בחירות בארה"ב: אובמה פספס מגזר שלם בקרב על המשרות
עם כניסתו לבית הלבן קיבל ברק אובמה שוק תעסוקה שהכפיל את שיעור האבטלה בתוך שנה וחצי. הנשיא צמצם את הרגולציה, הגדיל את כוח האיגודים ונתן תמריצים למעסיקים, אבל מהמהלכים האלה נהנה רק המגזר הפרטי ולא הציבורי. כתבה ראשונה בסדרה
08:2004.09.12
קשה לחשוב על נושא שמעסיק יותר את הבוחר האמריקאי הממוצע מאשר העבודה שלו. כך זה היה מאז ומתמיד, אולם המשבר של 2008 הפך את העיסוק בכך מעניין של נוחות ורצון להתקדם בסולם הדרגות המשרדי, לבעיה קיומית. בכלכלה ש־70% ממנה מסתמכים על הוצאות צרכניות - כמו הכלכלה האמריקאית - בלי צרכנים בעלי שכר אין הוצאות צרכניות, ובלי הוצאות צרכניות אין כלכלה.
:
- בהתאם לתחזיות: הצמיחה בארה"ב - 1.7% ברבעון השני
- כבודו, אני רק שאלה: אובמה ענה לגולשי רדיט, 200 אלף הציפו האתר
- דבר הכלכלנים: אובמה טוב יותר לכלכלה העולמית על פני רומני
13 מיליון מובטלים
בין יוני 2008 לאפריל 2009, כחצי שנה לפני היבחרו של ברק אובמה לנשיא וחצי שנה אחרי הבחירות, הכפיל את עצמו שיעור האבטלה האמריקאי: מ־5% ל־10%. מאז אותה תקופה הוא ירד רק במעט, ונכון לתחילת אוגוסט הוא עדיין עומד על 8.3%, שהם כ־13 מיליון אמריקאים כשירים לעבודה שאינם מצליחים להתברג בשוק התעסוקה.
אבטלה בארה"ב צילום: shutterstock דו"ח עדכני של המועצה הנשיאותית האמריקאית לכלכלה מספק תמונה בהירה של שוק התעסוקה, ולא ניתן לדון בהישגי ממשל אובמה מבלי להבינה כראוי. וכך זה עובד: מיתון גורם לירידה בביקושים, משום שמשקי הבית - שלקחו כמויות גדולות של אשראי בשנות השגשוג - צריכים להחזיר את חובותיהם ומצמצמים את הוצאותיהם.
צמצום הוצאות צרכניות פירושו קיצוץ בעובדים בכל ענפי הכלכלה, כדי לשמור על רווחיות בתנאי השוק החדשים. נתונים רשמיים מצביעים על כך שמספר המשרות שהמשק האמריקאי מחק במהלך המשבר האחרון הוא הגבוה ביותר בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה. עם זאת, הדו"ח מצביע על שתי מגמות לא מובנות מאליהן שקדמו למשבר של 2008 והביאו לכך שקצב גידול המשרות בתהליך ההתאוששות אטי מכדי להדביק את קצב הפיטורים - מה שמסביר את גובהו העיקש של שיעור האבטלה.
המגמה הראשונה היא העובדה שמשכורותיהן של המשפחות הממוצעות בארה"ב צמחו בשיעור זניח בלבד בשלושת העשורים שקדמו למשבר (ועל כך כתבה נפרדת בסדרת הכתבות). המגמה השנייה היא העובדה המפתיעה שלפיה הצמיחה בשוק התעסוקה האמריקאי בין 2001 ל־2007, ערב המשבר, היתה האטית ביותר בחמשת העשורים שקדמו לה. השילוב בין שתי מגמות אלו לירידה החדה בביקושים הביא להצתת חבית הנפץ המתבטאת במצבו של שוק התעסוקה האמריקאי ערב הבחירות לנשיאות. המצב כיום הוא התוצאה של ההתפוצצות.
ביוני האחרון טען אובמה כי הוא יצר יותר משרות במגזר הפרטי ב־27 החודשים של כהונתו מאשר ג'ורג' בוש הבן יצר בכל שנות כהונתו. 4 מיליון, אם לנקוב במספר. כמו כן, אובמה הציג נתונים שלפיהם מאז פברואר 2010 נרשמה עלייה רציפה במספר המשרות במשק האמריקאי, בניגוד לירידות שנרשמו מפרוץ המשבר. נתונים אלה אמנם נכונים, אך הצגתם מציירת תמונה חלקית בלבד, משום שחולשתו של ממשל אובמה בשוק התעסוקה היא דווקא במגזר הציבורי ולא הפרטי.
כשמצרפים את המגזר הציבורי למשוואה מגלים כי מספר המשרות שנוספו למשק האמריקאי בתקופתו של בוש - חרף המיתון של השנים 2001–2003 - גבוה מזה של תקופת אובמה.
לפי דיווח של "הוושינגטון פוסט", מאז שנכנס אובמה לתפקיד איבד המגזר הציבורי כ־600 אלף משרות. לו המשרות הללו היו מוחזרות למשק, שיעור האבטלה היה יורד ל־7.8%. למעשה, כמעט כל הכתבות, טורי הדעה והבלוגים שנכתבו בנושא תמימי דעים כי החולשה העיקרית של ממשל אובמה בשוק התעסוקה האמריקאי היא אופן הטיפול שלו במכת האבטלה במגזר הציבורי.
יכולת התערבות מוגבלת
הסיבה לכך היא פשוטה. בניגוד למגזר הפרטי, שם יכולת התערבותו מוגבלת, לממשל הפדרלי ישנם 100% שליטה בוויסות הפעילות בשוק התעסוקה הציבורי. וכאשר הדבר לא מתבצע באופן משביע רצון, האחריות לכך, ובמקביל גם הביקורת, מוטלים במלואם על כתפי הממשל.
הניסיונות לבלום את החרפת האבטלה ולעודד את המעסיקים להגדיל את מספר המשרות התמקדו בפישוט החקיקה, באופן שיקל את תנאי השוק. בניגוד לטענות מבקריו הרפובליקנים, מספר החוקים והתקנות בשוק התעסוקה שהעביר ממשל אובמה בשלוש השנים הראשונות לכהונתו היה נמוך מאלה שהועברו בתקופת בוש.
לפי מידע שאסף מכון אננברג למדיניות ציבורית, בשלוש השנים הראשונות לכהונתו העביר ממשל אובמה 886 חוקים לעומת 931 בתקופה המקבילה אצל בוש הבן. עם הבולטים שבהם ניתן למנות את ביטול הגבלות כוחם של האיגודים המקצועיים מ־2009. לפי התקנות החדשות הוגבלה סמכותם של מעסיקי קבלן לאסור או למנוע את התאגדותם של עובדים, והם מחויבים למצוא להם עבודה אחרת ברגע שמסתיים החוזה שלהם.
"אני לא רואה באיגודים המקצועים חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון, שכן אין מעמד בינוני ללא איגודי עובדים חזקים", אמר אובמה בינואר 2009. אולם למרות ההתאוששות הניכרת, שיעור האבטלה ושוק התעסוקה מגלים עיקשות חריגה שתצריך יותר מקדנציה אחת כדי למגר.
