כולם מחפשים את "האשם" אבל בכדורגל כמעט אף פעם אין אשם אחד
כשיורגן קלופ זרק את דז'אן לוברן מתחת לגלגלי האוטובוס הוא בעצם הודה שהוא אשם במצב הלא מזהיר של ליברפול בטבלת הפרמיירליג
דניאל אגר היה בלם נבחרת דנמרק וליברפול. הוא היה גדול, קשוח, מקועקע ואהוב בליברפול - למרות שהיה רחוק מלהיות מושלם בתפקידו וגם לא פעם עשה טעויות. שנתיים לאחר פרישתו, הבלם הדני הודה שהוא חווה כאבים אדירים במהלך הקריירה שלו וכמעט ולא תפקד ב-100% בשנים האחרונות שלו בליברפול. "לקחתי הרבה יותר מדי משככי כאבים ותרופות נגד דלקות במהלך הקריירה שלי" אמר אגר בראיון לתקשורת הדני. "אני יודע את זה שלקחתי יותר מדי וזה באסה אבל הפסקתי עם זה בסופו של דבר. אני לא מרוויח שום דבר אישי מלהגיד את זה עכשיו אבל אני רק יכול לקוות שספורטאים אחרים ירוויחו משהו. שהם יקחו כדור אחד או שניים פחות".
קראו עוד בכלכליסט:
- ספורטאי! שריר הירך שלך ב־68%
- "דוקטור, תוריד לי את הרגליים בבקשה"
- הצלחה אנגלית בליגת האלופות היא בלתי נמנעת
לוברן אמר לעיתון קרואטיה: "יש לי בעיות בכל הגוף בשבועות האחרונים. עכשיו בגב, יש לי גם פגיעה בגיד האכילס. אני לוקח כדורים בשביל לשחק - חמישה לפני כל משחק. אני משחק אבל לא יכול להתאמן" צילום: איי אף פי באופן אירוני, מחליפו של אגר, הוא דז'אן לוברן, שלאחרונה הודה שהוא לוקח 5 כדורים נגד כאבים ודלקות לפני כל משחק.
לוברן אמר לעיתון קרואטיה: "יש לי בעיות בכל הגוף בשבועות האחרונים. עכשיו בגב, יש לי גם פגיעה בגיד האכילס. אני לוקח כדורים בשביל לשחק - חמישה לפני כל משחק. אני משחק אבל לא יכול להתאמן. וויתרתי על משחקים".
אגר סובל כיום מבעיות גב. הוא שסובל מחוליה שנשמטה ממקומה בעמוד השדרה והודה שבשנים האחרונות שיחק רק ב-70%-80%. הוא לא זוכר את המשחק האחרון שלו בברונדבי בגלל הכאב העז שחש. החליפו אותו בדקה ה-29.
שחקנים משחקים פצועים - הם מקבלים "זריקות", לוקחים משככי כאבים וכדורים נגד דלקות כי אם לא יעשו זאת, לא יצליחו להתמודד עם הכאבים.
ג'ירי דבורק, לשעבר הרופא הראשי של פיפ"א, חקר את העניין ומצא שכמחצית מהשחקנים שהשתתפו בשלושת המונדיאלים האחרונים השתמשו בתרופות אנטי דלקתיות. מדובר לטענתו ב"מגמה מטרידה" בקרב שחקנים, ביניהם בני נוער. "זה הפך לעניין תרבותי, זה כבר חלק מהמשחק", אמר דבורק. "זו טעות מוחלטת", הוסיף הרופא הצ'כי, שפרש מפיפ"א בנובמבר לאחר 22 שנים בארגון. "מבחינתי מדובר בשימוש מוגזם בתרופות, לכן השתמשתי במילה מטריד".
ג'ון ברוור, פרופסור למדעי הספורט באוניברסיטת סנט מריז בטוויקנהאם אמר ל"גרדיאן" התרופות ומשככי הכאבים שלוברן ואגר נטלו כדי לשחק עניין שגרתי בכדורגל: "זה כנראה יותר נפוץ מאשר אנשים חושבים. אחת מהבעיות זה שיש קונפליקט תמידי בין מה שהשחקן צריך לעשות מבחינה רפואית כדי להתאושש כמו שצריך ולהיות בריא מספיק כדי לשחק והדרישות של המנג'ר. המאמן תמיד רוצה שהשחקנים שלו יהיו 'כשירים' למשחק. לא בריאים. אני עובד 30 שנה בכדורגל וזו בעיה שהיתה לאורך השנים".
שחקנים, מן הסתם, מרגישים את הלחץ מצד המאמן ובדך כלל יעשו מה שהמאמן רוצה - ולא מה שהרופא ממליץ. הם בעצמם רוצים לשחק בשביל בונוסים, פרמיות ובשביל לא לאכזב את חבריהם לקבוצה.
איך בלם, שאמור להיות לוחם, מבצר, חומה, מגדל, יכול לשחק כ"שכל הגוף" כואב? איך בלם שמן הסתם לא יכול לנוע בטבעיות על המגרש יכול לתפקד בקבוצה שסוד ההצלחה שלה הוא לחץ גבוה ואגרסיבי?
"הסכנה הכי גדולה היא כשההשפעה של התרופות פגה אחרי המשחק ואז אתה במצב גרוע יותר ממה שהיית בגלל שלא הגבת למסרים של הכאב, שהם סימן לכך שמשהו לא בסדר. סימן לגוף שלך שצריך לקחת את הדברים בקלות" אמר ברוור. "ואז פציעות קטנות יחסית, כמו כאבי שרירים או קרע קטן, הופכים לפציעות כרוניות".
לוברן, שבנוסף לכאב צריך להתמודד גם עם גירושים לא קלים, נתן משחק נורא ואיום נגד טוטנהאם השבוע. טעויות שלו גרמו לשני שערים של טוטנהאם בחצי הראשונה של המשחק והוא הוחלף על ידי יורגן קלופ בדקה ה-31.
אבל האם לוברן אשם בשערים המוקדמים שליברפול ספגה?
קלופ, שיודע על הפציעות ועל המצב האישי של הבלם שלו, "זרק אותו מתחת לגלגלי האוטובוס" כמו שאומרים באנגליה או "זרק אותו לכלבים" כמו שאומרים כאן במזרח התיכון. בחילוף המוקדם הוא בעצם האשים אותו. השפיל אותו. וזה קל. הרי האוהדים של ליברפול לא ממש אוהבים את לוברן. הוא "אשם" בהרבה שערים גם כשהוא לא פצוע. הוא לא בלם מספיק טוב. קל להאשים אותו וככה גם להוריד את הלחץ ממך, כמאמן.
העניין הוא שטעויות של בלמים מגיעות, בדרך כלל, בגלל קריסת המערך שלפניהם או בגלל שהם לחוצים משוער מאחוריהם. טעות של בלם תהיה קריטית יותר כאשר המאמן לא מציב מולו קשר דפנסיבי טבעי, נאמר. המאמן שלא שם את השחקנים שלו בסיטואציה טקטית טובה מבחינתם לא פחות אשם מאשר הבלם שלא הגיע בזמן לחלוץ שנע לעומק והותיר מאחוריי הבלם חלל גדול.
לקלופ יש לא מעט בעיות בקבוצה העונה. אחת מהן היא ירידה באינטנסיביות במשחק הלחץ של ליברפול. משחק לחץ שהיה היתרון היחסי של ליברפול. ולא סתם ליברפול סופגת הרבה יותר במשחקי חוץ מאשר משחקי בית. במשחקי בית קל יותר ללחוץ על הקבוצה האורחת שבדרך כלל משחקת קרוב יותר לשער. במשחק חוץ הדינמיקה הזו משתנה - בדרך כלל. ונראה שקלופ לא מצליח להסתגל ולסייע לקבוצה שלו להסתגל למציאות החדשה.
"הקורבן" הגדול של אובדן היתרון היחסי של קלופ וההסתמכות על יכולות הגנתיות מסורתיות, נאמר, הוא הבלם הפצוע והפגיע.
לוברן לא אשם. הוא רק חלק מתמהיל של בעיות.
זה עניין מאוד אנגלי. להאשים מישהו אחד על ההפסד (ואולי בגלל זה ז'וזה מוריניו הפורטוגלי אשים את כל חדר ההלבשה בהפסד מנצ'סטר יונייטד להאדרספילד ורק שחקן אחד לא ספג ממנו - ויקטור לינדלוף, שחקן שעשה טעות איומה שהובילה לשער השני של המארחים).
כסף הוא בעיה בכדורגל
הכסף הגדול, שברובו מגיע לכיסי השחקנים, הפך את הכדורגל האנגלי יותר להרבה יותר אינדיבדואלי. נראה כי הכסף הגדול מונע מהקבוצות האנגליות לשחק כדורגל מגובש מספיק. קונספטים שדורשים גיבוש קבוצתי ותיאום מוחלט, כגון לחץ, דאבל טים, טריפל טים, קומפקטיות ותנועה מתואמת ללא כדור, לא מתורגלים בפרמיירליג כמו בליגות האחרות. אלה גם עניינים זרים לכדורגל וגם לתקשורת האנגלית, שתמיד מוצאת אשמים אינדיבדואלים בספיגת שערים ואף פעם לא מנתחת 4-5 טעויות במבנה הקבוצה.
אולי זה משום שהשחקנים באנגליה, כוכבים עשירים יותר מעמיתיהם ביבשת, "לא יכולים להבין שכדורגל הוא משחק סוציאליסטי", לפי ג'ון בארנס, לשעבר כוכב ליברפול. "בבסיס שלו הכדורגל סוציאליסטי, וקבוצות שמבינות את הערך שבעבודה משותפת ודחיפה קולקטיבית לאותו המקום מצליחות. כן, אולי לא כולם מקבלים את אותו השכר, אבל במציאות כולם על המגרש שווים - 11 שחקנים שלכל אחד מהם יש עבודה, ואפילו אם יש היררכיה, לכל אחד יש אותה החשיבות. בגלל תרבות הסלבריטאים שחקנים לא באמת מרגישים שייכים לעיר ולאוהדים ולא חושבים כקולקטיב. חשוב להם מאוד המעמד ומה שחושבים ואומרים עליהם. אלה הבעיות של הפרמיירליג והחברה האנגלית".
זה לא שבספרד, גרמניה, ואיטליה אין כסף גדול - יש. אבל הכסף באנגליה הרבה יותר גדול ואי לכך גם גורם לבעיות יותר גדולות. זה משתנה במעט, הרבה בזכות מאמנים חזקים שמביאים רעיונות טקטיים מפותחים, אבל לעיתים התרבות הזו של מציאת האשם גם משנה התנהלות של מאמן תחת לחץ, נגיד מאמן כמו יורגן קלופ.
