובוודאי שלא מתקרב ל-50 מיליון ליש"ט שהשמועות גרסו.
