כך נמצא זהות לספורט הישראלי

אנחנו אומה של יזמים ברמה עולמית, וככזה צריכה להיות גם הזהות של הספורט והכדורגל שלנו. כשם שמדינת ישראל שמה דגש מאז ראשית קיומה על המחקר המדעי והפיתוח האנושי כתגובה לנחיתות במשאבים טבעיים, כך גם יכול הספורט הישראלי להתרומם מהמקום הנמוך בו הוא נמצא כרגע. אז מה הגורמים שסייעו לנו להפוך למדינה מובילה בהייטק העולמי ואיך הם יכולים לסייע לכדורגל למצוא כיווני פתרון ישימים המותאמים ל־DNA הישראלי?

יזמות

אחד הנתונים מעוררי ההערכה של ישראל הוא מספר חברות הסטארט אפ וקרנות הון סיכון לאדם הגבוה מכל מדינה אחרת בעולם. כפי שדן סנור וסול זינגר כתבו בספרם "אומת הסטארט־אפ: סיפור הנס הכלכלי של ישראל" - "ישראל נהנית כיום מחממת יזמות קלאסית, מקום בו חובבי ההייטק עובדים קרוב זה לזו וניזונים זה מרעיונותיו של זה".

הסיפור המרכזי מאחורי הצלחתה הטכנולוגית של ישראל בזירה הגלובלית נעוץ בהתפתחותו המואצת של אקו־סיסטם טכנולוגי המייצר קרקע פורייה ליזמות והוא תולדה של מספר פרמטרים שהמרכזיים שבהם הם החיבור בין הצבא והפיתוח הביטחוני לבין המגזר העסקי, והמדיניות הממשלתית שסייעה בגיוס הון סיכון, הקימה חממות טכנולוגיות והשקיעה במחקר אקדמי. לכך צריך להוסיף את הנטייה הטבעית של הישראלים ליזמות, את העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה־90’ והנה קיבלנו מדינה מובילה עולמית בתחום היזמות הטכנולוגית. אז למה לא בספורט?

ספורט עם צבא

יחידת המודיעין הטכנולוגית 8200 היא דוגמה מובהקת לצבא המטפח הון אנושי המגיע למגזר העסקי. חברות כגון VERINT, נייס ואחרות הן דוגמאות לשוק עסקי שצמח מתוך הטכנולוגיה הביטחונית ומזין אותה לצד פיתוחו העסקי בעולם. היזמים הישראלים שהולכים לצבא מפתחים בזכות המסלול הצבאי מנהיגות ויזמות, שמסייעות להם בהמשך דרכם העסקית.

ומה בספורט? במקרה הטוב, האתלט יוגדר כספורטאי מצטיין והצבא לא יבלום את התפתחותו, ובמקרים רבים אחרים הקריירה הספורטיבית תעצר בגלל השירות הצבאי. זה לא חייב להיות כך; קחו לדוגמה את הפרויקט של צבא ארה"ב — World Class Athletes Program. המתקן ממוקם בקולורדו ומסייע לאתלטיים מצטיינים לייצג את ארה"ב במשחקים האולימפיים והפראלימפיים. במסגרת לימודיו של דן סלפטר בתכנית למאמנים לאומיים בהובלה של מולי אפשטיין, הוא נשלח לקולורדו כדי ללמוד מקרוב אחר האימונים שלהם וחזר נפעם מאיכות האימון והיכולות של הספורטאים. במסגרת הפרויקט, הספורטאים־חיילים נדרשים לעמוד בקריטריונים הישגיים, מקבלים שכר לפי דרגה, נדרשים למלא משימה צבאית לפי מקצועם ולאחר פרישה מהספורט מובטחת להם קריירה צבאית.זה בארה"ב הקפיטליסטית בה פרויקטים לאומיים אחרים מובלים על ידי חברות ביגוד והנעלה.

אימון כושר קרבי. בארה"ב הצבא משתף פעולה עם הוועד האולימפי האמריקאי, למה לא כאן? צילום: טל שחר

התוצאות לא אחרו לבוא: 5 ספורטאים אולימפיים ומדלית כסף בריו 2016, 7 ספורטאים ו־4 מאמנים בלונדון 2012. אז מדוע זה לא יכול להיות גם אצלנו? תחשבו על אתלט המהווה הבטחה אולימפית שיקבל בזכות הצבא תנאי אימון נאותים ממאמנים שיקבלו שכר מהצבא, שקט כלכלי שיאפשר לו להתמקד בספורט ולרכוש השכלה צבאית כדי שיוכל להמשיך בקריירה צבאית לאחר פרישה ואף להשתלב במערך הכושר הגופני בצבא אם ימצא לנכון.

עידוד להשקעות

בתחילת שנות ה־90′' יצרה מדינת ישראל שתי תכניות שנתנו רוח גבית לתעשיית ההיי-טק הישראלית - תכנית יוזמה שהובילה להקמתן של 10 קרנות הון סיכון ולעליה בהשקעות מחו”ל, ותכנית החממות שקלטו כל שנה 80 עד 100 סטארט-אפים וסיפקו ליזמים מימון וסיוע נרחב.

