הפוינט סנטר הראשון מסוגו

ניקולה יוקיץ' הפך למרכז אחת מההתקפות הטובות ב-NBA בזכות גיבושון בסרביה עם מאמנו מניו יורק. סיפור על גלובליזציה ואהבה טהורה לכדורסל

אוריאל דסקל 11:0307.05.19

תגיות:

לניקולה יוקיץ' יש שלושה סוסים. דוניטה פירם, בלה מרגריטה ודרים קאצ'ר. הסוסים, שחיים בסומבור, עיר הולדתו של יוקיץ' (כ-15 דקות נסיעה מבלגראד), זכו בפרסים וחשוב יותר: הם התשוקה של יוקיץ', שמבלה איתם את רוב הקיץ שלו. על שניים משלושת הסוסים חבריו ומשפחתו רוכבים, אך על דרים קאצ'ר, הסוס החביב על יוקיץ', רק סנדקו ומאמנו האישי מילדות, נבוסייה ואגיץ', וחברתו נטליה מאצ'סיץ' היו יכולים לרכב. אפילו אחיו הגדולים של ניקולה, שחיים איתו (ואף מתגוששים איתו ולפי אנשי דנבר נאגטס הם אלו שאחראים לכך שהוא חתיכת שחקן קשוח), לא מורשים לעלות על דרים קאצ'ר. זה היה נכון עד הקיץ האחרון - אז הגיע מאמנו בדנבר נאגטס, מייקל מלון, לבלות עם הכוכב שלו בסומבור. יוקיץ' ומלון בילו על הנהר (ברניסלב, אביו של ניקולה, הכין תבשיל דגים שהשניים דגו) ואז מלון קיבל את הצ'אנס והכבוד לרכוב על דרים קאצ'ר. אי אפשר היה לחזק את הקשר בין המאמן לשחקן יותר מזה.

קראו עוד בכלכליסט:

על פניו החיבור בין מלון ליוקיץ' נראה מוזר אבל השניים מחוברים דרך הכדורסל. המאמן בן ה-47 מקווינס, ניו יורק ניסה בעבר להצטרף לצוות שומרי הראש של הנשיא וגדל במשפחת כדורסל (אביו, ברנדן, אימן ב-NBA). יוקיץ', שהיה ילד שמנמן, גדל בסומבור ומגיל צעיר אחיו - כדורסלנים בעצמם ברמות שונות - שיחקו איתו את המשחק. שניהם גדלו עם אהבה עצומה לכדורסל וסביב זה הקשר שלהם התחזק.

מלון ויוקיץ' חיים את המשחק הזה. והקדישו את החיים למשחק הזה. וסגנון האימון של מלון תמיד היה להתחבר לשחקניו. כשחקן מכללות תמיד אהב יותר מאמנים פתוחים וכנים. כשעבד בקולג' הפגין, כמעט תמיד, פתיחות וכנות עם שחקניו. כשקיבל את תפקיד עוזר מאמן ניו יורק ניקס ב-2001 הוא עסק בעיקר בחיבור לשחקנים כגון אלן יוסטון, לטרל ספריוול, צ'רלי וורוד, מרק ג'קסון - טיפוסים לא פשוטים, שלימדו אותו הרבה על שחקנים מקצוענים ועד כמה קשה להתחבר אליהם.

כעוזר מאמן בקליבלנד קאבלירס הוא יצר חיבור אמיתי ואותנטי עם לברון ג'יימס, וכעוזר מאמן בגולדן סטייט ווריירס הוא למד עד כמה מערכת יחסים בין מאמן לכוכבים היא "הכל" ב-NBA. גם כמאמן ראשי בסקרמנטו קינגס הוא הצליח להתחבר לדמויות כגון דימרקוס קאזינס ואיזייה תומאס. כך שהחיבור עם יוקיץ', ילד צנוע עם הרבה חוש הומור מעיר קטנה, היה קל בסך הכל. "זה היה מאוד משמעותי כשהמאמן הגיע לבית שלי" אמר יוקיץ' ל-BSN דנבר. "הוא מאמן ה-NBA הראשון שמגיע לעיר שלי. זה משמעותי. זה משהו שעזר לנו לגדול ביחד".

כנראה שבקיץ, על גדות הנהר שעובר דרך סומבור, מלון ויוקיץ' דיברו על איך הם רואים את הדרך המשותפת שלהם יחדיו.

לבנות עליו

יוקיץ', שבקיץ חתם על חוזה לחמש שנים בשווי 150 מיליון דולר, הבין שבגיל 24 כבר אפשר לבנות סביבו את הקבוצה. ולזה התכונן בקיץ. מגיל צעיר יוקיץ עובד עם ואגיץ', איש כדורסל מנוסה וחבר המשפחה. ואגיץ' לימד את יוקיץ' לזרוק משלוש ולזהות חללים אליהם הוא יכול למסור את הכדור. הוא עודד אותו ללמוד את עבודת הרגליים של טים דאנקן ואלמנטים מהמשחק של דירק נוביצקי. הוא גם היה שם כדי לסייע לו להבין את האחראיות של להיות השחקן שהקבוצה תלויה בו ובנויה עליו. ועל זה דיבר איתו מלון בקיץ ולאורך העונה.

