"האיחוד האירופי הפך את קפריסין לשפן הניסיונות שלו"

לייצג היום את ממשלת קפריסין בעולם זו משימה לא נעימה, בלשון המעטה. קל וחומר כשאתה נמצא בתפקיד בקושי שישה שבועות. הדבר הראשון שפוליטיקאי קפריסאי המסתובב כיום בעולם נדרש לעשות הוא להגן על הצעד הקיצוני שנקטה ממשלת האי בחודש שעבר - תספורת לבעלי הפיקדונות - כדי לקבל חבילת חילוץ מהאיחוד האירופי ולמנוע קריסה כלכלית. 

יורגוס לקוטריפיס צילום: עומר מסינגר

"הדרישה של האיחוד האירופי מאיתנו היא דבר שטרם נשמע כמותו. זו הפעם הראשונה שבה מבקשים מבעלי החסכונות לתרום לתהליך החילוץ. הצעד הזה הוא החלטה נוראית שנאלצנו לקבל על עצמנו, אבל לא היתה ברירה. היינו חייבים לבחור בין הצעד הזה, שעשוי להעניק לנו סיכוי להתאוששות, לבין התמוטטות מוחלטת של המערכת הבנקאית שלנו ושל הכלכלה כולה".

תספורת כפויה

מצבה החמור של הכלכלה הקפריסאית עלה לכותרות ברחבי העולם ב־16 במרץ, לאחר שנציגי מנגנון החילוץ האירופי סיכמו עם הממשלה בניקוסיה, כי תקבל חבילת סיוע של 10 מיליארד יורו, אך תיאלץ בתמורה למסות את הפיקדונות של תושבי האי ללא יוצא מן הכלל. אף שהמס החדש אמור היה להיכנס לתוקף כעבור שלושה ימים, עוד באותה שבת נהרו קפריסאים מבוהלים לכספומטים כדי לנסות ולהציל לפחות חלק מכספם.

יומיים לאחר מכן חזרה בה הממשלה הקפריסאית, שהושבעה רק כחודש קודם לכן, מההחלטה למסות את הפיקדונות. אולם כדי למנוע את צניחת האי לחדלות פירעון גובש בסופו של דבר הסכם שמנע את הפגיעה בחוסכים הקטנים, והמס הוטל על בעלי פיקדונות של 100 אלף יורו ומעלה בלבד. אלה צפויים להפסיד כמעט 40% מחסכונותיהם, בתמורה למניות הבנקים. בנוסף, כדי להתחיל ולצמצם את מנגנון הבנקאות המנופח של האי, הוחלט כי בנק לאיקי, הבנק השני בגודלו בקפריסין, ייבלע בבנק הראשון בגודלו - בנק אוף סייפרוס.

תאר לי מה קרה מאחורי הקלעים בדיונים ביניכם לבין האיחוד האירופי ביומיים של המו"מ שקדם להסכם הסופי

"הלחץ היה אדיר, היו ויכוחים אדירים בין הממשלה לבין גורמים באיחוד. בשלב מסוים הנשיא איים לפרוש מהמשא ומתן, אבל בסופו של דבר נאלצנו לקבל את הפתרון הזה. אומר זאת ישר ולעניין: ההחלטה הזו נכפתה עלינו. כי כאשר יש שני בנקים כל כך גדולים ודומיננטיים, שאחד מהם כבר נמצא בקריסה, ויש לך פוטנציאל לאבד גם את השני, הם יכולים לדרדר איתם גם את כל שאר הבנקים. נאלצנו לבחור בין התסריט הזה לבין פירוק שני הבנקים הגדולים במדינה ביום המחרת".

לקוטריפיס, שהגיע לישראל עם משלחת של שרים כדי להכין את ביקורו של הנשיא ניקוס אנסטסיאדס בחודש הבא, מסביר שהאיחוד האירופי רצה לשנות את המתווה הרגיל שהיה עד כה לחילוצי מדינות מוכות משבר כמו יוון ופורטוגל, כדי למנוע מצב שבו אירופה מחלצת כל בנק גדול באיחוד שעשוי למוטט איתו את הכלכלה כולה.

בניגוד לספרד, שם הועברו כספי החילוץ לבנקים דרך הממשלה, במקרה של קפריסין נעשתה הפרדה. דמי החילוץ מועברים לצמצום הגירעון והחוב, והבנקים אמורים להציל את עצמם. "האיחוד האירופי החליט שהוא יכול להרשות לעצמו שקפריסין תהיה שפן הניסיונות למתווה הזה, בגלל הקוטן שלה. הם החליטו שאנחנו נהיה מעין קבוצת ניסוי שתאותת לכל הבנקים האחרים באיחוד האירופי 'תראו מה יקרה לכם אם תיקחו סיכונים מיותרים. אנחנו נושיט את ידנו לבעלי הפיקדונות שלכם ונאלץ אתכם, הבנקים, לחלץ את עצמכם'".

לא היה עדיף להגיע לחדלות פירעון, לפרוש מגוש היורו ולא לתת לאירופה לכפות עליכם צעדים כל כך קשים?

"לעולם לא נעדיף לפרוש מגוש היורו. לקח לנו שלוש שנים להתכונן להצטרפות לשוק המטבע המשותף. תארי לעצמך מה היה קורה לו עזבנו אותו בתוך יומיים כשפרץ המשבר. זה היה סיוט גמור שהיה מכניס אותנו למיתון קיצוני, אבטלה עצומה, קיצוצים במשאבים הכרחיים. אנחנו מדינה שתלויה ביבוא, לכן אם היינו חוזרים למטבע המקומי הוא היה עובר דפלציה אדירה. יציאה מהיורו תהיה הרסנית עבורנו, לכן נאלצנו לגעת בכספי החוסכים".

במה הועילה בסופו של דבר לקפריסאים ההצטרפות לאיחוד האירופי?

"מעולם לא התחרטנו על ההצטרפות הזאת, וגם לעולם לא נתחרט עליה. אנחנו המדינה הדרומית ביותר באיחוד, יש לנו קשרים חזקים עם רוב המדינות החברות בו. אנחנו לא שבעי רצון מהאופן שבו הם נהגו בנו בשעת צרה, אבל אני חייב להיות כן ולומר שגם לנו, הקפריסאים, יש חלק באשמה, בייחוד לקבוצה של אנשים שהכניסו אותנו למצב הזה ו'אפשרו' לשותפינו באיחוד האירופי לנהוג בנו ככה".

מי האנשים האלה?

"בואי נמתין עד שוועדת החקירה התלת־מפלגתית שהקמנו תסיים את פעילותה, אבל אפשר לחפש אותם בבנקים. יש עוד קבוצה של אנשים שתיחקר בקרוב, אבל אני לא יכול לפרט כרגע בנושא. לא נהסס להטיל עונשים חמורים על האשמים".

זקוקים להשקעות זרות

ברקע דרמת גיבוש תנאי החילוץ, נותרו סניפי הבנקים סגורים ברחבי האי ונפתחו מחדש רק ב־28 במרץ, אך תוך החלת חוקים להגבלת התנועה של כספי התושבים, ובהם הגבלות על משיכת כספים, על הוצאת כספים מהאי ועל שימוש בצ'קים.

מתי תסירו את המגבלות על ההון?

"הבנק המרכזי של קפריסין מגבש דרכים להסירן באופן מאוזן, כדי שלא תהיה משיכה המונית ואלימה של ההון. אני מקווה שזה יקרה בקרוב".

האם תוכלו להשיב בשלב מסוים לחוסכים את כספם?

"המפקידים שנפגעו יקבלו מניות מבנק אוף סייפרוס ואנחנו מצפים שיקבלו את כספם בחזרה בתוך כ־3 שנים".

תוכל להרגיע את הקפריסאים שהם לא ייאלצו לספוג תספורת שנייה?

"אם הבנקים יעברו לניהול נכון, הם לא אמורים להמשיך לחשוף את עצמם לחובות בעייתיים ולא ניאלץ להמשיך לגעת בכספי החוסכים".

איך אתה רואה את עתיד ההשקעות הזרות בקפריסין?

"חשוב להפריד בין הפיקדונות הזרים לבין ההשקעות הישירות. אין ספק שהאמינות שלנו בשוק העולמי נפגעה קשות. אני מאמין שנצליח לשקם אותה במהירות מפני שהתשתיות שאנחנו מציעים למשקיעים זרים נותרו אטרקטיביות במיוחד". שותפויות מסחריות וגיאו־פוליטיות, כמו שיש לקפריסין עם ישראל, טוען לקוטריפיס, הן קריטיות עבור האי בדרך להתאוששות.

אפרופו שיתופי פעולה עם ישראל, מה דעתך על העובדה שחברות הימורים מקוונים ישראליות, כמו פלייטק של טדי שגיא, רשומות בקפריסין?

אנחנו לא גן עדן לחברות כאלה, זה קורה בעיקר במלטה. אנחנו זקוקים להשקעות זרות, לאנשים שיבססו אצלנו חברות פועלות ולא רק רשומות. מה שקרה עם הפיקדונות רק מוכיח שחייב להיות ערך לכסף. כשנותנים תשואה כל כך גבוהה לפיקדונות, הריבית על ההלוואות רק גדלה והכלכלה נחנקת".

מה תאמר לקפריסאים שמסתכלים על מדינות כמו פורטוגל ויוון שצייתו לאיחוד האירופי, אבל עדיין לכודות בספירלה המשברית?

"ההבדל הוא שהכלכלה שלנו קטנה. ספגנו פגיעה גדולה אבל באותה מידה גם נוכל להשתקם מהר. הדרך לא תהיה קלה, אבל נצא מזה".