הצצה לענקית הסינית שאחראית לחצי מאנרגיית השמש בארץ

בתוך עשור מהקמתה הפכה סאנטק לחברה הסולארית הגדולה ביותר בעולם, וגם בישראל יש לה דריסת רגל משמעותית. ביקור במפעל הענק שלה מבהיר את מקור עוצמתה

רחל בית אריה, וושי (סין) 11:4501.01.13

תגיות:

אולם הייצור העצום של חברת סאנטק בעיר התעשייה וושי מכיל יותר מ־1,000 עובדים בכל משמרת. כך מספר מנהל העבודה וואנג שלוקח אותנו לסיור מקיף במפעל, שפועל מסביב לשעון בשלוש משמרות. כאן, מרחק של כשעתיים נסיעה משנגחאי, נמצאת תעשיית העתיד של סין, והעתיד הירוק של העולם. פועלות הייצור שיושבות תחת אורות ניאון חזקים בסביבה מבהיקה וכמעט סטרילית, מייצרות בעבודת נמלים ידנית חלק נכבד מהפאנלים הסולאריים שאמורים לכסות שטחים פתוחים, גגות ומדבריות מסביב לעולם ולגאול אותו סוף־סוף מהתלות בנפט ופחם מזהמים.

קראו עוד בכלכליסט:

בעזרת מפעלים כמו זה, סין הפכה בתוך עשור למובילה עולמית בתחום הסולארי כשהיא מייצרת 70% מהתאים הפוטו־וולטאיים שנכנסים לשימוש בעולם, וגם מתקינה רבים מהם בתחומה. סאנטק, שקמה רק ב־2001, הפכה בתוך שנים ספורות לחברת הסולאר הגדולה בעולם. עשרות מיליוני פאנלים של החברה מותקנים היום ביותר מ־80 מדינות, כשיכולת הייצור השנתית שלה עומדת על שני ג'יגה־ואט, פי עשרה יותר מכל תפוקת החשמל הסולארי בישראל. נוסף למערכות גדולות, סאנטק מייצרת גם פאנלים קטנים שמאפשרים למשקי בית פרטיים לייצר לעצמם חשמל – המוצרים האלה מופיעים בכמה מהמקומות הנידחים ביותר על פני הגלובוס, למשל לצד אוהלי נוודים במדבריות מונגוליה.

מפעל סאנטק בעיר וושי. 1,000 עובדים במשמרת צילום: באדיבות סאנטק

ממשלת סין תומכת, אך בינתיים לא מחקה חובות

אבל לא הכל ורוד במה שנחשב ליהלום שבכתר התעשייה הסינית. מתחילת השנה הולכים ומתרבים הדיווחים על חובות כבדים והסתבכויות רבות. החברה, הרשומה למסחר בניו יורק, סגרה השנה קו ייצור אחד, רשמה הפסד של מיליארד דולר ב־2011 וצפויה לדווח על הפסדים כבדים גם ב־2012. ההפסדים שלה גדולים כל כך עד שאפשרות ממשית למחיקתה מהמסחר הועלתה השנה. "אנחנו לא מודאגים במיוחד באשר לאפשרות הזאת ובטוחים שזה לא יקרה", אמר לנו ריאן אולריץ', מנהל התקשורת של החברה לשוקי אסיה והמזרח התיכון בזמן הביקור בוושי. "התעשייה במצב לא טוב כרגע מפני שהתעריפים ירדו וממשלות רבות צמצמו תוכניות הרחבה של חוות סולאריות, אבל אנחנו בטוחים ביכולת של סאנטק להמשיך להתפתח".

אולריץ', שנשלח להסביר איך מתמודדת החברה עם קשייה הפיננסיים, אומר שסאנטק ממשיכה להסתמך על תמיכה רחבה מאוד מהממשל הסיני. הממשל, לדבריו, לא העניק לחברה סיוע ישיר ולא מחק לה חובות בינתיים, אך הוא מוודא שהחברה תוכל להמשיך לקבל הלוואות מבנקים מקומיים עד שתעבור לרווח. "לטכנולוגיות חדשות לוקח זמן עד שהן הופכות לרווחיות, והן מתמודדות בכל מקום מול מונופולים קיימים, אבל הטכנולוגיה הולכת ומשתפרת, השוק משתכלל כך שחלק מהחברות הקטנות יותר ייפלטו ממנו, והחברות המובילות יתחזקו", מסביר אולריץ'.

אחד השווקים שסאנטק מסתמכת עליהם להתרחבות עתידית ומשקיעה בהם משאבים רבים בשנה האחרונה הוא השוק הישראלי. כ־50% מהפאנלים שכבר הורכבו בארץ, עם יכולת ייצור של 100 מגה־ואט, הם תוצרת החברה, אולם מדובר בכסף קטן לעומת התוכניות העתידיות. "אני מצפה שנגיע להיקף של בין 200 ל־300 מגה־ואט כבר ב־2013, ואנחנו מתכננים להמשיך לגדול", אומר רון שן, סמנכ"ל המכירות של סאנטק.

