כל חברת היי־טק צריכה קווין דה ברוינה

בשנים האחרונות מתרבים הניתוחים על משחקי הכדור הקבוצתיים, המבליטים שחקנים ורסטיליים ומגוונים שמשחקים בכמה עמדות ומאפשרים שינויי מערכים וטקטיקות בזמן המשחק. בין שאלה שחקנים גבוהים ב־NBA שזורקים באחוזים יפים לשלוש, שיטת הסמול־בול שהצמיחה סנטר נמוך כמו דריימונד גרין, או שחקני כדורגל כמו קווין דה ברוינה ופול פוגבה שיש להם את כל החבילה: קריאת משחק, יכולת התקפית והגנתית, מסירה, כדרור ואגרסיביות.

פול פוגבה. אם יש מומחה שחושב שהעולם מתחיל ונגמר בתחום המומחיות שלו, עדכן אותו שהוא לא חי בתקופה הנכונה, ואם הוא לא ישתפר, היפרד ממנו לשלום צילום: רויטרס

ככל שהמשחק צפוי פחות וככל שנדרשת יותר גמישות והתאמה לשינויים, כך צריך יותר "שחקנים שלמים" בעלי מגוון יכולות, המסוגלים לתפקד במסגרת של שינויים רבים ודינמיות גבוהה.

כמו בספורט כך גם בהייטק: סביבת העבודה הדינמית והמשתנה מצריכה יכולת השתנות מהירה. עקב זאת, העובד מוצא עצמו מחליף צוותים, פרויקטים וממשקים בקצב מסחרר ונדרש לתפקד בסביבה רב־תרבותית וגלובלית. כדי להצליח בסביבה הזאת גם הוא נדרש להיות "עובד שלם", כזה המציג יכולות אנליטיות, כישורים בין־אישיים, גמישות והתאמה לנושאים, תרבויות וציוותים משתנים.

שינוי המגמה הזה בעיקר מאפיין ארגונים הנמצאים בסביבה סופר־תחרותית, דינמית ומשתנה.

ההווה שלהם הוא המחר של כולנו. ברוכים הבאים לעולם של ארגונים המחפשים אנשים "שלמים". קל למהר לחשוב שכל אחד מאיתנו יהיה צריך להיות סופרמן ומומחה בהכל. אבל זה לא ריאלי, ועלול ליצור בלבול לגבי הזהות הת וגם לתסכל. עם זאת, מגמות שכבר נראות בשטח צפויות להעמיק ולהשפיע על כולם, בין שאתם עובדים בארגון עסקי או שחקנים בספורט קבוצתי.

התמחות בליבה ורבגוניות

הכיוון הנכון הוא להתמחות ביכולות הליבה כדי לפתח ציר מרכזי אבל להיזהר מלהישאר חדגוני. מנהל/ת משאבי אנוש לדוגמה צריך להיות בעיקר בעל כישורים בין־ים גבוהים ולעבור סדנאות לפיתוח יכולות הנחיה וליווי , אבל הוא חייב להכיר את אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים העומדים לרשותו כדי שיוכל "לגעת באנשים" גם אם הם נמצאים בקצה האחר של העולם. אבד הכלח על התירוץ של "אני איש של אנשים ולא של טכנולוגיה". עובד כבר לא יכול לומר לעצמו שהוא לא יזם מטבעו ולסמוך על חבר הצוות שלו שישלים אותו, כיוון שמחר בבוקר אותו חבר צוות יכול לעבור לצוות אחר או לארגון אחר.

העובד חייב לשבור תקרת זכוכית שהציב לעצמו או את זו שאחרים הציבו בפניו. כך היה עם סטפן קרי או כל אחד משחקני העל ב־NBA, שהתאמנו תחת המאמן ה עידן רבין, שניפץ להם סטיגמות ות מגבילות כמו שחקן גבוה שלא מסוגל לקלוע היטב מרחוק או שללא פיזיות־על, שחקן כמו קרי לא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות.

המגמה הזאת מסבירה את עליית קרנם של הלימודים הרב־תחומיים ואת הצורך להתעניין במגוון תחומים. פפ גווארדיולה אמר לא פעם שהוא לא יצירתי כל כך כמו שהוא מעתיק היטב דברים מעולמות ואנשים אחרים. הדבר שהוא מושקע בו הוא הכדורגל (יכולת ליבה) אבל הוא מקפיד לא להיות צר אופקים או חדגוני ומביא גישות ותרגילים חדשים מענפי ספורט אחרים ואף מאלה שאינם ספורטיביים.

כל שוער בגיל צעיר צריך להתעקש לשחק גם כשחקן שדה, וכל שחקן צריך להתעקש לחוות ולהתנסות בעמדות נוספות על המגרש.

לכן, אם סיימת את לימודי ההתמחות שלך מוטב שתיפתח לעוד עולמות תוכן או שתתקוף את עולם התוכן המוכר לך מזווית נוספת. אל תשכח להעיף קיבעונות בנוסח של "אין לי את זה".

