הוויכוח החם ב-NBA: מה עושים עם כל המנוחה הזאת?
ב-NBA מתווכחים על מתי מותר להושיב את הכוכבים הגדולים על הספסל ומתי לא. וכולם משתתפים בו. רשתות השידור אנשי צוות רפואי, אנשי כספים, כדורסלנים ומאמנים
אחרי חתימה על הסכמי זכויות שידור בשווי 2.26 מיליאר דולר בשנה, רשתות השידור וה-NBA בנו לוח משחקים שמספק כמה משחקים ראשיים בימי שבת - בפריים טריים. המשחקים הללו משודרים לכל האומה האמריקאית (בדרך כלל השידורים הם לשוק המקומי) והם היו אמורים להיות הבולטים ביותר בעונה הרגילה. בין השאר, שיבצו בימי שבת משחקים בין גולדן סטייט לסן אנטוניו וקליבלנד נגד לוס אנג'לס קליפרס - קבוצות עם כוכבים גדולים ומוכרים. הפנים של הליגה. אך בשבועות האחרונים, אחרי יותר מ-60 משחקים העונה ולקראת משחקי הפלייאוף, למשחקים הללו הגיעו הקבוצות בתחילת או בסוף של רצף משחקים. למשל, גולדן סטייט ווריירס שיחקה 8 משחקים בשבוע וקצת לפני המשחק מול סן אנטוניו. קליבלנד עלתה למשחק נגד הקליפרס 24 שעות לפני משחק מול הלייקרס.
לברון ג'יימס וקיירי אירווינג. "אנשים משלמים כסף, שחקו עם הקבוצה הכי טובה שלכם" צילום: איי פי
סטפ קארי על הספסל. פחות משחקים לילה אחר לילה? צילום: איי אף פי
קראו עוד בכלכליסט:
- דרוש כפר שלם לגדל שחקן שלם
- NBA: השחקנים המובילים פצועים או נחים והדיון על אורך הליגה מתעורר מחדש
- האמריקאים יוציאו יותר מ-10 מיליארד דולר בהימורים על טורניר כדורסל המכללות
לברון ג'יימס וקיירי אירווינג. "אנשים משלמים כסף, שחקו עם הקבוצה הכי טובה שלכם" צילום: איי פי וכך קרה שהווריירס עלו למשחק מול סן אנטוניו, משחק שכביכול היה אמור לקבוע את הזוכה במקום הראשון במערב, ללא הכוכבים הגדולים. גם סן אנטוניו, שמאמנה גרג פופוביץ' הוא זה שהתחיל את כל המנהג של מנוחת שחקנים במהלך העונה הרגילה, עלתה ללא שני כוכביה הגדולים. שבוע לאחר מכן, לברון ג'יימס, קווין לאב וקיירי אירווינג לא שיחקו נגד קליפרס והוויכוח, שהיה על אש יחסית גבוה, התפוצץ. התפוצץ ברמה שהקומישינר, אדם סילבר, שולח מייל לכל בעלי הקבוצה ודורש מהם: "חברים, משלמים לנו הרבה כסף, שחקו עם הקבוצה הכי טובה שלכם".
הוויכוח הוא בין אנשי מקצוע לאנשי כספים, בין אנשי מדע וצוותים רפואיים לאנשי כדורסל "ישנים".
מאמן הכדורסל לשעבר ג'ף ואן גנדי הביע את דעתו הביקורתית כלפי הליגה. "שוב פעם אומרים לאוהדים שלא שמים עליהם", אמר. "הם אומרים: 'שלמו לנו מראש, ניקח לכם את הכסף ואז ניתן לכן איזה מוצר שאנחנו רוצים'. בהמשך הוסיף: "אם למדעי הספורט יש מושג מה באמת בריא לשחקנים, אז שיעדכנו את הליגה כמה משחקים יכולים השחקנים לשחק מבחינה בריאותית, וזה כל מה שהם יוכלו לשחק".
מארק ג'קסון, המאמן לשעבר של הווריורס הצטרף לדעתו של ואן גנדי. "זה מוריד מהכיף של האוהדים, וזה מוריד מהערך של העונה הסדירה". "אני מרגיש רע עבור האוהדים" הוסיף סטיב קר, מאמן גולדן סטייט.
לאור הפציעות הרבות של שחקנים בשנים האחרונות חל דיון על אורך הליגה - 82 משחקי עונה רגילים מאקוטובר לאפריל. מאמנים כגון סטיב קר וגרג פופוביץ' מתלוננים על אורך העונה ולוח המשחקים כבר שנים ארוכות. "אני מרגיש רע עבור האוהדים שבאו למשחק בלי הכוכבים" אמר קר לאחר המשחק מול סן אנטוניו. ייתכן שהוא מרגיש רע. אבל הוא היה מרגיש רע יותר אם סטפ קארי או קיי תומפסון היו מצטרפים לקווין דוראנט בחדר הטיפולים. בהסכם העבודה החדשה, CBA, יש התייחסות של הליגה לעניין לוח המשחקים (יתקיימו פחות משחקים לילה אחרי לילה) - אך לא דובר על קיצור העונה, זאת למרות קריאות לקצר את העונה.
