רגע, מה זה בעצם כישרון?
מדדים סטטיסטיים חדשים מסייעים להבין מה הופך שחקן ליותר "כישרוני" מחברו לקבוצה או יריבו. אותם פרמטרים גם מסייעים להבין איך אפשר לייצר יותר שחקנים כישרוניים
בסוף שנת 2017, פרופסור רובי ווילסון מבית ספר UQ ללימודי מדעי הביולוגיה בקווינסלנד, אוסטרליה, השתמש בטכניקות מחקר שפותחו במחקר האבולוציה הביולוגית, כדי לבדוק מה משפיע יותר על תוצאות של משחק הכדורגל: יכולות אתלטיות, פיזיולוגיות או "כישרון".
מה שהוא גילה זה ש"כישרון" - לא מהירות, כוח או כושר - היה הפקטור החשוב ביותר לקביעת תוצאה של משחק. "שחקנים בעלי כישורים גבוהים הם בעלי אימקפט גדול יותר על המשחק. מסירות מדויקת ושליטה בכדור, לפי הבדיקה שלנו, הם מדד עם קורולציה גבוהה יותר לניצחונות מאשר מהירות, כוח וכושר. זה ברור לאוהדים ולמאמנים ששחקנים כמו ליונל מסי וניימאר הם הטובים ביותר בקבוצתם בגלל הכישרון, עם זאת, גילינו ש־90% מהמחקרים על כדורגלנים מתבססים על איך לשפר את המהירות, הכוח, הגמישות והכושר של השחקנים, לא הכישרון".
ווילסון עשה את המחקר על שחקנים באוניברסיטה ובליגה האוסטרלית באימונים ובמשחקים וראה שבעצם, מי שמנצח משחקים ומשחקונים הם לא השחקנים החזקים והמהירים יותר, אלא השחקנים שאולי חלשים ואיטיים יותר, אך יותר מוכשרים. כל השחקנים נבדקו על ידו ונלקחו מהם מדדים לפני הניסוי. אבל רגע, מה זה בעצם 'כישרון' והאם אפשר ללמד מישהו להיות מוכשר?
גששים וסוקרים
המחקר של ווילסון התפרסם 4 חודשים לפני שפרופסור אנתוני ליכט ואוניברסיטת ג'יימס קוק באוסטרליה (המכון למחקר מדע ההתעמלות) חקר 240 משחקים בליגה הסינית הבכירה בכדורגל (CSL) כדי לבדוק מה מנצח משחקים שם. החוקרים של ליכט בדקו 10 מדדים פיזיולוגיים של השחקנים ו-18 מדדים טכניים בקרב 16 הקבוצות והגיעו למסקנה שמספר ספרינטים ומטרים בספרינטים הוא אינדיקטור טוב לאיכות קבוצה. הקבוצות עם מספר הספרינטים הרב ביותר ומספר המטרים בספרינטים הגבוה ביותר היו בטופ 5. עם זאת, לפי ליכט, "הספרינטים רק הדגישו את החשיבות של עבודה טקטית ויצירת חללים שאליהם אפשר לרוץ ולקלוט מסירות חודרות". לפי מחקרו, החשיבות למסירות מפתח, שליטה בכדור ואחוזי הצלחה גבוהים במסירות, גדולה יותר. "ניצחון הוא תוצאה של שילוב יכולות טכניות, טקטקיות ופיזיולוגיות אבל כדורגל הוא בהחלט לא ענף שמסתמך באופן בלעדי על היכולות הפיזיות של השחקנים" הוסיף ליכט, שמסקנתו היא שטיפול בכדור באופן כישרוני הוא המפתח להצלחה.
ד"ר גאייר יורדט (Dr Geir Jordet), מומחה נורבגי לפסיכולוגיה ושחקן כדורגל חובבני לשעבר, כתב את התזה של על זה. הוא טוען שמה שקובע "כישרון" של שחקן זה הראייה, תפיסה מרחבית וצפייה. הוא חקר שחקני אייאקס באקדמיה וגם צילם עשרות שחקנים במצלמת וידאו שהתמקדה אך ורק בהם. את הממצאים שלו הוא פרסם במחקר בירחון Royal Society וגם בספרו המצוין של בן ליטלטון, Edge: What Business Can Learn From Football. אחת מהמסקנות שלו היא שקבלת החלטות על המגרש היא ה־X פקטור של הכדורגלנים.
