כשאין תחרות על המגרש, מתחילים לעסוק ב-WWE
מה עומד מאחורי קרב המילים בין ז'וזה מוריניו ואנטוניו קונטה? רגשות אמיתיים או אולי דווקא כישלונות ניהוליים
כבר יותר משנה שהשטח מוכן לקרב מילים חם בין אנטוניו קונטה לז'וזה מוריניו.
קראו עוד בכלכליסט:
- לעסו דשא, הזיעו דם, שתו יין, אכלו פרושוטו
- ביום שבת באנגליה: פפ גווארדיולה והאובססיה שלו לכדורגל איטלקי נגד המאמן האיטלקי הטוב בעולם
- קונטה נגד מוריניו והמורשת שלו
קונטה ומוריניו. קונטה: "מוריניו הוא איש קטן, והוא יישאר איש קטן" צילום: איי אף פי
קונטה הגיע לצ'לסי של ז'וזה מוריניו ובעונתו הראשונה שבר שיאים של הפורטוגלי, לקח את הקבוצה לאליפות ובעונה שעברה חגג ניצחון על מנצ'סטר יונייטד באופן, שלטענתו של מוריניו, היה מוגזם.
מאז מוריניו ניסה להיכנס מתחת לעור של המאמן האיטלקי, אבל לא ממש הצליח.
ואז השבוע, זה קרה.
מוריניו נשאל מדוע הוא כבר לא פעיל בצידי המגרש כפי שהיה פעם, כמו מאמנים אחרים כיום. הוא ענה שהוא לא צריך להיות "ליצן" כמו מאמנים אחרים. חץ ביקורת רעילה נגד אנטוניו קונטה (או יורגן קלופ/פפ גווארדיולה). קונטה לקח את העניין אישית וטען שלמוריניו יש דימנציה (הוא תיקן לאמנזיה בגלל שהבין שדמנציה זו מחלה נוראית שפוגעת במיליוני אנשים אבל הנזק נעשה).
לאחר מכן, מוריניו האשים את התקשורת שיצרה את הקרב (כמובן) אבל קינח עם "אני אף פעם לא הושעתי על מכירת משחקים". זו היתה מכה מתחת לחגורה של קונטה.
קונטה עמד בפני האשמות (יצא זכאי) על כך שלא דיווח על מכירת משחקים של שחקניו בסיינה בשנת 2010.
קונטה, שתחילה הסכים לפשרה כדי שתאפשר לו לחזור למגרשים (הוא הושעה), טען לאורך כל הדרך שהוא לא אשם ולא ידע על פרשת מכירת המשחקים של שחקניו, הוא האשים את ההתאחדות לכדורגל האיטלקית ביחס לא הוגן וכפר בהאשמות עד שזוכה על ידי כל הגורמים הרלוונטיים.
ב-2016 סיפר קונטה על החוויה הקשה שלו. "יש לי בעיה להגיד שסוף הסיפור היה טוב", אמר אחרי שיצא זכאי. "זה אף פעם לא יהיה סיפור טוב. הזיכוי לא גורם לי לשכוח ארבע שנים תחת חקירה, חיפוש בביתי בחמש בבוקר, צוות טלוויזיה מתחת לחלון שלי בשש בבוקר, הכותרות על העמוד הראשון, האנשים ששפטו אותי. סיטואציות רבות שפגעו בי ובמשפחתי. אני לא יכול לשכוח את זה. הדברים הללו הותירו סימן בי. אני אף פעם לא אשכח אותם".
מוריניו ידע שהנושא כאוב. ולכן גם הזכיר אותו.
קונטה ציין שהוא לא ישכח למוריניו על המכה הזו מתחת חגורה. "הוא משתמש במילים קשות, אני לא אשכח את זה", אמר והוסיף: "מוריניו הוא איש קטן, והוא ישאר איש קטן". על פניו, קונטה סגר את הדלת בפני מוריניו אך הוא הוסיף "נפתור את זה בינינו".
אפשר להגזים, אבל
מלחמות מילים בין מנג'רים אינן דבר חדש. ההיפך, הקרבות הללו הם חלק אינטגרלי מהדרך שבה צורכים את המשחק היום. מעיין WWE פיקציה של הכדורגל. המנג'רים תוקפים זה את זה. עוקצים זה את זה. מנסים להוציא אחד את השני משיווי משקל. וזה מוסיף עניין למשחק הקרב ביניהם ואולי חשוב עוד יותר, למסיבות העיתונאים. מלחמות המילים הללו מסייעות למשחק לחיות מעבר ל-90 דקות שהוא משוחק.
אבל כן יש תחושה שמה שקורה בין קונטה למוריניו עבר את הגבול. המצב עד כדי כך נפיץ שפאדי פאוור, חברת ההימורים, כבר הוציאה ליין הימורים על מכות בין השניים במשחק הבא בין הקבוצות בסוף פברואר (1 ל-500* אם תהיתם).
