הכלכלנים כותבים: הבנקים המרכזיים יצטרכו להתגמש
אורחי סימפוזיון הכלכלה הגלובלית שייפתח היום בגרמניה חייבים לאמץ חשיבה מערכתית וחברתית ופתרונות מגוונים כדי להילחם במחזוריות של המשברים הכלכליים העולמיים
היום ייפתח בעיר קיל שבגרמניה סימפוזיון הכלכלה הגלובלית השנתי, שבמסגרתו ייפגשו קובעי מדיניות, אנשי עסקים מובילים, אקדמאים ונציגי ארגונים ללא מטרות רווח. כל הצדדים הללו ינסו לגבש פתרונות יצירתיים לבעיות הכלכליות הבוערות של ימינו.
מידת היעילות של ההצעות שיועלו תלויה בעומק ההבנה של הגורמים שמבססים או מערערים את היציבות הפיננסית ברחבי העולם.
פתרונות לא מספקים
בסימפוזיון שנערך בשנה שעברה, הדיון עסק בתפקידם של הבנקים המרכזיים והועלו בו שלוש הצעות. האחת היא אימוץ מדיניות שתילחם במחזוריות של המשברים הכלכליים על ידי הבנקים המרכזיים. השנייה היא הקמת רשות מוניטרית שתעודד שיתוף פעולה בין בנקים מרכזיים. ההצעה השלישית העלתה על הפרק את הצורך בהמשך התמקדות הבנקים המרכזיים בשמירה על יציבות המחירים. אף שלהצעות האלו יש כמה וכמה מעלות, הן לא מספיקות כדי לתת מענה לכשלים הסבוכים והחמורים שהובילו למשבר הפיננסי העולמי של 2009–2007.
המשבר הזה היה תוצאה של כשל מערכתי כולל שעירב קריסה בכמעט כל רובד אפשרי, מתיאוריות מאקרו־כלכליות ועד לתמריצים מיקרו־כלכליים למוסדות. מקצוע הכלכלה, כמו גם כל המוסדות במערכת הפיננסית הקיימת, הפך למנותק, נוקשה וממוקד באינטרסים הצרים של עצמו.
במטרה לפתח מדיניות יעילה, על הבנקים המרכזיים לאמץ גישה חדשה. גישה כוללנית, גמישה, שתתאפיין בחשיבה מערכתית וחברתית.
תנאי חשוב לפיתוח מדיניות כזו הוא ההבנה שלמרות האופי המחזורי של הפעילות הכלכלית, לא כל המחזורים הכלכליים זהים. יתר על כן, כל פתרון למשבר חייב לשלב מגוון רחב של כלים ורפורמות.
מטרתה של מדיניות מוניטרית, כמו גם של כלים אחרים המשרתים יציבות פיננסית, דוגמת רגולציה, היא להגן על הערך הריאלי של הכסף ושל יעילותו כאמצעי להחלפה ושימור של ערך. בעוד יציבות מוניטרית טומנת בחובה יציבות מחירים, יציבות פיננסית מבטיחה שערכו של הכסף לא יישחק באמצעות אשראי או אמצעי סיכון אחרים.
הפתרונות האפשריים חייבים להתייחס להשלכות הלא מכוונות של המאמצים להבטיח יציבות פיננסית. כך למשל, אפשר להשיג יציבות פיננסית על ידי מתן חופש לבנקים הגדולים ביותר לשלוט בשוק, אבל לאלץ אותם לשמור על הון בכמות גדולה ובאיכות גבוהה כדי לרכך זעזועים אפשריים. אבל בטווח הארוך, השוק עלול לסבול מתעריפים מונופוליסטיים של הבנקים, מהיעדר תחרות ולכן גם מהיעדר חדשנות.
פתרון מקיף יותר יתמקד באבטחת היציבות המערכתית בשווקים הפיננסיים והריאליים באמצעות שימוש בכלים ומטרות לטווח ארוך, תוך התבססות על העיקרון שהמגזר הפיננסי צריך לשרת את המגזר הריאלי.
במילים אחרות, דרוש תיאום מלא בין המדיניות המוניטרית לרפורמה בשוק הפיננסי, במטרה לממש את המטרות העיקריות שניצבות בפני המגזר הריאלי שהן יעילות כלכלית, הכללה חברתית וקיימות סביבתית.
אלא שמדיניות מוניטרית ורפורמה במגזר הפיננסי נתונות שתיהן תחת מגבלות כבדות, שנובעות מחוסר ההתאמה בין טווח הפעולות הפיננסיות האפשריות לבין היקף המדיניות המוניטרית והרגולציה.
מציאות שבה הכל יחסי
הטכנולוגיה, החדשנות והסרת חסמים פיננסיים הפכו את המגזר הפיננסי לגלובלי. אבל הכלים הרגולטוריים והמוניטריים משתנים ממדינה למדינה, ולכן נוצרים פערים. כאשר ההון זורם בחופשיות ממדינה למדינה, הרשויות בהן איבדו את היכולת להגן על ערך המטבע שלהן ולשמור על היציבות הפיננסית.
רשות מוניטרית או פיננסית בינלאומית עשויה להציע פתרון מקיף יחסית לבעיה הזו, אבל הדרישה שמדינות יוותרו על ריבוניותן בנושאים פיסקאליים, מוניטריים ורגולטוריים הופכת את האפשרות הזו לכמעט בלתי סבירה. נראה שהמבנים הפיננסיים והמוניטריים של העולם יצטרכו להתמוטט כדי לאפשר את הקמתם של גופים בינלאומיים כאלו.
באין רשות כזו, חייבים לנקוט גישה מודולרית לרפורמה מערכתית - בדומה לחוק גלאס־סטיגל האמריקאי, שרוקן מתוכנו בסוף המאה שעברה. חוק זה חייב הפרדה בין פעילות קמעונאית לפעילות ההשקעות של בנקים, וסירוסו נחשב כאחד הזרזים לפריצת המשבר הפיננסי.
במציאות מערכתית הכל יחסי מכיוון שכל השחקנים מגיבים זה לזה. מסיבה זו, מערכת כללים מגוונת וגמישה שמשלבת כמה חוקים, תקינות, וצורות התנהגות שמעודדים תחרות וחדשנות, תהיה יציבה יותר ממערכת כללים נוקשה ומפורדת.
בהתחשב בכך, המנהיגים שייפגשו בסימפוזיון שייפתח היום בקיל חייבים לחשוב על פתרונות סתגלניים וארוכי טווח שיתייחסו לכוחות המשתנים המשפיעים הן על היציבות המוניטרית והן על הפיננסית.
אחרי הכל, כאשר מדובר בנושאים כמו מדיניות מוניטרית ורפורמה במגזר הפיננסי חשוב לזכור שעל הפרק לא עומדים כלים או מטרות קבועים, אלא רק אינטרסים קבועים.