סטפ קארי על הספסל. פחות משחקים לילה אחר לילה? צילום: איי אף פי
"מייקל ג'ורדן שיחק 82 משחקים בעונה"
השחקנים גם כן סופגים ביקורות על ההתנהלות "הרכה" שלהם. מייק לופיקה, אחד מכתבי הספורט הוותיקים והמוכרים ביותר בארה"ב, כתב מאמר שטוען שאין הצדקה ל"מנוחה" שהשחקנים דורשים. "הייתי שמח אם היו משחקים 60 משחקים ולא 82 - אבל זה אף פעם לא יקרה, בגלל שלמרות שאיכות המשחק תעלה והפציעות ירדו, כך גם כמות הכסף תרד. לכולם - שחקנים וקבוצות. ואי אפשר שזה יקרה. עם זאת, הרעיון שמשחקים רבים הם הצדקה לתת לכל הכוכבים לנוח במשחק אחד - הוא טיפשי". לופיקה הוסיף: "מייקל ג'ורדן שיחק 82 משחקים בעונה הרגילה 9 פעמים במהלך הקריירה שלו. הוא שיחק 80 משחקים או יותר 11 פעמים בקריירה. בשלוש אליפויות של הבולס הוא שיחק 82 משחקים בעונה הרגילה. גם בגיל 40, בעונה עם וושינגטון, הוא שיחק 82 משחקים. איכשהו, השחקן הגדול בכל הזמנים לא היה צריך שהתייחסו אליו כאל פרח עדין. ג'רדון הבין לחלוטין מה המשמעות שלו לקבוצה ולספורט - מה השתנה מאז? למה שחקנים אז היו יכולים לשחק 82 משחקים בעונה והיום, עם כל המדע, לא?".
ובכן, בשנים האחרונות חל שינוי גדול בסגנון המשחק בליגה. המשחק עבר מבידודים של אחד על אחד למשחק הרבה יותר תזזיתי בו נדרשים השחקנים לתנועה רבה בלי הכדור. אם בעבר ניתן היה לתת את הכדור לשחקן המוביל, וכל השאר היו עומדים במקום ומחכים למסירה או לכוכב לקלוע, אז היום השחקנים - כולם - נעים, עוברים חסימות ומחפשים את הכדור. זה מוביל להרבה יותר ק"מ שמכוסים על ידי השחקנים.
ב-2012, למשל, לואל דאנג משיקגו בולס היה השחקן שרץ הכי הרבה בליגה - על פי בדיקה של חברת STATS. דאנג רץ כ-4.3 ק"מ במשחק. לפי בדיקה של NBAminer הממוצע בקרב שחקנים מובילים עמד אז על כ-4 ק"מ למשחק. היום הממוצע הוא כ-4.2 ק"מ למשחק והשחקן שרץ הכי הרבה, ג'ימי באטלר משיקגו בולס, רץ 4.4 ק"מ למשחק. כמו כן, לפחות עשרה שחקנים רצים ברמה - פחות או יותר של דאנג. בנוסף, המהירות הממוצעת של כל ריצה עלתה. מסביבות 6.9 קמ"ש לשחקנים מהירים, לסביבות 7.2 קמ"ש. אלו שינויים משמעותיים בחמש שנים בלבד. לא ממש היה דאטה דומה בשנות התשעים ותחילת שנות ה-2000, אבל לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהשחקנים היום מהירים יותר ובגלל התפתחויות טכנולוגיות-רפואיות, גם חזקים יותר.
האבולוציה של המשחק, העלייה במאסת השריר של כל שחקן והמהירות - אלו אלמנטים שמובילים גם ליותר פציעות. על פי המחקרים, מספר הפציעות בעונה ב־NBA נשאר אותו הדבר משנות השמונים, אז התחילו לספור אותן. אבל פציעות חמורות נעשו נפוצות יותר. למשל, ב־1995 דני מאנינג היה היחיד שסבל מקרע ברצועות הברך. לפניו? ברנרד קינג ב־1985. בשנים האחרונות, אין עונה בלי לפחות 5-6 שחקנים שגומרים את העונה בגלל קרע ברצועות הברך.
וכששחקנים משחקים שני משחקים תוך 24 שעות, במהירויות ובעוצמות שיש כיום - ובכן, יש לכך השלכות. חלק מההשלכות הן שיהיו משחקים בלי כוכבים - מה שדופק את האוהדים שמשלמים כסף רב כדי להיכנס לאולמות, דופק את הערוצים ששילמו כסף רב כדי לשדר משחקים עם הכוכבים הכי גדולים ודופק את השחקנים שלא יכולים לעשות את העבודה שלהם בגלל פציעה או בגלל שהצוות הרפואי מזהיר שהם ב"אזור האדום", כלומר מצב רפואי בו השרירים שלהם לא שוקמו מהמאמץ וזה עשוי לגרום לפציעות - שריר או חמור יותר.
באפריל ידונו בעלי הקבוצות ב-NBA מה עושים עם מנוחת השחקנים, כאשר ברור שהליגה לא תקוצר ושהשחקנים לא יכולים להישאר בריאים עם 82 משחקים. זה אתגר לא קל לליגה ולשחקנים.