מוריניו נגע בעצב פתוח של קונטה - זה ברור. זו לא הפעם הראשונה שמוריניו מוציא משיווי משקל יריב עם מכות מתחת לחגורה. בין השאר כינה את ארסן ונגר "מציצן" על הערות של ונגר על הכסף של צ'לסי. הוא גרם לפפ גווארדיולה להתפרץ במסיבת עיתונאים והוא רמז שרפא בניטס שמן בגלל שאישתו לא דואגת לו.
השאלה היא כמה זה עוזר לו ולקבוצתו.
אלכס פרגוסון היה משתמש במלחמות מילים כדי להפעיל לחץ על יריביו לצמרת. הוא היה מומחה בזה. זכורה במיוחד הקריסה המנטלית של קווין קיגן וניוקאסל שלו, שהובילה לכך שמנצ'סטר יונייטד חזרה מפיגור נקודות גדול וזכתה באליפות. גם ההפסדים התכופים של ונגר לפרגוסון מיוחסים, לא פעם, ליכולות של פרגוסון להיכנס מתחת לעור של יריבו הצרפתי. אבל אצל מוריניו, נראה שהמלחמות הללו אישיות יותר ולא תמיד מסייעות לקבוצה שלו.
אולי בגלל שכל הנשק הזה שחוק מדי?
"למה מוריניו ממשיך לדבר על מנג'רים אחרים, אני אף פעם לא הכרתי מנג'ר שמבזבז כל כך הרבה זמן וריכוז על חבריו למקצוע", כתב מרטין קיאון ב"דיילי מייל". פרשן הכדורגל ובלם ארסנל לשעבר המשיך: "ההתקפות שלו על ונגר נהפכו לכל כך גסות, שכבר הפסקנו להתייחס אליהן. עכשיו קונטה הוא הקורבן של מוריניו. ואולם, בהתחשב בהיסטוריה של מוריניו, אני מופתע שקונטה נכנס לתוך העניין הזה. הוא איש גאה שבטוח מרגיש שניסו לגחך אותו בפומבי".
לטקטיקה של מוריניו - תקיפת מאמנים יריבים והוצאתם משיווי משקל - יש בסיס הגיוני, אנליטי.
"כל דבר שאני עושה מחושב", אמר פעם. מציאת "אויב" חיצוני מסייעת לגיבוש הקבוצה ויצירת מנטליות של מצור בקרב חברי הקבוצה. מעיין הבנה שרק ביחד הם יכולים לשרוד את הסיטואציה הקשה.
ואולם, לפי מחקרים באוניברסיטת RMIT במלבורן אוסטרליה, מנהיגים חזקים יותר - בעיקר בעולם העסקי - מתמודדים עם סיטואציות חיצוניות קשות בדרכים אחרות: בעיקר דרך יצירת 'תוכנית משחק מפותחת לטווח הארוך', 'פוקוס על האימונים/העבודה היומיומית', 'בהירות לגבי דרך ההמשך' ועוד כמה דרכים שאינן כוללות מציאת "אויב משותף". ההמלצה של המחקר היא 'להפסיק להאשים את המציאות/גורמים חיצוניים/שופטים'".
לפי המחקר הזה ומחקרים אחרים שנוגעים יותר לכדורגל, האשמה תכופה מדי של השופטים או התעסקות ארוכה יותר מדי ביריבים, תוביל לדעיכת הגיבוש הקבוצתי ולאובדן האמון במאמן. אולי המודוס אופרנדי הזה של מוריניו (תקיפת גורמים חיצוניים) הוא זה שמנע ממנו להישאר יותר משלוש שנים בקבוצות שאימן? .
מוריניו היה יכול לסייע הרבה יותר לקבוצה שלו אם היה מגיע לסיכום לטווח הארוך עם מנצ'סטר יונייטד (המשא ומתן התחיל ואז הפסיק וכרגע לא ברור איפה זה עומד), אם היה זונח את הקרבות החיצוניים ומתמקד רק בעניינים מקצועיים והיה מפסיק לדבר על יריבים אחרים. זה אמנם יהיה פחות מעניין ולא הכי WWE, אבל זה ימקד את כולם בכדורגל עצמו.
ואולי זה בדיוק מה שמוריניו לא רוצה שיקרה, כשהוא נמצא בפיגור 15 נקודות מהמקום הראשון? ואולי זה גם מתאים יותר לקונטה שידברו על מוריניו ועליו ולא על חוסר היכולת שלו לרוץ לאליפות שנייה ברציפות והעתיד המאוד לא ברור שלו בצ'לסי? ייתכן מאוד שאם השניים היו בקרב על האליפות נגד פפ גווארדיולה, הם היו מדברים פחות אחד על השני.
