האו"ם אישר ברוב עצום: פלסטין - מדינה משקיפה

הרגע הסמלי הגדול של הפלסטינים באו"ם הגיע: באולם העצרת הכללית בניו-יורק הלילה נערכה הישיבה ההיסטורית שבה אישרו חברות העצרת - ברוב עצום - את ההכרה ברשות הפלסטינית כמדינה לא-חברה. 138 בעד, 41 נמנעים ו-9 נגד. "מדינת פלסטין" קיבלה מעמד של משקיפה באו"ם, ונשיא הרשות אבו מאזן כבר עלה לנאום והזהיר כי מדובר בהזדמנות אחרונה לשלום. הוא ביקש מהחברות באו"ם "להנפיק את תעודת הלידה של פלסטין", ואמר כי כל אחת מהן שתיתן את קולה למדינה פלסטינית - תומכת בחופש. בין המתנגדות - ישראל, ארה"ב, קנדה, איי סיישל, מיקרונזיה, פנמה ופפואה ניו גיניאה.

מטעם ישראל נשא דברים השגריר באו"ם, רון פרושאור. ההצבעה על ההכרה במדינה פלסטינית תיערך בהמשך הלילה (יום ה').

ראשון בדיון בעצרת הכללית דיבר נציג סודן באו"ם, שהציג רשמית את הבקשה לשדרג את מעמדה של הרשות הפלסטינית באו"ם. לאחר מכן עלה לנאום אבו מאזן, שהתקבל כרגיל בעצרת בתשואות רמות. הוא פתח את נאומו בדברים על מבצע "עמוד ענן" של צה"ל בעזה, והזכיר את ההרוגים והנזק הרב שנגרם לתשתיות ברצועת עזה.

"פלסטין באה היום לעצרת הכללית משום שהיא מאמינה בשלום", התעקש הנשיא הפלסטיני. "פלסטין באה היום לפורום הבינלאומי היוקרתי הזה, כדי להדגיש שאנחנו משוכנעים שהקהילה הבינלאומית ניצבת בפני ההזדמנות האחרונה להציל את פתרון שתי המדינות".

"יש כיבוש שחייב להסתיים, ויש עם שחייב להשתחרר", הוסיף הנשיא הפלסטיני, "לא צריך עוד מלחמה הרסנית כדי שנהיה מודעים למעלות השלום". הוא הזכיר את "התאוששות הפלסטינים מהנכבה של 1948" ואת גירושם של פלסטינים מבתיהם במהלך מלחמת העצמאות. אבו מאזן טען כי היה זה אחד האירועים הקשים ביותר של טיהור אתני בהיסטוריה המודרנית.

על הקיפאון המדיני אמר אבו מאזן בעצרת הכללית: "לא שמענו מילה אחת מצד ישראל המביעה רצון להציל את תהליך השלום. אנשינו ממשיכים לחזות בתקיפות צבאיות וטיהור אתני, במיוחד במזרח ירושלים, ובתקיפות של מתנחלים. הכיבוש הישראלי הוא כיבוש קולוניאלי המבטא גזענות ושנאה. הממשלה הישראלית ממשיכה במדיניות התוקפנות שלה, ומאמינה שהיא מעל החוק הבינלאומי ושיש לה חסינות מההשלכות".

אבו מאזן טען: "לא באנו לאו"ם כדי לחפש דה-לגיטימציה למדינה שהוקמה לפני שנים רבות, ישראל. באנו לאשר מדינה שחייבת להשיג את עצמאותה - פלסטין. לא באנו לכאן כדי להוסיף סיבוכים לתהליך השלום, אלא כדי להשיק ניסיון אחרון להשיג שלום. ניסיון להפיח חיים במשא ומתן כדי שיצליח. לא נוותר ולא נשכח. לאנשינו הזכות להגן על עצמם מפני הכיבוש, והם ימשיכו בהתנגדות השקטה. לא נסכים לפחות מעצמאות של מדינת פלסטין ובירתה מזרח ירושלים על כל השטחים שנכבשו ב-67' לצד ישראל, ופתרון סוגיית הפליטים לפי החלטה 194".

אבו מאזן פנה לשגרירים בעצרת הכללית וביקש מהם לתמוך בבקשה הפלסטינית להכרה כמדינה: "כל קול שתומך בנו היום הוא קול של אומץ, וכל מדינה הנותנת תמיכה היום לבקשה הפלסטינית למדינה משקיפה מאשרת את תמיכתה המוסרית בחופש, בזכויות האדם, בחוק הבינלאומי ובשלום". הוא הגדיר את ההכרה במדינה פלסטינית כ"הישג היסטורי שלא ניתן לדחות אותו עוד. העצרת הכללית מתבקשת היום להנפיק את תעודת הלידה של מדינת פלסטין".

פרושאור לאבו מאזן: אתם לא מכירים בנו

אחרי אבו מאזן עלה לנאום שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור. "ישראל היא אומה שמעולם לא היססה להגן על עצמה, אך תמיד הושיטה יד לשלום, זהו ערך מרכזי של עם ישראל", אמר השגריר הישראלי. הוא הזכיר כי השבוע מלאו 35 שנה לביקורו בישראל של נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, והדגיש בכך את ההבדל בינו לבין אבו מאזן, המסרב כרגע לשבת למשא ומתן עם ישראל.

"אנחנו מוכנים לחיות בשלום עם הפלסטינים, אבל כדי שיהיה שלום בר-קיימא, הפלסטינים חייבים להכיר בישראל כמדינה יהודית ולסיים את הסכסוך אחת ולתמיד", אמר השגריר פרושאור. "אף אחד מהדברים האלה לא מופיע בהצעת ההחלטה (על ההכרה בפלסטינים), ולכן ישראל אינה יכולה לקבל אותה. הדרך להשיג שלום היא דרך הסכמים בין הצדדים, ולא דרך החלטות של האו"ם המתעלמות מישראל. החלטה כזו היא כה חד-צדדית, ולא מקדמת שלום אלא מרחיקה אותו".

פרושאור אמר כי שום החלטה של האו"ם אינה יכולה לשבור את הקשר בן 4,000 השנים בין העם היהודי לארץ ישראל. "העם בישראל ממתין למנהיג פלסטיני המוכן לצעוד בעקבות הנשיא סאדאת. העולם ממתין שהנשיא אבו מאזן יאמר את האמת, שלפיה שלום ניתן להשיג רק על-ידי משא ומתן והכרה בישראל כמדינה יהודית".

שגריר ישראל אמר כי כל עוד אבו מאזן מעדיף סמליות על פני מעשיות, ו"לנסוע לניו-יורק במקום למשא ומתן ישיר בירושלים", כל תקווה לשלום לא תהיה בת מימוש. "ישראל תמיד מוכנה להושיט ידה לשלום. כשאנחנו ניצבים בפני מנהיג ערבי הרוצה לעשות שלום, אנחנו עושים שלום, כמו עם ירדן ומצרים. נפגשנו עם הפלסטינים, ונתקלנו בדחייה של הצעתנו וטרור נגד ערינו". 

שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור

פרושאור האשים את אבו מאזן בהתעלמות מההיסטוריה בדבריו על כ"ט בנובמבר. "לפני 65 שנה הצביעה עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות. ישראל קיבלה את התוכנית, והפלסטינים דחו אותה ויצאו למלחמה כדי לזרוק את היהודים לים", הזכיר פרושאור את האירועים שאחרי החלטת החלוקה. הוא הזכיר את הנסיגה מעזה ב-2005: "במקום להשתמש בהזדמנות זו כדי להגיע לשלום, הפלסטינים הפכו את עזה בתמיכת איראן לבסיס טרור שממנו נורו אלפי רקטות לערי ישראל". פרושאור הזכיר גם את מבצע "עמוד ענן".

"ישראל נשארת מחויבת לשלום, אבל לא נקים עוד בסיס טרור איראני בלב מדינתנו", הבהיר שגריר ישראל באו"ם, "אנחנו זקוקים לשלום שיבטיח את עתיד ישראל. לפני שלושה חודשים עמד כאן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והושיט ידו לשלום ודיבר על שתי מדינות לשתי עמים". כאן פנה פרושאור לאבו מאזן: "לא שמעתי אותך משתמש בביטוי הזה היום, ולמעשה מעולם לא שמעתי אותך אומר את זה, כיוון שהמנהיגות הפלסטינית מעולם לא הכירה בישראל כמדינת לאום של העם היהודי. אתם מבקשים היום להכיר במדינה פלסטינית, אך עדיין מסרבים להכיר במדינה יהודית".

אחרי שתאושר הבקשה הפלסטינית, "פלסטין" תהפוך מבחינת האו"ם למדינה - אך לא תהיה חברה בארגון. חברות בארגון מתאפשרת רק בהחלטה של מועצת הביטחון, ושם יש לארה"ב זכות וטו על המהלך. לכן משמעות המהלך הפלסטיני היא סמלית בעיקרה. עם זאת, לפלסטינים תיפתח דלת הכניסה לבית הדין הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לאפשר להם להגיש תביעות נגד ישראל. ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה חוגגים אלפים כבר משנות הצהריים.

לפלסטינים צפוי בהצבעה על בקשתם להכרה רוב עצום, של יותר מ-140 מדינות. ישראל השקיעה מאמץ אדיר בניסיון לגרום למדינות מרכזיות באירופה להתנגד למהלך, אולם כמה מדינות חשובות כמו צרפת, ספרד ואיטליה החליטו לתמוך בבקשה הפלסטינית בכל זאת. אחרות כמו גרמניה, בריטניה והונגריה יימנעו, אך הימנעותן היא אכזבה ישראלית לאור הציפייה שיתנגדו. בין המתנגדות מלבד ישראל יהיו כמובן ארה"ב ומדינת האי מיקרונזיה, תומכת מסורתית של ישראל. גם צ'כיה הודיעה הערב שתתנגד.

בניגוד לכ"ט בנובמבר 1947, ההצבעה הלילה לא תהיה בצורה כזו שבה מוקרא שמה של כל מדינה בנפרד. הנציגים יצביעו בו זמנית בעזרת מערכת אלקטרונית, והתוצאות יימסרו מיד. בהמשך יתפרסם הפירוט: אילו מדינות תמכו בהכרה במדינה פלסטינית, אילו התנגדו ואילו נמנעו.