מונדיאל 2018: "חגיגות" הסיבוב השלישי
היום מתחיל הסיבוב השלישי של שלב הבתים במונדיאל - או כפי שראלף מוטשקה, מנהל האבטחה של פיפ"א לשעבר טען, מדובר ב"משחקים לא חשובים בסוף שלב הבתים, שהם החשופים ביותר להטיית משחקים"
11:2725.06.18
היום מתחיל הסיבוב השלישי של שלב הבתים במונדיאל - או כפי שראלף מוטשקה, מנהל האבטחה של פיפ"א לשעבר טען, מדובר ב"משחקים לא חשובים בסוף שלב הבתים, שהם החשופים ביותר להטיית משחקים".
מדובר, קודם כל, על "הטיית משחקים ספורטיבית". הדוגמה המפורסמת ביותר היתה המשחק בין גרמניה המערבית לאוסטריה ב־1982, כאשר כדי להבטיח את העפלתן של שתיהן לשלב השני על חשבון אלג'יריה, התוצאה ששתי הקבוצות היו צריכות היתה הפסד 0־1 של אוסטריה - וזה בדיוק מה שקרה במשחק מזעזע שכונה "הביזיון בחיחון". אחרי המשחק הזה קבעה פיפ"א שכל המשחקים האחרונים בשלב הבתים ישוחקו באותה השעה. אולם גם זה לא מנע משבדיה ודנמרק, ביורו 2004, להשיג את התוצאה שתבטיח לשתיהן עלייה לשלב הבתים נגד איטליה (2-2). כמו כן היו לא מעט מקרים באולימפיאדות ובטורנירים שקבוצות הפסידו במשחקים בכוונה כדי להבטיח 'הגרלה נוחה יותר' בשלב הבא. בטורניר הזה בלגיה ואנגליה עשויות להילחם על מי תסיים במקום השני כדי להימנע ממפגש עם גרמניה או ברזיל ברבע הגמר.
ויש גם עניין, חמור יותר מהטייה ספורטיבית, וזה הטיית משחקים עבור מהמרים. דקלן היל, מומחה להטיית משחקים שכתב ספרים על הנושא בשני העשורים האחרונים וגם בעל בלוג, מפרסם עדויות ונתונים חד משמעיים לכך שהתרחשו מכירות משחקים בסיבוב השלישי של שלב הבתים במונדיאל.
דמויות כגון פרנקי צ'ונג (הדוד פרנקי), טן סיט (דן טן) ראזנדראן קורוסאמי (פאל) וראז' פרומאל מסתובבים בקרב כדורגלנים בכל טורניר כבר שנים על גבי שנים. הם מייצגים גופי הימורים ענקיים ממזרח אסיה (סינגפור, מלזיה, הונג קונג ואינדונזיה) ומציעים לכדורגלנים סכומים גדולים כדי "לקנות תוצאה".
חלקם נעצרו ושוחררו, חלקם כתבו ספרים על השיטות שלהם. הם מגיעים לשחקנים דרך התאחדויות מושחתות או חסרות ממון ופונים בעיקר לשחקנים שאין להם מה להפסיד מבחינה ספורטיבית או כלכלית. לא פעם יש מקרים שקשה להתעלם מכך שהשחקנים צריכים את הכסף - במיוחד כשההתאחדות שדואגת להם היא מושחתת. למשל ב-2006 שחקני טוגו כמעט וסירבו לעלות למשחק השלישי במונדיאל בגרמניה בגלל שלא קיבלו את הכסף שהובטח להם על השתתפות במונדיאל. לפי היל הם נחשפו ככה לפניות מ-fixers לפני המשחק מול צרפת, אותו הפסידו 0-2.
ב-2010 היה סיפור דומה עם נבחרת ניגריה וב-2014, ממש במונדיאל האחרון, נבחרת גאנה לא הסכימה לשחק עד שקיבלו הבטחה משר הספורט הגנאי. באותו מונדיאל בברזיל, קמרון הגיעה למשחק האחרון מול המארחת בלי יותר מדי על מה לשחק. והיו הימורי ענק על הפסד שלה ביותר מ-3 שערים בבורסת ההימורים בקולאה לאמפור. ווילסון ראז', שאחרי המונדיאל נצער ונכנס לכלא בפינלנד, סיפר שהמשחק 'סודר'. הקמרונים הפסידו 4-1. פיפ"א, למרות שקיבלה עדויות וראיות להטיית משחקים, טענה שלא היו מוצקות למכירת משחק.
לפי קרל דונט, חוקר באופ"א, יש בעולם הימורים בשווי של 3 מיליארד דולר על משחק במונדיאל - מדובר על הרבה מאוד כסף והכסף הכי טוב נעשה על ידי אלו שמהמרים על הפסד מדויק של הקבוצה שצפויה להפסיד (הטייה שקשה לעלות עליה בשיטות ניתוח דפוסי הימורים).
