מחקר: נגיחות בכדור עשויות להוביל לפגיעה מוחית
מכות חוזרות בראש שסופגים שחקני כדורגל לאורך הקריירה שלהם עלולות להוביל לנזק מוחי ארוך טווח, כך על פי מחקר ראשוני שערכו בבריטניה
- כדורגל נגד אלצהיימר
- ההתאחדות לכדורגל באנגליה דורשת מפיפ"א לבדוק אם יש קשר בין דימנציה ואלצהיימר לכדורגל
- הכדורגל צריך זעזוע אמיתי כדי להתייחס לזעזוע מוח ברצינות
המחקר, הראשון מסוגו, מתמקד בהשערה ששחקנים שנגחו בכדורים כבדים הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות בדמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים. בעקבות הממצאים, הודיעה התאחדות הכדורגל האנגלית כי תבחן את התחום הזה יותר לעומק. עם זאת, המומחים מציינים כי שחקנים חובבים שלא משחקים במסגרת תחרותית קרוב לוודאי שלא יסבלו מבעיות דומות.
המחקר, שנערך בהיקף קטן, פורסם בכתב העת Acta Neuropathologica. חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון ומאוניברסיטת קרדיף בחנו את המוחות של חמישה שחקני כדורגל לשעבר ושל אדם אחד שהיה שחקן חובב כל חייו. הם שיחקו כדורגל בממוצע 26 שנים וכל השישה חלו בדמנציה בשנות ה-60' לחייהם. בעת הניתוח לאחר המוות מצאו החוקרים סימנים לפגיעה מוחית הנקראת אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE) בארבעה מהמקרים שנבדקו. CTE גורמת לאיבוד זיכרון, דיכאון ודמנציה, והיא אופיינית לשחקני פוטבול.
"כשבחנו את המוח שלהם בניתוח לאחר המוות ראינו דפוסים שנמצאו אצל מתאגרפים לשעבר, דפוסים שמיוחסים לרוב עם פגיעה מוחית בשם CTE", אמר ל-BBC פרופסור יו מוריס מקולג' אוניברסיטי של לונדון. "כך שהצלחנו למצוא לראשונה אצל מספר שחקנים ראיות שהפגיעה בראש קרתה מוקדם יותר בחיים שלהם, וככל הנראה הייתה לה השפעה עם התפתחות הדמנציה".
מחברי המחקר מבהירים, עם זאת, כי לא ניתחו את הסיכונים הנלווים לנגיחות אצל ילדים.
ג'ף אסטל זומן חמש פעמים לנבחרת אנגליה ושיחק במונדיאל 1970. הוא מת ב-2002 ובדיקת הניתוח לאחר המוות מצאה שנגיחות מרובות של כדורים כבדים מעור פגעו במוח שלו. המשפחה שלו קוראת להרחבת המחקר. "אנחנו טוענים את זה כבר 15 שנה, מאז שג'ף מת", הגיבה אלמנתו לריין. "הניתוח הראשוני קבע שמת ממחלת פועלים. זו בושה שהתאחדות הכדורגל לא עשתה שום דבר מוחשי בעניין. מדובר פה בדרישה לאפשר לקבל החלטה מיודעת, כמו שעל גב חפיסת סיגריות המעשנים יכולים לקרוא על הסיכונים לבריאות שלהם. בכדורגל ניסו להטמין את הראש בחול ולא להודות שהמשחק יכול להיות רוצח". הבת שלהם, דון הקימה את קרן ג'ף אסטל ביחד עם אמה ואחותה, שמעודדת מחקר נוסף. היא קוראת לאנשים נוספים לתרום את המוח שלהם. "אנחנו יודעים מה קרה באמריקה עם בנק המוחות של שחקני פוטבול לשעבר", הסבירה. "זה חשוב ביותר שנקים משהו דומה פה, וששחקנים בהווה או בני המשפחות של שחקנים לשעבר יתחייבו לתרום את המוח. אם לא היינו תורמים את המוח של אבא, לא היינו יודעים מה שאנחנו יודעים עכשיו. לא היינו יודעים מה גרם למותו".
אולם, המדע אינו חד משמעי. כל אחד מהמוחות שנבדקו הראה גם סימנים למחלת אלצהיימר, ובחלקם נמצאו שינויים בכלי הדם שגורמים לדמנציה. החוקרים מעריכים שמדובר בשילוב של מספר גורמים שהוביל להתפתחות הדמנציה בשחקנים הללו. הם מודים שהמחקר אינו יכול להוכיח באופן חד משמעי קשר בין כדורגל ודמנציה ומדגישים כי יש צורך בביצוע מחקרים מקיפים יותר שיבדקו את בריאות הראש ארוכת הטווח של שחקנים.
"הגורמים לדמנציה הם מורכבים וקרוב לוודאי שהמחלה נגרמת משילוב בין גיל, אורח חיים וגורמים גנטים", הסביר ד"ר דיוויד ריינולדס ממכון המחקר של אלצהיימר בבריטניה. "יש צורך במחקר נוסף שיתמקד באופן שבו גורמים של אורח חיים כמו ספורט עלולים להשפיע על הסיכון לדמנציה, וכיצד זה מתיישב עם הטענות המוכחות להטבות הנלוות לפעילות פיסית".
לדבריו, פגיעות כדורגל אצל שחקנים חובבים לא צפויות לגרום לבעיות ארוכות טווח, והוא הדגיש כי היתרונות בשמירה על אורח חיים בריא והתעמלות גוברים לרוב על הסיכונים.
מספר מקרים שבהם היו מעורבים מתאגרפים ושחקני פוטבול אמריקאיים הצביעו על כל שמכות חוזרות ונשנות בראש עלולות לגרום לנזק מוחי מתמשך. אולם עד כה דווח רק על מספר מועט של מקרים שבהם שחקני כדורגל בבריטניה אובחנו עם CTE, כך שהיקף התופעה עוד לא ברור.
התאחדות הכדורגל האגלית בירכה על המחקר ומסרה כי מחקרים נוספים נחוצים כדי לקבוע האם מחלות של התנוונות מוחית שכיחות יותר בקרב שחקני כדורגל לשעבר. "התאחדות הכדורגל נחושה לתמוך במחקר הזה ומחויבת להבטיח שתהליך המחקר יישאר עצמאי ומקיף, כך שכשיהיו תוצאות, כולם יוכלו להיות בטוחים במהימנות הממצאים", מסרה ד"ר שרלוט קאווי מההתאחדות.