"אנחנו מוכנים למו"מ עם הטורקים לאיחוד קפריסין"

כך למשל, דניאל קון־בנדיט, מחוקק במפלגת הירוקים האירופית, אמר בחודש שעבר כי החלק היווני יוכל להשתקם כלכלית רק אם יימצא פתרון לסכסוך הטריטוריאלי המתמשך עם החלק הצפוני של האי, שנמצא בשליטה טורקית. טורקיה היא אחת הכלכלות הגדולות והתוססות ביותר באזור והידוק הקשרים העסקיים איתה יתניע את הצמיחה.

עבדאללה גול צילום: בלומברג

נשיא טורקיה עבדאללה גול אמר בחודש מרץ שהמשבר הכלכלי בקפריסין מהווה "הזדמנות חשובה" לסיום הסכסוך באי. "אם האי יאוחד, יהיה לכך פוטנציאל כלכלי אדיר", אמר גול. "יש הרבה מגבלות וחסמים באי. אני מציע שנסיר את כולם בבת אחת וניצור אקלים חדש שיאפשר לנו להמשיך הלאה".

נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס מסכים עמו במידה רבה, אך עם לא מעט הסתייגויות: "ההצעות שהצד הטורקי הציג מתעלמות מזכויות אדם בנוגע לרכוש, למשל. אני מוכן להתחייב לפעול למציאת פתרון, אבל אני מצפה לרצון טוב גם מצד טורקיה".

קפריסין חולקה לשני חלקים - הדרום דובר היוונית והצפון דובר הטורקית - לאחר פלישת הצבא הטורקי לאי ב־1974 בעקבות ניסיון של הרוב היווני להתאחד עם המדינה האם. ב־1983 הכריזה "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" על עצמאות, אך אף מדינה לא הכירה בה, מלבד טורקיה, שמספקת לה עד היום סיוע והגנה שוטפת, ולמעשה חולשת עד היום על כמעט 40% מהאי ומחזיקה בו 35 אלף חיילים.

הניסיון האחרון להביא לאיחוד האי, בתיווך האו"ם, החל ב־2008. אולם הוא נעצר בשל המשבר הכלכלי. אנסטסיאדס סבור כי הדרך לקידום האיחוד היא שינוי הליך הדיאלוג. "עד היום הדיאלוג התקיים בין מנהיגי שתי הקהילות. אבל הבעיה היא לא בין הקפריסאים היוונים והטורקים, הם חיו בשלום אלה לצד אלה במשך שנים. הבעיה היא ההתערבויות מצד מדינות האם".

בנוגע להקפאת המגעים על רקע המשבר, אנסטיאדיס מסביר שחובתו המרכזית היא כרגע לדאוג לפתרון הסוגיות הכלכליות. "בסתיו הקרוב נראה אם נוכל לבנות תהליך שלום חדש וישים", ציין. "זה תלוי בהם. אנחנו מוכנים למשא ומתן, אנחנו רוצים לאחד את האי, אנחנו רוצים שהכוחות הטורקיים ייסגו מהאי. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על זכויות האדם".