ניקולה יוקיץ' (משמאל) צילום: רויטרס

מה זה אומר "לבנות עליו"? ובכן, בגובה 2.13 ובמשקל 113 ק"ג (עוד על זה בהמשך), אפשר לבנות עליו ארמונות. אבל לא על זה בהכרח מדברים. כיום יוקיץ' מתפקד כפוינט גארד בקבוצה. כלומר, פוינט-סנטר - אולי הראשון מסוגו בליגה.

ההתקפה של מלון תמיד הוגדרה כ"דמוקרטית". כלומר, אין שחקן אחד במרכז והיא מבוססת על תנועה ומסירות רבות. ואולם השנה - לפי אתר Cleaning The Glass - יוקיץ' קיבל הרבה יותר את הכדור וסיים מהלכים (באסיסט או זריקה). מדד ה-Usage שלו עלה העונה מ-25.5% ל-29.7%, מקום 12 בליגה. הוא גם הסנטר שנוגע הכי הרבה בכדור במהלך משחק. יש לו 119.8 נגיעות במשחק - חמישים יותר מאשר הסנטר הקרוב ביותר בקטגוריה הזו, אל הורפורד (69.8). שיטת המשחק הריכוזית הזו סייעה לדנבר לסיים במקום השני במערב וניצלה עד תום את יכולת המסירה הנדירה של יוקיץ'. ליוקיץ' היו כ-800 מסירות יותר מכל שחקן אחר בליגה. ומבחינת אסיסטים? העונה בלבד הוא רשם יותר משחקים עם 10+ אסיסטים מאשר גבוהים כגון קווין גארנט, קארים עבדול ג'אבר, מארק גאסול, פאו גאסול רשמו במהלך כל הקריריה שלהם. ליוקיץ' היו העונה בלבד יותר משחקים עם 10+ אסיסטים אפילו יותר מאשר למאנו ג'ינובלי היה לאורך הקריירה (14).

וזה עובד גם בפלייאוף. לפי Second Spectrum לנאגטס יש את ההתקפה הכי טובה בפלייאוף - 1.22 נקודות לפוזשן כשיוקיץ' מנהל את המשחק שלה. יוקיץ', שבשבת בבוקר (שעון ישראל) נהפך לשחקן ששיחק הכי הרבה דקות במשחק NBA אחד (65 דקות במשחק עם ארבעה הארכות נגד פורטלנד) היה צריך לשנות כמה דברים כדי לעמוד בדרישות החדשות שמלון הציב בפניו. לפי מה שאמר ל-ESPN הוא אוהב ש"משקל המשחק" שלו הוא כ-127 ק"ג. ורואים שהוא אוהב להיות טנק - משהו שמעניק לו יתרון מול יריבים קלים יותר. עם זאת, כדי לעמוד במה שנקרא Grind (טחינה) של ה-NBA, לא רק המאמן הגיע לבלות עם יוקיץ' בסרביה בקיץ, גם מאמן הכושר של הנאגטס, פליפה אייכנברגר, הגיע לשם וראה מה יוקיץ' אוכל ואיך הוא מתנהל עם התזונה שלו והשמירה על הכושר.

בדנבר הבינו מוקדם מאוד בקריירה של יוקיץ', שצריך לחזק אותו. לפי סיפור ב-ESPN יוקיץ' הגיע לליגה כ"רך" וכשהתבקש לעשות "פלאנק" - תנוחה שמצריכה הפעלת שריר הליבה לאורך זמן - הוא לא הצליח להחזיק מעמד בתנוחה יותר מ-20 שניות. כל מי שמתאמן על בסיס קבוע אמור להחזיק לפחות דקה בפלאנק. אבל יוקיץ' מתבדח על ענייני המשקל. "פעם שקלתי 292 ק"ג אבל לא היו לי שרירים, היום אני 292 עם שניים-שלושה שרירים".

הסנטרפיס

הקישוט המרכזי, ה-Centrepiece, הוא פריט דקורטיבי, בדרך-כלל לא פונקציונלי, שאינו מהווה חלק מן הארוחה, המונח במרכז שולחן הסעודה, כחלק מעריכת השולחן, ומטרתו להוסיף אווירה, עניין, הדר ונוי לסעודה. באנגלית משתמשים בביטוי Centrepiece כדי לתאר מישהו שהוא מרכזי במערך או הופעה. אין ספק שיוקיץ' הוא לא רק קישוט על השולחן אבל הוא בהחלט ה-Centrepiece של דנבר. פוינט-סנטרפיס אם רוצים לדייק. הכל עוברת דרכו. גם מבחינה טקטית וגם מבחינה תרבותית. הסרבי בן ה-24 הוא המנהיג הרגשי של החבורה של מלון.

"הוא בחור מאוד מצחיק" אמר עליו מלון לאתלטיק. "גם אין לו שום בעיה להיות מושא הבדיחות ובגלל זה השחקנים שלנו אוהבים אותו כל כך. כשיש לנו כזה הומור עצמי ואתה לא מפחד לצחוק על עצמך, כשאתה לא כל כך רגיש, זה שם את כולם בראש טוב ורגוע. זה מוריד את הטמפרטורה בחדר וכולם נרגעים".

האם נאגטס ויוקיץ' יהיו מספיק רגועים כדי לנצח את המשחק הבא שלהם נגד פורטלנד? כנראה שהעונה שלהם תלויה בכך.