אשראי זול ועודף היצע מאיימים על העתיד הסיני

הסיפור של החברה, על צמיחתה המסחררת וקשייה הפיננסיים, הוא דוגמה מושלמת לסיפורה של תעשיית החדשנות הסינית, ואולי של המדינה כולה. סין מדהימה את העולם כבר כמה עשורים בצמיחה מרהיבה והתקדמות בצעדי ענק, אבל רבות מהענקיות הסיניות שצמחו בשנים האחרונות אינן עומדות על בסיס פיננסי יציב וזקוקות לתמיכת הממשל. התמיכה הזו מקדמת תעשיות חדשות, ובעיקר את תעשיות האנרגיה המתחדשת שהפכו למגזר מפתח בתוכנית הפיתוח של סין, הסובלת מזיהום קשה ותלויה בנפט מהמזרח התיכון, אך היא גם יוצרת עיוותים רבים בשוק, ממש כמו שקרה בתעשיית הסולאר שבה סין היא מובילה עולמית עם חברות שעומדות בפני פשיטת רגל ומסובכות בשלל פרשיות בעייתיות ברחבי העולם.

"במדינה אחרת סאנטק כנראה היתה פושטת רגל, היא נמצאת בצרות כבר שנים", אמרה אן סטיבנסון יאנג, אנליסטית ותיקה של התעשייה ומייסדת חברת המחקר J קפיטל בבייג'ינג לעיתון האוסטרלי Australian Financial Review. בשיחת טלפון עם "כלכליסט" היא מבהירה כי הבעיה אינה במוצרים של סאנטק: "הבעיה היא בשוק כולו. כשהחלו לפתח את התעשייה בסין ההנחה היתה שהחברות הסיניות יוכלו לייצר במחיר תחרותי מאוד וכך לייעל את התחום בעולם כולו, ולהגיע קרוב לעלויות של הפקת חשמל מפחם או מנפט. זה מה שאכן קרה, אבל החברות גדלו במהירות על בסיס של אשראי זול בערבות ממשלתית, כשבדרך נוצר עודף של היצע. יש פשוט יותר מדי חברות סולאר סיניות, בתחום שלפני עשור היו בו רק כארבע חברות בכל העולם. בסופו של דבר כמה מהחברות ישרדו, אבל אני לא רואה איך התעשייה כאן תהפוך לרווחית".

החזון שנולד מאפס

מול הדו"חות הכספיים הקשים, בסאנטק מעדיפים לדבר על החדשנות, על בדיקות האיכות הקפדניות שעוברים הפאנלים לפני שהם נשלחים לכל העולם, על פרויקטים הולכים וגדלים מסביב לגלובוס, מדרום אפריקה ועד תאילנד. כאן מדברים על חזון, ומוביל החזון הוא דוקטור שי ג'נגרונג, מייסד ונשיא החברה ועד לאחרונה גם המנכ"ל שלה.

במשרדו בקומה העליונה בבניין המשרדים העתידני ומכוסה הלוחות הסולאריים של סאנטק בפארק ההייטק של וושי, ד"ר שי פורס את החזון והדרך בפני כמה עיתונאים ישראלים. הוא כאן לדבר על טכנולוגיה, לא על מאזנים, ובניגוד לחוזים דשדוש או כישלון, הוא בטוח שהתעשייה נמצאת רק בתחילת הנסיקה שלה, ושסאנטק תהיה זו שתמשיך להוביל את התחום.

לדבריו, "בתוך חמש שנים, אנרגיה סולארית תהיה זהה מבחינת הניצולת לאנרגיה שמופקת מפחם. אני בטוח בזה. הסולאר אפילו התחיל".

הרגולציה בישראל מאוד לא יציבה ולעתים קרובות אינה עונה לצרכים המציאותיים של התעשייה. יש הרבה אינטרסים שמעורבים בשוק האנרגיה והאינטרס הציבורי עצמו לא תמיד מספיק ברור כשבאים לעסוק ברגולציה", אומר דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט ישראל, החברה שמתקינה את הפאנלים של סאנטק בארץ.

לדברי שי, ישראל היא קודם כל שוק פוטנציאלי עבור סאנטק, "אבל אנחנו מעוניינים במדינה גם מכיוון שהיא מדינה חדשנית, ואנחנו מדברים עם כמה חברות מקומיות על שיתופי פעולה טכנולוגיים אפשריים". לדבריו, התעריף לחשמל סולארי בישראל צריך להיות גבוה יותר כדי לדחוף את התחום קדימה ולהפוך את ההשקעה הראשונית בהתקנת פאנלים למשתלמת.

על שלל הבעיות שלה, סאנטק, כמו חברות סיניות אחרות, פונה יותר לשוק המקומי כדי להמשיך לצמוח. בינתיים, נתוני נובמבר מראים התאוששות קלה במכירות וחברות הסולאר כבר צופות נסיקה חוזרת ב־2013. ועדיין, למרות הקולות האופטימיים, עוד מוקדם לדעת אם החזון הסיני המדשדש והחזון של בן גוריון יתממשו במדבר הישראלי.