כלכלת ארה"ב מבריאה, אבל האמריקאים נעשים עניים יותר
מחקר שפרסם מכון פיו מגלה כי במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא אובמה הידרדר מצבם הכלכלי של 93% מהאמריקאים. הסיבה: הנכסים של משקי הבית העשירים הם בעיקר פיננסיים. הנכס העיקרי של כל השאר: הבית שבבעלותם
09:1025.04.13
במהלך המירוץ לכהונה שנייה בבית הלבן ניסה נשיא ארה"ב ברק אובמה להציג את יריבו, הרפובליקני המולטי־מיליונר מיט רומני, כפטרונם של המגה־עשירים. אותו 1% מהאמריקאים שמחזיקים במרבית העושר בארה"ב ואשר נגדם יצאה תנועת המחאה "לכבוש את וול סטריט".
קראו עוד בכלכליסט:
- שיעור העוני בארה"ב - לשיא של 47 שנים
- קצב הצמיחה לא מספיק להורדת האבטלה בארה"ב
- ניצחון אובמה - על סדר היום: הזדמנות שנייה להציל את הכלכלה האמריקאית
אולם, מחקר רחב היקף שפרסם אתמול מכון פיו מגלה כי בעיצומה של כהונתו הראשונה של אובמה השפיעה לטובה מגמת ההבראה של הכלכלה האמריקאית דווקא על העשירים ביותר. הרוב - 93% מאוכלוסיית ארה"ב - רק נעשה עני יותר.
עלייה חדה בעושר
במילים אחרות, הפערים הגדולים ממילא בין משקי הבית העשירים בארה"ב לשאר משקי הבית בה רק התרחבו. העושר, כך עולה מהמחקר, אינו מחלחל כלפי מטה. ממש כפי שהמסרים של תנועות המחאה החברתיות בארה"ב ובעולם כולו לא השפיעו באופן מספק על קובעי המדיניות במדינות המוצא שלהן.
המחקר של מכון פיו בדק את העושר של משקי הבית בארה"ב בשנים 2009–2011 והתבסס על נתונים שאסף מינהל מרשם האוכלוסין האמריקאי בשנים הללו.
מבצעי המחקר הגדירו עושר ככלל הנכסים של משקי הבית, דוגמת רכוש וניירות ערך, בניכוי סך חובותיו, דוגמת משכנתא והלוואות.
במכון פיו ביצעו את החלוקה למאיונים על פי הקטגוריות של מינהל מרשם התושבים, ולכן, לדבריהם, החלוקה המשונה מעט.
הפגנות בניו יורק (ארכיון) צילום: בלומברג הנתון הבולט הראשון שעולה בקריאת הדו"ח הוא העלייה החדה בעושר החציוני של משקי הבית בשבעת המאיונים העליונים בארה"ב, שצמח מכ־2.5 מיליון דולר ב־2009, לכ־3.2 מיליון דולר ב־2011 - זינוק של 28% בתוך שנתיים.
מנגד, היקף העושר החציוני של שאר 93% אוכלוסיית ארה"ב הצטמצם בכ־4%, מכ־140 אלף דולר ב־2009 לכ־134 אלף דולר ב־2011.
התמונה מעוותת גם כשבוחנים את הפערים בהיקף העושר הצבור של שתי האוכלוסיות. בין 2009 ל־2011 צמח העושר הצבור בארה"ב ב־14%, כלומר, אזרחי ארה"ב היו עשירים יותר ב־5 טריליון דולר ב־2011 לעומת 2009.
אולם, היו אלו שבעת המאיונים העליונים שהוסיפו 5.6 טריליון דולר לעושרם. ל־5 טריליון הדולר שזרמו אליהם כתוצאה מצמיחת העושר הכללי בארה"ב, נוספו 0.6 טריליון דולר שאיבדה שאר האוכלוסייה. כעת, עם פרסום המחקר, נראה שהחיפושים אחר הטריליונים האבודים יכולים להיפסק: המאיונים העליונים הגדילו את נתחם בעוגת העושר הכללית בארה"ב מ־56% ב־2009 ל־63% ב־2011.
מחירי הדיור בקיפאון
במכון פיו תולים את ההבדלים המשמעותיים בחלוקת העושר בין שתי הקבוצות באופי הנכסים שאותם הן מחזיקות. מרבית הנכסים של משקי הבית שעושרם שווה יותר מחצי מיליון דולר הם נכסים פיננסיים, ואילו הנכס העיקרי של משקי הבית שעושרם אינו עולה על חצי מיליון דולר הוא הבית שבבעלותם.
בין 2009 ל־2011 הגדילו משקי הבית העשירים את אחזקותיהם הפיננסיות ב־63%, והנתח של אחזקות אלה משווי עושרם הכולל הגיע ל־65%. עבור מחצית ממשקי הבית שעושרם נמוך מחצי מיליון דולר, מהווה הבית את מקור העושר הכמעט יחיד. רק 33% מהם מחזיקים בנכסים פיננסיים דוגמת מניות ואיגרות חוב.
באותה התקופה עלה מדד S&P 500 ב־34%, ואילו מחירי הדיור כמעט לא רשמו שינוי. מאז 2011 ועד היום עלה המדד ב־24%.
תוצאות המחקר מעלות תהיות באשר ליעילות הטיפול של ממשל אובמה במשבר, ומעבר לכך, עד כמה משפיעה וושינגטון על הנעשה בוול סטריט. אחת הפעולות הראשונות שיזמה וושינגטון לאחר תחילת המשבר ב־2008 היתה קידומו של חוק דוד־פרנק (Dodd Frank Act), שנועד לרסן את השחיתות הפיננסית המשתוללת בוול סטריט. הצעת החוק, שנפרסה על פני 2,300 עמודים, היתה אמורה לשנות את כללי המשחק הפיננסיים בארה"ב.
אולם, כאשר חתם הנשיא אובמה על החוק ב־2010, הוא כבר היה מרוקן מתוכן, הודות ללחצים כבדים שהפעילו שתדלנים מטעם אנשי וול סטריט על חברי הקונגרס הרפובליקנים.
בשנים 2005–2009, השנים שקדמו למשבר ולהחלמה שבאה אחר כך, ירד ההון החציוני של משק הבית האמריקאי ב־12%. מפילוח של הנתונים עולה כי ההון החציוני בקרב משקי הבית שעושרם עולה על חצי מיליון דולר לא השתנה במהלך תקופה זו. לכן, השנתיים הראשונות שלאחר המשבר לא רק הביאו לשינוי המגמה של זרימת העושר אל העשירים ממילא - אלא אף הגבירו מגמה זו.
השינויים בחלוקת העושר משפיעים גם על הביטחון העתידי של משקי הבית בארה"ב. בין 2009 ל־2011 עלה מספר משקי הבית האמידים המחזיקים בתוכניות פנסיה כאלו או אחרות מ־68% ל־70%. מספר משקי הבית הפחות אמידים המחזיקים בתוכניות מסוג זה ירד מ־24% ל־22% באותה התקופה.
מס על מטוסים פרטיים
תקציב 2014, שאותו מנסה הנשיא אובמה להעביר בימים אלו, זכה לביקורת בשל העלאות המסים המתוכננות שאמורות לפגוע בעיקר באזרחים האמידים. חלק מהעלאות המסים מכוונות לרווחי הון. מנגד, כדי לעודד את הצמיחה, מתכוון אובמה להפחית את מס החברות בארה"ב, העומד עתה על 35%. הנשיא מתכוון גם להטיל מס מיוחד על חברות האנרגיה ועל שימוש במטוסים פרטיים. נראה כי אובמה מנסה לכוון למקום הנכון, אך יש לזכור שהוא ניסה זאת גם ב־2009, לאחר פרוץ המשבר.
הנתונים שהתפרסמו שלשום מלמדים, אולי, כי שורשי המשבר עמוקים יותר משנדמה, ואת השיטה שמנציחה את הפערים החמורים בחלוקת העושר בארה"ב, וגם אצלנו בישראל, יש לשנות מהשורש ולא רק לתקן על פני השטח.