אלו שעושים זאת, הרבה פעמים מוודאים שההפסד אכן יהיה מניב עבורם. וכאמור, הם עושים זאת, על ידי פניה לשחקנים שאין להם מה להפסיד.
אנגליה נגד טוניסיה צילום: איי אף פי גם לפי לאונדרו שארה, נשיא חברת הייעוץ Matchvision, יש סיכוי של 50% לפחות שגם המשחקים במונדיאל 2018 יוטו. דקלן היל משוכנע שזה יקרה.
לפי דקלן היל - אלו הנקודות שצריך לשים לב אליהן במשחק השלישי בשלב הבתים.
- כשיש לקבוצה אחת על מה לשחק ולשנייה אין.
- משחקים עם שחקנים שלא מקבלים שכר גבוה או לא קיבלו תשלום עבור השתתפותם במונדיאל.
- נבחרות ממדינות בהן יש מסורת ארוכה של שחיתויות ברמת הרשויות וברמתה כדורגל.
"אוהדי כדורגל ומהמרים צריכים להיזהר ממשחקים שיש בהם את הפקטורים הללו במונדיאל" לפי היל. יש הרבה מאוד דרכים להטות תוצאת משחק. מתפיסה ברורה ברחבה, דרך השגת כרטיס אדום על ידי עבירה קשה ומכוונת, נגיעות יד, מסירות מוזרות אחורה, לא לעבוד בהגנה, ליפול - המון דרכים.
איך פותרים את הבעיה הזו, שנובעת הרבה בגלל פורמט שלב הבתים - שמייצר קבוצות שמגיעות למשחק השלישי בלי שום סיכוי להעפלה?
לפי ההצעה של MatchVision, שכבר אומצה על ידי מספר התאחדויות כדורגל ברחבי העולם, צריך להפוך את שלב הבתים לשלב ה'דירוגים'. טורנירים צריכים להתחיל ב'שלב הדירוגים', במודל הזה אפשר לשחק עם 30 קבוצות, 36 קבוצות או 24 קבוצות בטורניר (או יותר). יש שלושה דירוגים, או ארבעה או חמישה, זה תלוי במספר הקבוצות. הקבוצות מחולקות על פי הדירוג שלהן.
לדוגמה, בשיטת הדירוגים המונדיאל יכול להפוך בקלות לטורניר ל־36 קבוצות או יותר גדול (הערה: פיפ"א מתכננת לעשות אותו 48 קבוצות שמחולקות ל-16 בתים של 3 נבחרות).
בשיטה של שארה במונדיאל עם 36 קבוצות יהיה דירוג A עם 12 קבוצות, דירוג B עם 12 קבוצות ודירוג C עם 12 קבוצות. כל קבוצה משחקת בשלושה משחקים. משחק אחד נגד כל דירוג. כלומר, קבוצה מדירוג A משחקת מחזור ראשון נגד קבוצה מדירוג A, מחזור שני נגד קבוצה מדירוג B ומחזור שלישי נגד קבוצה מדירוג C. תלוי בהגרלה.
אחרי שלושה מחזורים כל הקבוצות מוצבות בטבלה אחת והקבוצה עם המאזן הטוב ביותר — נקודות, הפרש שערים וכו' — במקום הראשון. היא תתמודד בשמינית הגמר נגד המקום ה־16. הקבוצה במקום השני תתמודד מול המקום ה־15 והקבוצה במקום השלישי נגד המקום ה־14 וכו'. כולן בתוך בראקט.
היתרונות של הפורמט הזה ברורים.
- הקבוצות צריכות להתאמץ לאורך כל הסיבוב הראשון וצריכות לנצח ובהרבה שערים כדי להבטיח את מיקומן הגבוה, שמבטיח התמודדות נגד קבוצות פחות טובות. הפורמט הזה מעודד כל קבוצה להשיג את הניקוד המקסימלי.
-
בפורמט הזה אפשר לשדר יותר משחקים בטלוויזיה - כי לא חייבים לשחק במקביל.
- גם אם קבוצה הפסידה בשני המשחקים הראשונים, סביר להניח שיהיה לה על מה לשחק במשחק האחרון מאחר שגם קבוצה עם 3 נקודות והפרש שערים חיובי יכולה להשתחל לשלב הנוק-אאוט.
- לא יהיו 'בתי מוות' או בתים חלשים ויהיו יותר מפגשים בין נבחרות גדולות בשלב הראשון של המונדיאל.
- קבוצות יפגשו לפחות פעם אחת עם קבוצה ברמתן, מה שיאפשר להן להשיג משהו מהטורניר.
- הפורמט הזה גם מעודד טקטיקות התקפיות ומוריד את הסיכוי להטות משחקים.
האם פיפ"א בכלל תשקול את הפורמט הזה? כלל לא בטוח שהארגון המושחת שמעניק הגנה להתאחדויות מושחתות שמובילות להטיית משחקים מעוניין בפורמט שמעודד כדורגל חיובי ונקי יותר. וזו, כנראה, השורה התחתונה העצובה.
