שליש מהתמ"ג העולמי בסיכון גבוה לפגיעה משינויי אקלים
מחקר חדש מעריך שעד 2025 יגיע התוצר השנתי, שעלול להיפגע מאירועי אקלים חמורים דוגמת בצורות ושריפות, להיקף של 44 טריליון דולר. המשקל הגדל של המדינות המתפתחות בכלכלה העולמית בשילוב פגיעותן הרבה מעצימים את הנזק הצפוי
קרוב לשליש מהכלכלה העולמית תפעל מאזורים שנמצאים בסיכון גבוה לפגיעה משינוי האקלים עד שנת 2025, כך עולה מדו"ח שפרסמה היום חברת ניהול הסיכונים הבריטית מייפלקרופט. היקף התוצר השנתי שיימצא בסיכון בשל שינויי אקלים נאמד לפי הדו"ח ב־44 טריליון דולר, השקולים ל־31% מהתמ"ג העולמי החזוי.
- צמרת הכלכלה העולמית חרדה מחדלות פירעון של ארה"ב
- הסכמה ב-G20: הכלכלה העולמית עדיין לא יצאה מהמשבר אך היא מתאוששת
- קרן המטבע הורידה התחזית: הכלכלה העולמית תצמח השנה ב-3.1%
"העתיד יביא שינויים בתדירות ובעוצמה של שריפות חורש, אירועי אקלים חמורים, בצורות והצפות שישפיעו על האוכלוסייה, הכלכלה והתשתיות בעולם", נכתב בדו"ח.
ההשפעה המשמעותית של שינוי האקלים על הכלכלה העולמית נובעת לא רק מהדפוס של עליית הטמפרטורה, ירידת המשקעים ועליית פני הים, אלא גם מהעובדה שמשקל גדל והולך של הכלכלה העולמית עובר למדינות המתפתחות, שנמצאות באזורים שצפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר כתוצאה משינוי האקלים. כך למשל, עד 2025 התמ"ג של סין עתיד לשלש עצמו ולהגיע ל־28 טריליון דולר לעומת 8.2 טריליון דולר ב־2012, ואילו התמ"ג של הודו צפוי להגיע ל־5 טריליון דולר לעומת 1.8 טריליון דולר ב־2012. שתי הכלכלות הללו יהיו אחראיות, אם כך, ל־23% מהתוצר העולמי.
סופה צילום: יאיר שגיא
אלא שהן סין והן הודו נמצאות בדירוג גבוה ברשימת המדינות שכלכלתן מועדת לספוג נזקים כבדים בשל שינוי האקלים, כאשר הודו נמצאת בסיכון בדרגה קיצונית ואילו סין נמצאת בדרגת סיכון גבוהה.
דוגמה להשפעה של אירועי אקלים על הפעילות הכלכלית ניתן למצוא בסופת הציקלון שהתרגשה החודש על הודו וזכתה לכינוי "פיילין". רק במדינת אודישה שבמזרח הודו גרמה הסופה לנזקים שנאמדו ב־4.15 מיליארד דולר בענפי האנרגיה והחקלאות. הסופה כילתה מיליון טונות של אורז והרסה תשתיות חשובות דוגמת כבישים ראשיים, נמלי ים ומסילות ברזל.
"על רקע ההשקעה הגדולה של חברות בינלאומיות בשווקים צומחים בסיכון גבוה, במטרה לנצל את כוח הקנייה של מעמד הביניים המתרחב בהם, גדלה גם החשיפה שלהן לאירועי אקלים שמאיימים על הייצור, שרשרת האספקה ובסיס הלקוחות שלהן", מסר ג'יימס אלן, מנהל תחום הסביבה במייפלקרופט. מכיוון שעיקר הפעילות של כלכלה מבוססת צריכה פרטית מתרחשת בערים, במייפלקרופט דירגו גם את הערים הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע מאירועי אקלים. בראש דירוג זה נמצאת דאקה, בירת בנגלדש, כאשר ערים נוספות ברשימה הן כלכותה ומומבאי שבהודו, מנילה שבפיליפינים ובנגקוק שבתאילנד. המדינות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לפי מייפלקרופט הן בנגלדש, גינאה ביסאו, סיירה לאונה, האיטי ודרום סודן.