מהי תכנית החממות המקבילה בכדורגל הישראלי? ההתאחדות לכדורגל מקימה מרכזי מצוינות ברחבי הארץ מתוך כוונה לאתר פוטנציאל של שחקנים בגילאים הצעירים ולהשקיע בהם באימון שבועי איכותי במרכזי המצוינות שלא יוכלו כנראה לקבל במועדוני האם שלהם הנמצאים בפריפריה. אבל האם יום בשבוע מייצר תנאי חממה? לא. האם השחקן הצעיר הוא המקבילה בכדורגל לסטארטאפ שקיבל תמיכה ממשלתית? לא! המקבילה של הסטארטאפ צריכה להיות המאמנים במועדונים שיקבלו את הכלים שיסייעו להם לאתר את השחקנים הפוטנציאליים, לטפח אותם ולהיות בקשר ובתאום עם נבחרות ישראל כדי שהשחקנים האיכותיים יקבלו את התנאים המיטביים. כאשר השחקן מתאמן פעם בשבוע במרכז המצוינות, חובת הנוכחות צריכה לחול בעיקר על המאמן שלו כדי שיצפה באימון וילמד ממאמנים בכירים שיועסקו במרכז המצוינות.

תשאלו, איך המאמן במועדון יוכל להתפרנס אם הוא צריך לנטוש את האימונים שלו פעם בשבוע ולצפות באימונים במרכז המצוינות? אפשר להשתמש באימון הזה כדי לשדרג את כל מערך האימון: בנוסף לצפייה השבועית של המאמן מהקבוצה במרכזי המצוינות ולעיבוד הצפייה שיעשה עם המאמן הבכיר במרכז המצוינות, הוא יעבור גם הכשרה באימון שתגיע אליו למועדון; חממה טובה בשטח, במאמן בכיר ממרכז המצוינות בעל יכולות מנטורינג שצופה באימונים של המאמנים במועדונים שלהם ונותן להם פידבק מקצועי ואיכותי. מרכזי המצוינות הן המקבילה של החממות הטכנולוגיות וכפי שהליווי בחממות מתבצע בשטח, כך הליווי של מאמני הכדורגל צריך להתבצע בשטח שלהם ולא רק בהדרכות בבית הנבחרות בשפיים. המאמן מוצלח? נשקיע בו יותר.

ומהי המקבילה בכדורגל להגדלת ההשקעות מחו"ל? בישראל התקיים השנה כנס טכנולוגיה וחדשנות בספורט שאורגן על ידי המנהלת לכדורגל ובשיתוף עם ארגון מנהלות הליגה באירופה. אם עד לפני מספר שנים אפשר היה לזהות התחלה של חיבור בין הטכנולוגיה לספורט, בתקופה האחרונה זה כבר הפך לנחשול עם כנסים עולמיים שמתקיימים בארץ ועסקאות משמעותיות. יש לנו טכנולוגיה נהדרת בתחום הספורט והתפקיד של המדינה הוא לעודד שוק זה. הכנס שנערך על ידי המנהלת הוא המשך ישיר לכנסים ולחיבורים עסקיים בספורט שמבוצעים על ידי מכון הייצוא הישראלי.

זה בדיוק האקו־סיסטם שהספורט שלנו צריך וזה מחייב הבנה של ראשי הספורט בארץ לגבי התפקיד שלהם בהובלת מהלך זה. מכל הטוב הזה והאפשרות של הסטארטאפים הישראליים בספורט להצליח בעולם, צריך לא לשכוח דבר חשוב אחד והוא קידום של הספורט בארץ באמצעות הטכנולוגיה הישראלית. זה הזמן של איגודי הספורט להציע Beta site עבור סטארטאפים ישראליים בראשית דרכם. זוהי ההזדמנות של הספורט הישראלי להיות מוזן ישירות מהטכנולוגיה לפני כל העולם ולייצר בכך יתרון ספורטיבי.

ספורט וקיבוץ גלויות

ב־2006 עלה לארץ מאתיופיה בחור בשם מארו טפרי. כעבור שנתיים הוא הגיע לכפר הנוער בן שמן. באותה תקופה הפנימייה נרשמה לאליפות בתי הספר למרוצי שדה וכיוון שהיה חסר נציג אחד, פנו למארו כדי שישלים את הסגל למרות שלא התאמן מימיו. 8 שנים אח"כ הוא כבר ייצג את מדינת ישראל בריצת המרתון באולימפיאדת ריו ונחשב להבטחה גדולה בתחום. בזמנו אמר "היום, כשאני חושב על מה שעברתי, ברור לי שאם לא הייתי במקרה מגיע לבן שמן לא הייתי אתלט".

אם תשאלו את מאמניו של מארו מדוע הוא מצליח כל כך, הם יספרו חכמה כיתרון העיקרי שלו. יש יסוד סביר להניח שיש עוד מארו טפרים בארץ. הפוטנציאל והגיוון קיימים ואין סיבה שזה לא יבוא לידי ביטוי בענפי ספורט רבים. וכמו בתעשיית המחשוב העולמית בה הוסט הדגש בשנות ה־90 מחומרה לתוכנה ונפתח פתח רחב לעשרות חברות ישראליות שהציגו יתרון יחסי ניכר בשוק הטכנולוגי הגלובלי, כך גם בספורט העולמי מוסט הדגש מיכולות גופניות גם לאיכויות קוגנטיביות. היום זה בהייטק, מחר זה יכול וצריך להיות גם בספורט.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות