הפסקת האש: הצמיחה בעזה תיעצר

הוויכוח סביב נכונות ההחלטה לעצור את המבצע בעזה מתנהל במסגרת שיקולים אידיאולוגיים, צבאיים, פוליטיים ואחרים, ופחות מתייחס לשיקולים הכלכליים של הצד השני. אחד ההיבטים החשובים שקשורים לרצון וליכולת של חמאס לקיים הפסקת אש עם ישראל יהיה כלכלי. הכרזת ניצחון על ידי חמאס אולי מחזקת את מורל הארגון, אך כשהוא יתפנה לספור את הנזקים הכספיים שנגרמו מפעילות צה"ל, ייתכן ויהיה פחות שמח על שנכנס אל המערכה מלכתחילה. הצמיחה הכלכלית המאוד מהירה שהייתה ברצועת עזה בשנתיים האחרונות עלולה לחלוף ולהפוך לטיפול ארוך ויקר של שיקום נזקים.

התקדים של מלחמת לבנון השנייה יכול לתת רמז לגבי סיכוייה של הפסקת אש להחזיק מעמד לאורך זמן. גם ב-2006 חיזבאללה הכריז על ניצחון וההרגשה הייתה שהמורל הגבוה שהציג כלפי חוץ תוביל במהרה למלחמה נוספת. אולם זה לא קרה כבר 6 שנים. אם לשפוט על פי היגיון כלכלי, גם די ברור מדוע.

כלכלת ישראל בזמנו, ניזוקה מהמלחמה בצורה יחסית מאוד מתונה. הצמיחה ברבעון השלישי של 2006, שבו התנהלה המלחמה, ירדה אומנם בשיעור של 0.7%, אך כבר ברבעון הבא נרשמה צמיחה של קרוב ל-8%. הצמיחה הגבוהה סייעה לממן את הגידול בהוצאות הביטחון והמלחמה כמעט ולא הותירה חור בתקציבה של הממשלה.

כלכלת לבנון, לעומת זאת, ניזוקה בצורה קשה. לבנון התחילה את המחצית הראשונה של שנת 2006 עם שיעור צמיחה של קרוב ל-6%, אך במחצית השנייה הצמיחה ירדה בצורה חדה, כך שהשנה כולה הסתיימה בצמיחה אפסית. הנזק לכלכלה הלבנונית מן ההרס שהותירה המלחמה מוערך בכ-3.6 מיליארד דולר, כאשר ההערכה כוללת רק נזקים ישירים.

הריסות בעזה צילום: רויטרס

כלכלת לבנון, שכ-10%-12% מהצמיחה שלה נובעת מענף התיירות, ספגה פגיעה מתמשכת גם בשנים הבאות. הנזקים הכבדים באו לידי ביטוי בתקציב הממשלה, שהיה עמוס חובות גם לפני המלחמה. יחס החוב-תוצר של לבנון, שעמד בממוצע על רמה של כ-160% בשנים 2005-2000, קפץ ל-180% אחרי המלחמה, הרבה מעל ליחס של יוון היום. מאמצים ומשאבים רבים הושקעו בשיקום ההריסות. הכסף האיראני המובטח לא בדיוק הגיע לממן את הצרכים של אזרחי לבנון אחרי המלחמה, והיא נאלצה להסתמך בעיקר על הסיוע של הגורמים האירופים.

בסופו של דבר, אם ההשלכות הכלכליות של מלחמת לבנון השנייה על ישראל כבר מזמן שייכות להיסטוריה, לבנון עד היום מתמודדת עם הנזקים שנגרמו לה. חיזבאללה כבר איננו רק ארגון גורילה סורר. משנת 2008 נציגי הארגון מרכיבים כשליש מחברי הממשלה הלבנונית. כעת, מלבד השאיפות האידאולוגיות והדתיות, חיזבאללה נושא באחריות על כלכלת המדינה ורווחת כלל תושביה. לכן, החלטה על הרפתקה צבאית נוספת מול ישראל כרוכה בשיקולים ממלכתיים כבדי משקל.

לחמאס יש מה להפסיד

עזה היא עדיין בין הרשויות העניות ביותר בעולם. יחד עם זאת, מאז שנת 2008 כלכלת עזה צמחה בקצב מאוד מהיר, במיוחד בשנים 2011-2010. הצמיחה הואצה לאחר שישראל הסירה חלקית את המגבלות על הכנסת הסחורות אל תוך הרצועה. הצמיחה בעזה הייתה מהירה הרבה יותר מאשר בגדה המערבית. בשנת 2011 צמח התוצר בעזה ב-23%, כאשר ענף הבנייה צמח ב- 154% וענפי החקלאות והדייג צמחו בשיעור של 57%. התוצר לנפש עדיין מסתכם במעט יותר מאלף דולר, אך הוא צמח בשיעור דו-ספרתי בשנים 2011-2010. שיעור האבטלה ירד תוך שנתיים ב-10% לרמה של 28%, שזה השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. בשטחי הרצועה מתבצעים קרוב ל-200 פרויקטים בתחומים שונים, חלקם במימון בינלאומי.

גל הלחימה האחרון צפוי כנראה לבלום חלק גדול מן ההתקדמות שהושגה, במיוחד בתחום התשתיות. שיקום הריסות ידרוש משאבים רבים שלא נמצאים בשפע והיו יכולים לשמש למטרות אחרות. חמאס עלול למצוא את עצמו, בדומה לארגון חיזבאללה וממשלת לבנון, עוסק תקופה ארוכה בשיקום נזקים. אולי כך, כמו במקרה של מלחמת לבנון השנייה, ישמור על שקט שהפרתו גובה מחיר כל כך יקר.

הכותב הוא כלכלן ראשי, דש בית השקעות