אירופה נושמת לרווחה: ממשלת יוון זכתה בהצבעת האמון בפרלמנט
הצבעת האמון בה זכה הלילה ראש הממשלה פפנדיראו היא רק הצעד הראשון בדרך לאישור הסיוע הבינלאומי החדש ליוון. בשבוע הבא יתבקש הפרלמנט באתונה לאשר את צעדי הריסון הנוספים הנדרשים מיוון כתנאי לקבלת הסיוע אשר עשוי למנוע את קריסתה הכלכלית
אירופה נושמת הלילה לרווחה. ראש ממשלת יוון, יורגוס פפנדריאו, הצליח הלילה לאחר חצות לזכות ברוב הדרוש לו בהצבעת האמון בפרלמנט, לקראת אישור צעדי הריסון מרחיקי הלכת שנדרשת ממשלת יוון להפעיל על מנת לקבל סיוע בינלאומי שיציל את המדינה מקריסה מוחלטת.
עשרות אלפי מפגינים
ראש הממשלה פפנדריאו שנאם בפרלמנט לפני ההצבעה אמר כי החוב שצברה יוון הוא עצום ולא היה כמותו בהיסטוריה, וכי הצעדים שמבקשת הממשלה להפעיל נועדו לחלץ את יוון מפשיטת רגל. "אנחנו חייבים לשבור את מצב חוסר הוודאות בו חיות היום כל כך הרבה משפחות ביוון", אמר פפנדריאו.
במאי שעבר, יוון נחלצה בעור שיניה מחדלות פירעון הודות לחבילת חילוץ בהיקף 110 מיליארד יורו שהובטחה לה על ידי חברותיה לגוש היורו. עם זאת, היום היא עדיין ניצבת בפני עלויות אשראי גבוהות בשווקים הבינלאומיים. יוון זקוקה עתה לעוד כ־100 מיליארד בהלוואות חדשות כדי שתוכל לפרוע את חובותיה במהלך שלוש השנים הבאות.
כדי שתוכל לזכות בחבילת הסיוע הראשונה בשלמותה, שלא לדבר על אחת נוספת, ממשלת יוון נדרשת להעביר תוכנית צנע בהיקף 28 מיליארד יורו שתתפרס על פני חמש שנים. זאת נוסף על צעדי הפרטה נלווים שמטרתם לגייס עשרות מיליארדי יורו לטובת אישוש כלכלתה.
השווקים החלו להגיב בעצבנות כאשר שרי האוצר של גוש היורו דחו שלשום את החלטתם הסופית לגבי הקצאת חבילת סיוע שנייה, ל־11 ביולי. עם זאת, השרים יתכנסו כבר ב־3 ביולי כדי לדון פעם נוספת בהעברת נתח של 12 מיליארד יורו מההלוואה הראשונה.
קרן המטבע, המספקת כרבע מכלל ההלוואה ליוון, הזהירה בחומרה בדו"ח שפרסמה אתמול כי אם לא יטופל משבר החוב היווני, ירחף איום כבד מעל התאוששותה של אירופה כולה. נציגים מטעם האיחוד האירופי, קרן המטבע והבנק האירופי המרכזי, הידועים בכינויים "הטרויקה", פתחו אתמול בסיור בן יומיים באתונה במטרה לבדוק מקרוב שינויים של הרגע האחרון שהוכנסו לתוכנית החומש הממשלתית. "ביקור הטרויקה מתבצע בדרג הטכני, ומטרתו לבחון את השינויים שנערכו באחרונה בחבילת הקיצוצים הכוללת ולראות האם היא עולה בקנה אחד עם ההבטחות של יוון לגופים המלווים", מסר גורם רשמי מטעם המשלחת.
אנליסטים חלוקים בדעתם לגבי תרחישים אפשריים ליוון. ג'ובאני זאני, כלכלן בקרדיט סוויס, סבור כי אף שנרשמו סימנים להתאוששות ברבעון הראשון, הם אינם צפויים להימשך ברבעון השני, ככל הנראה על רקע ההאטה העולמית, אך גם בשל חוסר ודאות בדרג הפוליטי, ביוון ובאירופה בכלל. ג'יין פולי, אנליסטית ברבובנק אינטרנשיונל, סבורה כי השווקים משדרים אופטימיות זהירה בנוגע לאפשרות החילוץ של יוון, זאת על רקע הפגישה המתוכננת הבאה של שרי האוצר בראשית יולי.
לפי פולי, השינויים הנרחבים בקבינט שערך פפנדריאו ומינויו של שר האוצר החדש אונגלוס וניזלוס, חיזקו את התחושה כי הממשלה תזכה בתמיכה הנדרשת לה כדי לאשר את הרפורמה התקציבית בסוף החודש, גם אם מדובר ברוב דחוק.
התרחישים האפוקליפטיים, שלפיהם המשימה הניצבת עתה בפני הקבינט החדש מותאמת אך ורק לכוחותיו של הרקולס, מנבאים חדלות פירעון ונטישה יוונית של גוש היורו. אם אכן יתממש תרחיש זה, הרי שמדובר בתחילתו של הסוף עבור המטבע האירופי המשותף.
על רקע חששות הכלכלות החזקות של אירופה מפני תרחיש אימים של חשיפת מערכת הבנקאות שלהן לחדלות פירעון, הרי שהדרמה האמיתית משתקפת באופן המדויק ביותר בדבריו של הכלכלן ז'אק אטאלי, הנשיא הראשון של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. בטור שפירסם ב"ניו יורק טיימס" אומר אטאלי, לשעבר יועץ לנשיא צרפת פרנסואה מיטראן, כי לא מדובר כאן במשבר יווני או במשבר פיננסי, כי אם "במשבר פוליטי המתרחש באירופה כולה". להערכתו, "כבר מזמן לא מדובר כאן בעניין הנוגע רק לאתונאים, כי אם לבריסל. מדובר כאן כעת מעל לכל בבעיה צרפתית־גרמנית, שכן הבנקים שלהם הם בעלי החשיפה המרובה ביותר".