מקריסה לפריחה - שאלו את דורטמונד הכיצד
ב־2004 בורוסיה דורטמונד לא היתה יכולה לשלם לשחקנים שלה. ב־2016 יש לה את השחקנים הצעירים הכי מלהיבים בעולם שמשחקים כדורגל מרהיב, המועדון ברווחים ומחלק דיבידנדים לבעלי מניות והעתיד ורוד. כך עושים מהפך ניהולי בלי בעל הון
בשנת 2004 בורוסיה דורטמונד הייתה על סף קריסה. המועדון היה בדרך להפסד שנתי של כ־55 מיליון יורו, ושקוע בחובות לבנקים ומוסדיים בעומק של כ־200 מיליון יורו. בנקודת השפל שלו היה צריך לקבל הלוואה של 2 מיליון יורו מבאיירן מינכן ולא הצליח לשלם משכורות לשחקנים.
- בורסיה דורטמונד הכניסה 376 מיליון יורו בעונת 2015/16
- למרות הקשיים: מספר "הבעלים" של בורוסיה דורטמונד גדל ב-500
- אופ"א לא מאפשרת למועדוני מופת להצליח
היום, 12 שנים לאחר מכן הקבוצה בנויה משחקנים צעירים ומרשימים שנרכשו בסכומים מכובדים, השחקנים נותנים הצגות התקפיות מדהימות ומנכ"ל המועדון האנס יואכים ואצקה מצהיר בגאון: "בכל 107 שנות קיומו של המועדון, לא היה מצב טוב יותר הן מבחינה תחרותית והן מבחינה ניהולית וכספית יחדיו, כמו המצב כיום".
בנוסף, חברת “creditreform” המבצעת דירוגי אשראי ואוספת מידע פיננסי ומידע העוסק בחובות לנותני אשראי ברחבי העולם הכריזה על המועדון כבעל דירוג 100 במדד הכושר פרעון של החברה, משמע המועדון נמצא בטווח סיכון הכי נמוך להיכנס למצב של חדלות פרעון בשנה הקרובה.
הישגים והפסדים
בורוסיה דורטמונד נסחרת בבורסה ומדובר במועדון היחיד בגרמניה שהונפק. המועדון הונפק לראשונה בשנת 2000 וכיום נסחר במספר בורסות בגרמניה כמו פרנקפורט, ברלין וגם נסחר בשוק אלקטרוני. גובה החובות של המועדון ב-2004 נאמדו בסכום של כ-200 מיליון יורו, כך נאמר על ידי תומאס טריס, מנהל הכספים הראשי של המועדון משנת 2006, ואחד האחראים למהפך הניהולי במועדון.
הצניחה הפיננסית של דורטמונד הגיעה לאחר התקופה הכי מוצלחת על המגרש של המועדון. בטווח שבין השנים 1995-2002 המועדון זכה ב־5 תארים כאשר מתוכם 3 אליפויות מקומיות וזכייה בליגת האלופות ב־1997. בדורטמונד נכנסו לחובות בעקבות הוצאות גבוהות על רכישת שחקנים ומשכורותיהם ולקו בכך שלא תיכננו את משאבי המועדון לטווח האחרון אלא התמקדו במה שקורה בהווה.
אחד הגורמים המשמעותיים בקריסה של דורטמונד הייתה צניחה בערך המניה של המועדון בעקבות כשלונו להעפיל לליגת האלופות בעונת 2003-04 לאחר הפסד בפנדלים לקלאב ברוז' בסיבוב השלישי של המוקדמות. הכישלון המקצועי פגע משמעותית בהכנסות עתידיות והמועדון פשוט לא היה מסוג להתמודד עם ההוצאות ביחס להכנסות שלו. הסחרור המקצועי הוביל לניהול פזרני ולהעמקת החובות.
קודם כל: קצת סדר
אחד המהלכים שננקטו מידית כדי לייצר הכנסה למועדון היה הענקת חסות לאיצטדיון הווסטפאלנשטדיון, הידוע כיום בתור הסיגנל אידונה פארק לאחר שהמועדון מכר את הזכויויות השמיות של האיצטדיון לחברה ב־2005. ההסכם עם חברת הביטוח המקומית עתיד להתקיים עד 2026 לאחר שב־2014 המועדון והחברה הודיעו על הארכת ההסכם. ההסכם הזה מכניס לדורטמונד כ־7 מיליון דולר בשנה ע"פ פורבס.
פעולה נוספת שננקטה ע"י טריס, וואצקה וריינהארד ראובל (נשיא המועדון) הייתה הגעה להסכם עם הנושים לשינוי מבנה החובות קיים, השינוי יכול להתבטא בדחייה של מועדי התשלום והפחתת הריביות הקיימות (תלוי הסכם). הפעולות האלו הקנו לדורטמונד אוויר לנשימה וזמן להכין תוכנית כלכלית להבראת המועדון מבחינה ניהולית, פיננסית ומקצועית.