את קבלת ההחלטה, יורדט מפרק לשלושה חלקים. הראשון: תפיסה מרחבית ויזואלית, שהוא מתאר כהיכולת לקבל ולעבד מידע ואינפורמציה. החלק השני הוא יכולת "גישוש" ויזואלית, כלומר היכולת לחפש ולסרוק אזור כדי לקלוט אינפורמציה. החלק השלישי הוא ציפייה, או הטרמה (אַנְטִיצִיפַּצְיָה) — כלומר, היכולת לראות מה הולך לקרות.
יורדט, בצילומי הווידאו של 250 שחקנים, הבחין שכל אחד מהם עשה משהו אחר לפני שקיבל את הכדור, אך הטובים ביותר עשו משהו דומה. לפני קבלת הכדור הם סקרו את השטח סביבם, חשפו את עיניהם לכל האינפורמציה שעשויה להיות רלבנטית עבורם לפני קבלת הכדור. אנדרס אינייסטה עשה זאת, גם פרנק למפארד, אנדראה פירלו וצ'אבי. לפני קבלת הכדור הם הפנו את מבטם לאזורים ללא הכדור בין 7 ל־10 פעמים ב־7 שניות.
זה הוביל את יורדט לפתח מדד שכונה Visual Exploratory Frequency - תדירות של גישוש ויזואלי. או: "תנועת גוף או ראש בה הפרצוף של השחקן ללא הכדור שמפנה את מבט השחקן לאזור ללא הכדור במטרה לחפש אינפורמציה שרלבנטית לפעולה של השחקן עם הכדור".
כדי להשלים את המחקר שלו, יורדט עקב אחר 64 שחקנים מהפרמיירליג ב־118 משחקים. הוא מצא 1,279 סיטואציות כדי לייצר סטטיסטיקת "גישוש/חיפש פר שנייה". פרנק למפארד היה המגשש הוויזואלי הטוב ביותר עם 0.62 גישושים/חיפושים לשנייה. סטיבן ג'רארד היה במקום השני עם 0.61 גישושים לשנייה. יורדט גילה גם ששחקן עם מספר גבוה של גישושים לשנייה מוסר הרבה יותר טובה מבחינת אחוזי הצלחה במסירותיו. הוא גילה ששחקנים עם מספר הגישושים לשנייה הנמוך ביותר גם היו השחקנים בעלי אחוז ההצלחה במסירות הנמוך ביותר — 64%.
השחקנים שהיו בשליש העליון של הגישושים לשנייה היו בעלי אחוזי מסירה של 81%. יורדט גם בדק את אחוזי ההצלחה של מסירות קדימה בלבד, שעשויות ללמד על יכולת "הטרמה", כלומר הבנה של לאן הכדור "צריך" להימסר. מה שגילה, הוכיח את טענתו: השחקנים עם מספר הגישושים לשנייה הגבוה ביותר הצליחו ב־75% מהמסירות שלהם קדימה. השחקנים שהיו בשליש האחרון של גישושים לשנייה, הצליחו ב־41% בלבד.
לפי יורדט, שחקנים שחוקרים את סביבתם ומודעים אליה יותר, מקבלים החלטות גבוהות יותר והופכים ליעילים יותר. איסוף מידע, שימוש במידע וביצוע מהלך לפי המידע שיש הוא האקס־פקטור של שחקנים מבחינת יורדט. ומה שהוא מכנה Visual Efficiency Behaviour בקיצור VEB, כלומר החיפוש האקטיבי אחר מידע עם הראש והגוף, זה מה שהופך שחקנים כמו למפארד למיוחדים.
"תמונות! תמונות! תמונות!"
