יצרניות הרכב הקורסות באירופה מקנאות ביריבות האמריקאיות
בעוד הממשל בארה"ב הזרים בזמן המשבר מאות מיליארדים לשוק הרכב המקומי והציל אותו מקריסה, באירופה הממשלות החנוקות מחובות לא יכולות או לא רוצות לפעול באותו האופן. התוצאה: מפת יצור ומכירות כלי הרכב בעולם משתנה מן היסוד
המשבר בענף הרכב, המשליך על התעשייה האירופית כולה, הפך לנדבך נוסף במגוון הקשיים שעמם מתמודדת היבשת בנוסף למשבר החובות המעיק על גוש היורו. אולם בחינה מעט גלובלית יותר של הסיטואציה תלמד שהמשבר רק האיץ את התהליך הבלתי נמנע של העברת הייצור למקומות זולים יותר, תהליך שהיה מתרחש ממילא מאחר ולממשלות אין כסף לסבסד את החברות כדי שישאירו את הייצור באירופה.
העובדה שהביקושים המקומיים רק הולכים ומצטמצמים מדרבנת את חברות הרכב האירופיות לחסל את הפעילות שלהן בטריטוריה הביתית ולהעבירה קרוב יותר אל מוקדי הביקוש החדשים - למדינות המתפתחות. מתנוני התאחדות יצרני הרכב באירופה עולה כי מספר המכוניות החדשות שנרשמו ביבשת במחצית הראשונה של השנה ירד ב־7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הצפי הוא שעד סוף השנה יסתכם מספרן ב־12.4 מיליון ויהיה נמוך בכ־20% לעומת השיא של 14.7 מיליון מכוניות שנרשמו ב־2007. במקביל לתחזית הקודרת, חברות רבות גם פועלות משיקולי עודף היצע וממלאים קיימים של מכוניות שמהן יתקשו להיפטר. להערכת אנליסטים, יצרניות הרכב האירופיות לא יצליחו לשוב לרמות המכירות מהתקופה שלפני המשבר לפני 2017.
פיז'ו־סיטרואן, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בצרפת, הודיעה זה מכבר על כוונתה לסגור את המפעל שלה ליד פריז ולפטר את כל 8,000 העובדים בו, זאת בנוסף לקיצוץ של 6,000 משרות שעליהן היא דיווחה בתחילת השנה. סגירת המפעל מתוכננת ל־2014 וזהו מקרה ראשון של סגירת מפעל תעשייתי בצרפת בשני העשורים האחרונים.
הגרוע מכל עדיין בפתח
נציגי פיז'ו־סיטרואן טוענים שבמהלך חמש השנים האחרונות התכווץ שוק הרכב האירופי ב־23% אך הגרוע מכל עדיין לפניו. בחברה מציינים כי בשנת 2011 פעלו המפעלים שלה ב־86% תפוקה, והשנה כבר דובר על 76% תפוקה, מה שהוביל להפסדים של 700 מיליון יורו במחצית הראשונה של 2012.
אך לא רק בצרפת סוגרים מפעלים. חברת פיאט האיטלקית למשל מתכננת להיפרד ממפעל שני בתוך חודשים אחדים, תוך שהנהלת החברה מודה שיש צורך לצמצם את ההשקעות בפיתוח באזור.
סרג'יו מרקיונה, מנכ"ל קרייזלר ופיאט, אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" ש"כל הבעיות הלא פתורות שנדחו לעתיד התנקזו כעת למשבר אחד גדול ודורשות פתרון בבת אחת". מרקיונה, העומד גם בראש התאחדות יצרני הרכב האירופיים, לא מרוצה מההתנהלות של כמה מהחברות המקומיות. הוא לא חסך ביקורת מפולקוואסגן הגרמנית על כך שהיא מנהלת אסטרטגיה של הנחות אגרסיביות ובכך פוגעת בחברות אחרות. בחברה הגרמנית - שבניגוד לאחרות לא רק שלא הפסידה מאז פרוץ המשבר, אלא הצליחה להתחזק - הגיבו לביקורת בדרישה להדיח את מרקיונה מתפקידו בטענה ל"אי התאמה מקצועית".
גם המכירות של רנו, יצרנית הרכב הצרפתית הגדולה ביותר, ירדו במחצית הראשונה של השנה ב־14.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר את יעד המסירות לינואר־יוני פספסה החברה ב־3.3%. לנוכח הביצועים החלשים, החברה נאלצה להודיע בשלב הראשוני על קיצוץ של 10,000 משרות, אך ברור שמדובר רק בקצה הקרחון. "השנים הקרובות ייזכרו כתקופה הנוראה ביותר בתעשיית הרכב האירופית זה שני עשורים. אנו צופים כי בסיכומה של 2012 יימכרו 12.8 מיליון מכוניות ואילו בשנת 2013 המספר יירד ל־12.6 מיליון מכוניות", אמר לבלומברג פרופ' פרדיננד דודנהופר, מומחה לכלכלת רכב מאוניברסיטת דויסבורג־אסן שבגרמניה. לדבריו, "עוד מפעלים רבים באירופה צפויים להיסגר".