חסות ובעלות
כיום המועדון נקי מחובות וההכנסה שלו מתפלגת ל־3 מרכיבים עיקריים: הכנסות מיום המשחק, מכירת זכויות שידור והכנסות מסחריות הכוללות הסכמי חסויות ומרצ'נדייס. בין הספונסרים המרכזיים של המועדון ניתן למצוא חברות בכירות כמו פומה שנותנת את החסות לציוד וביגוד הקבוצה משנת 2012, וההסכם עתיד להתקיים עד שנת 2020. חברת הביטוח סיגנל אידונה שהוזכרה מקודם וחברת Evonik, חברת אחזקות המתמחה בייצור חומרים כימים, היא נותנת חסות החולצה משנת 2006 וב־2014 האריכה את החסות עד לסוף עונת 2024-25. שווי ההסכם עם Evonik מוערך בכ־300 מיליון יורו.
שלושת החברות אינן רק נותנות חסות אלא גם מחזיקות במניות מהמועדון. ל־Evonik 14.83% מהמועדון, לפומה 5% ולסיגנל אידונה 5.43% מהמניות. מכירת המניות נעשתה כדי לגייס כספים ולסייע למועדון בהשתקמות. המועדון העמיד למכירה ב־2014 עוד כ־24.5 מיליון מניות כאשר מניה בודדת נמכרה בשווי של 4.66 יורו. דורטמונד הצליחה לגייס באמצעות המכירה לנותנות החסות כ-140 מיליון יורו כשמתוכם היא תפנה 40 מיליון יורו לצורך כיסוי חובות. הסכום הנותר מגיוס הכספים ישמר כרזרבה במועדון לצורך שיפור נזילות במקרה הצורך.
רווחים ודיבידנדים
ב-19 לאוגוסט השנה התפרסמו הנתונים הראשוניים לגבי מצבה הפיננסי בעונת 2015-16. המועדון רשם שיא הכנסות בסכום של 376.3 מיליון יורו, שיפור של 36.3% מהשנה הקודמת. יחד עם זאת נרשם גם גידול ברווח הנקי כאשר לשנת 2015-16 הרווח עומד על 29.4 מיליון יורו בהשוואה לרווח נקי של 5.5 מיליון יורו מהשנה הקודמת. בזכות השיפור במצב הפיננסי המועדון אף חילק דיבידנד של 0.05 יורו למניה.
במועדון הבינו מי הנכסים הכי חשובים שלהם ולא מדובר בשחקנים על הדשא. בשנת 2014 החוזה של המנכ"ל יואכים ואצקה הוארך עד 2019 ושנה לאחר מכן החוזה של תומאס טריס הוארך גם כן עד שנת 2020. כששני האנשים הללו נמצאים במועדון לעוד מספר שנים, נראה כי המועדון נמצא בידיים טובות ובקו הניהולי הנכון.
בגרמניה, מודל הבעלות על מועדוני כדורגל הידוע בתור חוק ה־50+1, לפיו הבעלות על מועדונים תמיד תישאר בידי המועדון או האיגוד הספורטיבי. חוק זה מונע השתלטות של תאגידים על מועדונים. מודל זה גורם למועדוני הכדורגל בגרמניה להתנהל בצורה עסקית וכלכלית מחושבת יותר. תהליך השיקום של דורטמונד עוד יותר מרשים מאחר שאינו תלוי בבעל הון שהכניס את היד לכיס וכיסה את ההפסדים והחובות אלא באנשי ניהול ־ פיננסי ומקצועי.
ניהול מקצועי מוצלח
על הניהול המקצועי אחראי מיכאל צורק, שחקן לשעבר בקבוצה שאחראי להבאתם של המאמנים יורגן קלופ ותומאס טוכל וגם לבניית הקבוצה דרך שוק העברות השחקנים. צורק, עם צוות הסקאוטים שלו, בונה קבוצות משחקני האקדמיה של המועדון ורכישות נכונות וזולות של שחקנים משווקים לא מוכרים בדרך כלל. את רוב השחקנים שהביא לדורטמונד מכר ברווח ניכר.
את הקבוצה הנוכחית בנה עם הרבה יותר כסף מבדרך כלל. הקבוצה שילמה 110 מיליון יורו עבור 8 שחקנים בגיל ממוצע 22. את הרכישות ביצעה הקבוצה בזכות כספים של מכירת 5 שחקנים בגיל ממוצע 26 בסכום של כ־111 מיליון יורו. בין השאר הובאו אוסמה דמבלה בן ה־19 מרן הצרפתית (15 מיליון יורו), רפאל גוריירו בן ה־22 מלוריין הצרפתית (12 מיליון יורו) אמרה מור בן ה־18 מנוריאלאנד הדנית (7 מיליון יורו),שלבטח ימכרו ברווחים נאים בעוד מספר שנים. כמו כן, השחקנים המנוסים שהובאו (אנדרה שורלה ־ 30 מיליון יורו, מריו גצה ־ 22 מיליון יורו, סבסטיאן רודה ־ 12 מיליון יורו ומרק בארטה ־ 8 מיליון יורו) עוד לא בני 26.
בעולם מועדוני הכדורגל אינם רווחיים ובטח אינם נקיים מחובות, בורוסיה דורטמונד היא היוצאת מן הכלל ומהווה מודל לחיקוי למועדונים נוספים שאפשר לשמור על התנהלות כספית נכונה יחד עם פעילות תחרותית ברמה הגבוהה ביותר.