מייקל ג'ורדן: הוורקהוליק הטוב בכל הזמנים
אתמול לפני 22 שנה הודיע ג'ורדן על חזרתו לכדורסל אחרי שנתיים בבייסבול, עם מסר פשוט שנשלח דרך סוכנו, דיוויד פולק: "I'm Back". מאחורי הפקס הפשוט הזה מסתתרים סיפורים מעולם הבייסבול שמסבירים מדוע ג'ורדן היה הכדורסלן גדול בכל הזמנים
אתמול לפני 22 שנה, מייקל ג'ורדן הודיע על חזרתו לכדורסל אחרי שפרש שנתיים קודם לבייסבול - עם המסר הפשוט, שנשלח בפקס דרך סוכנו דיוויד פולק: "I'm Back". מאחורי הפקס הפשוט הזה מסתתרים סיפורים מעולם הבייסבול שמסבירים מדוע ג'ורדן היה הכדורסלן גדול בכל הזמנים.
- סטארטאפים ישראלים מחמשים את קלעי ה-NBA
- מייקל ג'ורדן תורם 2 מיליון דולר למאבק באלימות בארה"ב
- לא תישא את שם הג'ורדן לשווא
מייקל ג'ורדן במדי בייסבול רוב נייר, אחד מכתבי הבייסבול האגדיים, חזר לקריירת הבייסבול של מייקל ג'ורדן בשנות התשעים. הוא דיבר עם מקורבים וחברים לקבוצה ופרסם ב- www.complex.com את "ההיסטוריה האוראלית של מייקל ג'ורדן בעולם הבייסבול".
ב-1993 מייקל ג'ורדן פרש במפתיע מכדורסל והודיע שהוא מעוניין לשחק בייסבול מקצועי. הוא חתם בשיקגו ווייט סוקס, שהיתה בבעלות ג'רי ריינסדורף, שהיה גם הבעלים של שיקגו בולס. ג'ורדן לא היה טוב מספיק כדי לשחק בליגת הבייסבול של צפון אמריקה, ה-MLB, והקבוצה שלחה אותו לשחק בקבוצות הבת בליגות הנמוכות, בירמינגהאם בארונס וסקוטסדייל סקורפיונס. יש לזכור שג'ורדן היה שחקן בייסבול ברמה לא רעה בכלל בצעירותו.
ריינר כותב שמה שהיה ברור זה ש-MJ עשה הכל כדי להשתפר כשחקן בייסבול ולהיות שחקן ב-MLB. ג'ורג' קוהלר, שכתב את הביוגרפיה של מייקל ג'ורדן, אמר לריינר שבתחילת דרכו בבבייסבול מייקל היה מגיע לכל אימון 90 דקות לפני כולם ועובד ב"כלוב החבטות" עד תחילת האימון של הקבוצה. אז, עשה אימון של 3 שעות עם הקבוצה ואחרי האימון חזר לכלוב להתאמן שעה וחצי נוספות על החבטה שלו. לפי ריינר: כיוון שג'ורדן לא נגע במחבט בייסבול כמעט 13 שנה, הידיים שלו לא היו רגילות לכל האימונים הללו וכל אימון סיים את האימונים עם יבלות ושלפוחיות על הידיים.
הנה דבריו של קוהלר על ג'ורדן. "אם כל אחד לוקח מחבט ומכה איתו כדורי בייסבול במשך 15 דקות, הוא יסבול מיבלות בידיים. הידיים של ג'ורדן היו מלאות בשלפוחיות ויבלות, שהיו מדממות ומפרישות במהלך אימוני החבטות.. אחרי שהוא ירד מהמגרש, אני לא יודע איך הוא הצליח להחזיק משהו. המאמנים היו עוטפים את הידיים שלו כמו שעוטפים ידיים של מתאגרף".
חובט עד 11 בלילה
סקוט טדר, שהיה חבר של ג'ורבן בבירמינגהאם סיפר לריינר: "מייקל עבד כל כך קשה. הוא היה מגיע מוקדם לאימונים וגם אחרי משחקים, הוא היה נשאר לאימון אישי. הוא היה חובט עד 11 בלילה".
ג'ורדן שכר גם את שירותיו של בוב הרולד, שעבד איתו כל לילה - בכלוב החבטות. אחרי אימון לילה אחד הרולד אמר לג'ורדן להגיע לאימון גם בבוקר. ג'ורדן הגיע מוקדם בבוקר ראה שהרולד עובד כבר עם שלושה שחקנים אחרים (לארי סאטון, ג'ו רנדה וגרג זאון). "כולם עיכבו את ג'ורדן והוא ביקש להתאמן - אז אמרתי לו 'נופ, מי שבא ראשון, מתחיל ראשון'" סיפר הרולד לריינר. "מאז אותו יום, ג'ורדן הגיע כל בוקר הכי מוקדם לאימון".
ג'ורדן עזב את הבייסבול וחזר לכדורסל אחרי שתי עונות. ואולם, ג'רי קראוס - הג'נרל מנג'ר של שיקגו בולס שתפקד גם כסקאוט בייסבול במשך שנים - אמר שאם ג'ורדן היה ממשיך להתאמן בבייסבול, היה יכול לשחק במקצוענים ואף להצטיין. "הוא היה שחקן בייסבול טוב מאוד, אל תטעה", אמר קראוס בפודקאסט של אדריאן ווז'נרובסקי. "הוא התאמן חזק ואין לי ספק שהוא היה מצליח להיות חובט מצטיין במייג'ור ליג".
קשה להטיל ספק בדבריו של קראוס. ג'ורדן היה וורקהוליק שעשה מאמצים כבירים כדי להיות השחקן כדורסל שהוא.
מייקל ג'ורדן. פחד להיכנס לחדר כושר אבל מאז שהתחיל להתאמן בו לא יצא ממנו
אימוני כושר ב-5:30
טים גרובר, מאמן הכושר הפרטי של מייקל ג'ורדן, סיפר ל-Stack.com: "אחרי הפסד בפלייאוף לדטרויט פיסטונס, היה מאמר בעיתון שבו נכתב שמייקל עייף מהמכות שהוא סופג מהם. הוא רצה להתחיל תוכנית לחיזוק הגוף שלו אך חשש מהרמת משקולות בגלל שהוא לא ידע איך זה ישנה לו על המשחק, ואיך זה ישפיע על הגמישות והאתלטיות. אז נפגשת עם מאמן הכושר של שיקגו בולס והסברתי את הפילוסופיה שלי. הוא הפגיש אותי עם מייקל ואמרנו לו 'בוא ננסה את התוכנית שלי במשך 30 יום. הוא המשיך איתה במשך 15 שנה".
גרובר ממשיך: "מייקל תמיד הרגיש שמישהו מאחוריו יעבוד יותר קשה ממנו. אז הוא רצה לעבוד יותר קשה ממי שזה לא יהיה. הוא ידע טוב מאוד מה החולשות שלו ובמה הוא טוב. והוא תמיד אמר - 'אני הולך להפוך את הדברים שאני חלש בהם לדברים שאני חזק בהם'".
גרובר היה אוסף את מייקל ג'ורדן לאימון כושר/חיזוק/משקולות כל יום ב-5:30. בימי משחק, לפני אימונים, זה לא משנה. ג'ורדן עבד על הגוף שלו. חיזק אותו, פיסל אותו, הכין אותו למלחמה. "הוא רצה להגיע לראש ההר וכשהגיע לשם, הוא ידע שזה הולך להיות עוד יותר קשה לשמור על המקום שלו למעלה" אמר גרובר. "המוטיבציה שלו עלתה. הוא שנא שאומרים לו שהוא הכי טוב, הוא אף פעם לא אמר את זה על עצמו".
ג'ורדן היה שחקן הכדורסל הטוב בכל הזמנים בגלל שהוא היה שחקן הכדורסל שעבד הכי קשה מכל הכדורסלנים האחרים. מה שהקים אותו כל 5:30 בבוקר זה יצר תחרותי רצחני.
"כשאני הגעתי לשיקגו, הקבוצה היתה בתחתית ואני כיוונתי לראש של מי שלפני" סיפר ג'ורדן. "זה אומר מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, איזייה תומאס - הם החבר'ה שאני רציתי לעקוף. אלו החבר'ה שהייתי צריך ללחוץ על הגז כדי לעקוף אותם. ואני לא התכוונתי לנוח עד שזה יקרה".
ג'ורדן אכן לא נח. הוא קם כל בוקר לאימון כושר, ערך אימונים עם הקבוצה, עבד על הכישורים שלו אחרי האימונים ולעיתים גם אחרי משחקים היה חוזר לאולם כדורסל או חדר הכושר כדי להמשיך לעבוד. הוא נהיה הכדורסלן הטוב בכל הזמנים בעיקר בגלל שהיה הוורקהוליק הטוב בענף.