אך לא רק היצרניות מקומיות מוותרות על הייצור האירופי שלהן. גם מיצובישי היפנית הודיע לאחרונה כי תפרד מהמפעל היחיד שלה במערב היבשת וכי תמסור את השליטה במפעל ההולנדי שלה לקבוצת VDL תמורת יורו אחד. ההולנדים בתמורה התחייבו לשמור על כל מקומות העבודה במפעל כך שמיצובישי תחסוך לעצמה את הוצאות פיצויי הפיטורים. על צמצום הפעילות ביבשת מדברים גם בפורד האמריקאית שפרסמה דו"חות רבעוניים שבהם דיווחה על הפסד של 404 מיליון דולר מפעילות באירופה וצפי להפסד של מיליארד דולר עד סוף השנה. לשם השוואה, פעילותה בשאר העולם הניבה לה רווח נקי של כמיליארד דולר.
לוק בסון נקרא לעזרה
בניגוד לקרייזלר וג'נרל מוטורס שעמדו על סף קריסה וקיבלו סיוע מהממשל האמריקאי, חברות אירופיות לא יכולות לבנות על עזרה ממשלתית לנוכח קיצוצים נרחבים בתקציבי המדינות וחוסר רצונן של הממשלות ביבשת להגדיל את גירעונותיהן. וכך, שתעשייה המעסיקה קרוב ל־2.3 מיליון בני אדם תצטרך להיחלץ מהמשבר בכוחות עצמה.
ממשלת צרפת אומנם נרתמה לסייע, והשר להבראת התעשייה ארנו מונטבור גייס את שירותיו של הבמאי לוק בסון לצלם סרטוני פרסומת לקידום הרכבים המקומיים, אך מדובר במהלך מוגבל ביותר. גם 490 מיליון היורו שמתכוונת ממשלת צרפת להקצות לסובסידיות עבור רוכשי רכבים היברידיים וחשמליים נראית כטיפה בים לעומת עשרות מיליארדי הדולרים שהזרימה ארה"ב לתעשיית הרכב שלה בשעת המשבר.
ולאור העובדה שתעשיית הרכב מהווה 30% מכלל התעשייה האירופית, רבים היו רוצים לראות את הממשלות נוהגות לפי המודל האמריקאי מאחר ומשבר בענף הרכב משליך על כל המגזר היצרני של היבשת.
כוחות שליליים נוספים פועלים על שוק הרכב גם מחוץ לאירופה. חברות יפניות למשל סובלות מהתחזקות היין ההופכת את הייצור המקומי ליקר מדי ושוחקת את ההכנסות מייצוא. חברות כמו טויוטה וניסאן כבר הודיעו על מהלך לצמצום הייצור המקומי, ומאזדה מתכוונת להצטרף אליהן. טויוטה למשל מבקשת לצמצם את הייצור ביפן ב־10% ולקראת 2014 יהיו רק 3.1 מיליון מכוניות טויוטה יפניות "אמיתיות". יחד עם זאת בחברה מציינים כי יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מפיטורי עובדים. השנה טויוטה מתכננת לייצר 8.65 מיליון מכוניות, מתוכן 5.25 מיליון מחוץ ליפן. היעד של החברה לסוף 2014 מדבר על 10 מיליון מכוניות מתוכן 6.8 מיליון במפעלים הלא יפנים.
גם ליפניות קשה
ניסאן מתכננת קיצוץ גדול יותר, אף כי מימדי החברה צנועים יותר משל טויוטה. בכוונתה להפחית את מספרן של ה"יפניות" מתוצרתה ב־15%, כלומר מ־1.35 מיליון מכוניות ל־1.15 מיליון בתוך פחות משנה וחצי. במקביל, תשקיע החברה בפיתוח ובהרחבת מפעליה בתאילנד, הסין, הברזיל והרוסיה.
למרות האווירה הקשה השוררת בענף הרכב, ישנן חברות ומותגים שלא רק שלא מצמצמות את המכירות והייצור, אלא גם מצליחות לרשום עלייה בכל המדדים. בין אותן ההצלחות ניתן למנות את מרצדס הגרמנית שהצליחה לרשום הצלחה מסחררת עם ההאצ'בק החדשה והקומפקטית שלה A קלאס. המכונית, שהושקה לפני כחודש, רשמה הזמנות מוקדמות שעלו על כל התחזיות ועומדות על 40 אלף יחידות. דיימלר, החברה האם של מרצדס־בנץ, הודיע שתגביר את הייצור, וחבר מועצת המנהלים של דיימלר וולפגנג ברנהארד אמר בראיון לרויטרס שמפעלים של החברה בגרמניה ובהונגריה פועלים בתפוקה מרבית. "המכוניות שלנו כל כך פופולריות, עד שהמפעלים לא עומדים בקצב", דיווח.