דריימונד גרין . סנטר נמוך צילום: איי אף פי

התחזקות ה"גילדה" המקצועית

עובד בסביבה הייטקיסטית נמצא כיום לרוב בצוותים רב־תחומיים (אג'יליים), הכוללים מפתחים, אנשי בדיקות, מנהלי מוצר ועוד. קל מאוד לאבד את הגוון המייחד אותך ואת יכולות הליבה שלך ולהיהפך למעין כלבויניק. כדי שזה לא יקרה, ניתן לראות כיום מגמה של התחזקות הגילדות המקצועיות, שבהן אנשי המקצוע המבלים את רוב זמנם בצוותים רב־תחומיים מגיעים למפגשים מקצועיים שנועדו לחזק את יכולת הליבה המקצועית שלהם. באחד הארגונים המתקדמים יותר שאיתם אני עובד, אפשר אף לומר כי עובדים בחברה מעוניינים יותר בתפקידי הובלה מקצועית בגילדה שלהם מאשר בתפקידי ניהול אנשים מסורתיים. כמי שרגיל לראות ברוב הארגונים את האובססיה הישראלית של להיות מנהל ויהי מה, זו היתה עבורי הפתעה מרעישה. בספורט זה כבר קיים, ולא מאתמול: מאמני שוערים, מאמני הגנה, מאמני חלוצים. לזה אפשר להוסיף מאמני כושר גופני, פסיכולוגים, מאמנים מנטליים, מאמנים לפיתוח קואורדינציה ועוד.

לכן, אם אתה איש מקצוע שלא "רעב" לטייטלים ניהוליים, יש אולי עתיד להמשך ההתמקצעות שלך.

קווין דה ברוינה. ככל שהמשחק צפוי פחות וככל שנדרשת יותר גמישות והתאמה לשינויים כך צריך יותר "שחקנים שלמים" בעלי מגוון יכולות, המסוגלים לתפקד במסגרת של שינויים רבים ודינמיות גבוהה צילום: איי אף פי

מ"שחקן שלם" לניהול "צוות שלם"

הטרגדיה של מערכות מורכבות היא שככל שהארגון הופך להיות מורכב יותר, הבעיות נהפכות לסבוכות יותר ומצריכות יותר מומחים כדי להתמודד איתן — אך כל מומחה מעמיק בתחום שלו ובכך מאבד את התמונה הכוללת. למשל בתחום הרפואה: בגלל מורכבות גוף האדם והידע האינסופי ניתן למצוא התמחויות ותת־התמחויות ברמת המיקרו של הרופאים השונים. מצד אחר, גוף האדם הוא מכלול ולכן יש לגבש ראייה אינטגרטיבית כדי להציע פתרון טוב לתחלואים. מה עושים? האידיאל הוא להקים צוות של מומחים, שמשלבים את מגוון זוויות הראייה והמומחיות השונות כדי לגבש פתרון שלם. אולם צוות כזה הופך להיות זירה של מאבקי אגו, יוקרה ושליטה; כל אחד מביא את עולם התוכן שלו, שמבחינתו הוא החשוב ביותר, ולא קשוב לאחר. איך מנהלים את זה?

ראשית, יש לגייס את המומחים הרבגוניים. כפי שצריך לחפש את הספורטאים "השלמים" כך חשוב לגייס לתפקידים המקצועיים מומחים בעלי כישורים בין־אישיים גבוהים ויכולת עבודה בצוות. אם יש מומחה שחושב שהעולם מתחיל ונגמר בתחום המומחיות שלו, עדכן אותו שהוא לא חי בתקופה הנכונה, ואם הוא לא ישתפר, היפרד ממנו לשלום. בספורט מודגשת החשיבות של הצוות המקצועי שתומך בקבוצה. מאמן שוערים שחושב שההצלחה של שוער היא הדבר היחיד שקבוצה צריכה, לא באמת יכול להיות חבר מועיל לצוות.

האתגר ביצירת צוותים שלמים מחזק את המגמה העתידית של התחזקות ומרכזיות מנהל הצוות, ובספורט — החשיבות של מנהל מקצועי. זוהי הפונקציה שצריכה לייצר את הסינרגיה בין ובתוך צוותים ולראות את התמונה הכוללת. מנהל מקצועי הוא הפונקציה שדואגת לתהליך ההתפתחות של השחקן השלם ומוודאת שהוא מתנסה בכמה עמדות ומפתח יכולות משלימות במשך שנותיו במחלקת הנוער.

יש גם להיזהר מדבקות באופן משחק אחד בגילאים השונים כדי לייצר תבנית אחת למועדון. אמנם זה מבורך ליצור קו מקצועי אחיד ולכן זאת אופנה רווחת בקרב מועדונים רבים, אך צריך להיזהר מפנאטיות יתר ביישומה. "הינעלות" על דרך אחת בלבד עלולה לייצר שחקנים חדגוניים שיתקשו להתאים את עצמם לשינויי העתיד שאנחנו עצמנו לא יודעים מה יהיו. צריך לייצר שיטת משחק ברורה אך גם כזו שמאפשרת גמישות ומגוון התנסויות למידה כדי לפתח שחקנים יצירתיים, סקרנים, גמישים, ובעלי ראיית משחק גבוהה.

חובה עלינו לצייד את ילדינו ואת עצמנו בכישורים המתאימים: התעמקות בליבה ופתיחות לעולם.