כשיורדט שאל את למפארד איך הוא פיתח יכולת כזו, למפארד לא ידע בדיוק לענות לו, אבל מאמנו באקדמיה של ווסטהאם, טוני קאר, סיפר ליורדט: "במשחק הראשון שפרנק שיחק בילדים של ווסטהאם, אביו, פרנק למפארד האב, היה יושב ביציע וצועק לבנו 'תמונות! תמונות!". מה זה אומר? קאר: "הוא פשוט רצה שפרנק יצלם תמונה בראשו של המגרש לפני שהוא מקבל את הכדור. למפארד לא נולד עם ראייה טובה יותר, הוא פשוט למד איך לעשות זאת מאביו והצעקות 'תמונות!".
אייאקס מינתה את יורדט ליועץ, פיתחה בשנים האחרונות שחקנים כדי שיהיו להם תוצאות VEB גבוהות. כרגע, קבוצת הנוער עם מממוצע של 0.5 גישושים לשנייה. המובילים עולם לפי יורדט? ליאו מסי במקום השני בכל הזמנים. אחריו זלאטן איברהימוביץ', לוקה מודריץ', אנדראה פירלו. שחקן אחד היה מעל כולם בתוצאות ה־VEB שלו, צ'אבי הרננדס של ברצלונה עם 0.83 גישושים לשנייה. וזה לא מפתיע שאחד מהקשרים הטובים בכל הזמנים, הוא כזה. "אני כל היום מחפש חללים, כל היום", אמר צ'אבי ל"גרדיאן" ב־2011. "כל היום מביט סביבי. אנשים שלא משחקים לא תמיד מבינים עד כמה זה קשה להשיג חלל פנוי. למצוא אותו". כמו למפארד, גם צ'אבי לא נולד עם זה. "זה משהו שלמדתי בברצלונה במשחקי רונדו. רונדו רונדו". רונדו זה משחק חימום בדרך כלל בו שחקן או שניים נמצאים בתוך מעגל שמורכב משחקנים אחרים. השחקנים האחרים צריכים להעביר זה לזה מסירות מבלי שהשחקנים במרכז המעגל יגעו בכדור. הוא מלמד שחקנים — כמו צ'אבי — שאי אפשר להוריד את העיניים מהמסירה הבאה.
x פקטור לבישול
אפשר להשלים מדידת VEB כדי למצוא את השחקן הטוב ביותר במחלקת הנוער ולטפח אותו על ידי מדידת xA. מה זה xA? זה Expected assists וזה מדד שפיתחו האנשים בחברת הסטטיסטיקות Opta כדי למדוד את איכות המסירה של כל שחקן עם אלגוריתם שבדק ומחשב מיליוני מסירות כדי להגיע לרמת האיכות של מסירה ספציפית. בגדול, מאוד מזכיר את מדד xG, כלומר expected goals, 'שערים צפויים', סטטיסטיקה שמסתמכת על אלגוריתם, שמחשב עשרות אלפי הזדמנויות הבקעה ומעניק "סיכויי הבקעה" לכל מצב הבקעה. בעצם xA בודק את הסיכויים של מסירה להפוך לבישול — שזה מדד הרבה יותר טוב ליכולת מסירה מאשר מספר בישולים של שחקן. אם שחקן מוסר מסירת עומק שמציבה את חברו לקבוצה בזווית טובה לשער — אז השווי של המסירה גבוה, והסיכוי שלה להפוך לשער גבוהים. גם אם השחקן לא מצליח לשחרר בעיטה. xA בעצם בודק את איכות המסירה מבלי להתחשב בשחקן שקיבל את הכדור.
ייתכן שמדד איכות המסירות הוא המדד החשוב ביותר לקבוצה. ההנחה היא ש־80% מהפעולות של שחקן עם הכדור הם מסירה. לכן כדורגל הוא ספורט שמבוסס על תבניות מסירה ותנועה. מלבד שערים במצבים נייחים, כל שער הוא תוצאה של מספר פעולות שקרו לפניו — ש־80% מהן מסירות. הנתונים הללו והמדדים הללו יכולים לסייע לעולם הכדורגל להבין מה זה "כישרון" ומה לחפש (וגם לפתח) בקרב שחקנים צעירים.